צחוק הגורל: המכתב האלים והמפתיע שיכול לפרק את הפירמידה של אלוביץ' - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צחוק הגורל: המכתב האלים והמפתיע שיכול לפרק את הפירמידה של אלוביץ'

ההשקעה של קרן אליוט בבזק והמכתב ששלחה לחברה, מספרים כיצד משתנה הגישה כלפי הריכוזיות והפירמידות ■ הכניסה לבזק ולישראל של קרנות אקטיביסטיות שיאתגרו את בעלי השליטה והבנקים הנושים שלהם - היא התפתחות מבורכת

17תגובות
יוג'ין קנדל
מיכה לובטון

דוד גרנות, ממלא המקום של שאול אלוביץ' בתפקיד יו"ר בזק מאז שפרצה פרשת עסקות בעלי העניין בתוך קבוצת יורוקום, קיבל היום (ג') מכתב מפתיע ויוצא דופן. גוף אמריקאי זר ולא ממש מוכר בישראל בשם "אליוט יועצים" הודיע לו כי רכש בתקופה האחרונה מניות בשיעור של 4.8% מהון החברה - והוא מאוד לא מרוצה מתפקודה.

המכתב של אליוט קצר, אלים וחריף יותר ממה שאנחנו מכירים בשוק ההון הישראלי, שבו כולם חברים של כולם ונזהרים בכבוד של כולם. מיד בפתיחת המכתב המשקיע האמריקאי קובע: "אנחנו מאמינים שהדירקטוריון של בזק, בהרכבו הנוכחי, לא מתאים עוד למטרה. כמה דירקטורים נתונים לחקירות בגין התנהגות פיננסית בלתי הולמת חמורה בבזק ו/או קשורים ליורוקום".

הפירמידה של אלשטיין ‑ לו ירכוש את יורוקום*

המשקיע הזר מצהיר שהוא מאמין בפוטנציאל של החברה, אבל חושב - למעשה דורש - לנקוט כמה צעדים דרמטיים. מה בדיוק? הנה: "כל הדירקטורים שנחשדים בחקירות של רשות ניירות ערך ו/או קשורים ליורוקום חייבים להודיע על התפטרותם לאלתר מבזק ומכל החברות המוחזקות על ידה". וגם: "קודם למינויים של דירקטורים חדשים אלה, יש לקיים התייעצות על זהותם עם בעלי המניות העיקריים של בזק ולאשרם באסיפת בעלי המניות הרלוונטית".

במקביל, בקרן האמריקאית מסבירים מדוע פירמידת החברות שבנה אלוביץ', שבזק בבסיסה, היא סיבה יסודית לבעיות של החברה: "יורוקום יושבת בפסגה של פירמידת אחזקות ממונפת בת שלוש שכבות, שמאפשרת לה לשלוט בבזק אף שאינה משרתת את חובותיה. אנו מאמינים שצריך לפשט את מבנה האחזקה..." כלומר, אליוט יועצים דורשים גם את החלפת הדירקטורים ואת זהות השליטה בבזק, וגם לפרק את הפירמידה של אלוביץ'. הפירמידה של יורוקום כה גבוהה, שהיא מאפשרת למתעניינים, למשל סיידוף, לנהל מו"מ כדי לקנות ב-400 מיליון שקל את השליטה בבזק - שנסחרת כיום בשווי של 15 מיליארד שקל - ב–2.6% משווייה בבורסה. 

בתולדות שוק ההון בישראל לא זכורה לנו פנייה כזו לתאגיד מקומי בידי משקיע פיננסי זר המחזיק בפחות מ-5% מזכויות ההצבעה. אלא שכאשר בוחנים את זהות המשקיע ואת הדמויות הפעילות סביבו, מגלים דברים מעניינים ומפתיעים.

1. פול סינגר ואליוט יועצים

פול סינגר
בלומברג

אליוט יועצים היא קרן גידור אמריקאית גדולה ומוכרת בארה"ב, המנהלת 34 מיליארד דולר. השליטה בקרן נמצאת בידי פול סינגר, יהודי בעל עמדות רפובליקאיות וגישה אגרסיבית מאוד להשקעות ועסקים. בין השאר, סינגר מוביל השקעות המבוססות על אקטיביזם משפטי ופוליטי. לפני כמה שנים, למשל, הוא הוביל רכישה של איגרות חוב של ארגנטינה במחיר נמוך, תוך יצירת לחץ פוליטי על ארה"ב ודרכה על המדינה הדרום־אמריקאית. בחודשים האחרונים הוא הוביל רכישה של איגרות חוב במחיר נמוך של פוארטו ריקו (שטח חסות של ארה"ב, שהקונגרס האמריקאי החל בחקיקה לצירוף האי כמדינה ה-51), והוא מפעיל לחץ על הממשל הפדרלי כדי שיסייע לשטח החסות - כך שהוא עצמו יגרוף רווח גדול.

אבל לסינגר יש עוד פעילות בישראל: הוא המממן העיקרי, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, של קבוצת סטארט־אפ סנטרל - גוף ללא מטרת רווח שעוסק בקידום סטארט־אפים טכנולוגיים בישראל, שבראשו עומד פרופ' יוג'ין קנדל. קנדל היה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, וחבר מרכזי בוועדת הריכוזיות. בפשטות: קנדל עובד אצל סינגר.

2. יוג'ין קנדל ושמואל האוזר

בימי האפיון של חוק הריכוזיות, כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה של בנימין נתניהו, קנדל היה זה שאפיין איזו סוג של פירמידה תהיה מותרת בחוק הישראלי - ואיזו לא. יחד עם היו"ר לשעבר של רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האזור, ובניגוד לעמדות של יועצים אחרים, החליטו שני האקדמאים כי חברות זרות, חברות אג"ח וחברות פרטיות לא ייכללו במניין ה"קומות" של פירמידה בחוק הריכוזיות, ובכך איפשרו את קיומן של פירמידות מהסוג של קבוצת יורוקום־בזק ושל אי.די.בי.

זו אולי מקריות או צחוק הגורל, אבל הנה לפתע דווקא הבוס של קנדל מבקש לפרק את הפירמידה של יורוקום. לא ידוע לנו אם קנדל, פרופ' למימון, ייעץ לסינגר במהלך ההשקעה בבזק, ואם לעסקה יש קשר כשלהו לראש הממשלה, נתניהו, ולקשריו עם אלוביץ', אך מעניין שקנדל והאוזר הכריעו על שימור הפירמידה, ועתה האוזר הוא זה שחשף את עסקות בעלי העניין שניתנות לביצוע בזכות הפירמידה, והמעסיק של קנדל דורש כעת את פירוקה.

שמואל האוזר
יצחק הררי / דוברות

3. אדוארדו אלשטיין ואי.די.בי

זוכרים את נוחי דנקנר וקבוצת אי.די.בי? מה שפחות זכור או אולי נשכח, הוא שדנקנר ניסה ב-2004 לקדם עסקה שבה אי.די.בי, אז הפירמידה הגדולה בישראל, תרכוש את בזק. בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל, אבל לא בגלל פירמידות — אלא בשל התנגדות הממונה על ההגבלים העסקיים, שלא ראה בעין יפה מציאות שבה גם סלקום שבשליטת אי.די.בי וגם בזק יהיו תחת אותו בעל שליטה.

הסיפור היה יכול להיות רק אנקודטה אלמלא הכריז באחרונה בעל השליטה החדש באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין, על רצונו לרכוש את בזק. אלשטיין, שגם הוא מחזיק בפירמידה בגלל ההחלטה שלא לכלול חברות זרות, חברות אג"ח וחברות פרטיות במניין ה"קומות" של פירמידה ישראלית, מציע לקנות את בזק דרך חברת דסק"ש, לאחר שהוא עצמו רכש אותה באמצעות הלוואה מלאה שאי.די.בי העמידה לו. כלומר, לא רק שאלשטיין מחזיק בפירמידה בלתי סבירה בגלל חורים בחוק, ולא רק שהוא עושה עסקות מלאכותיות כדי לנצל פרצות בחוק הריכוזיות ולהתעלם מרוחו, הוא גם מעוניין להרחיב את הפירמידה ולהגדיל את הריכוזיות באמצעות סוג של מיזוג בין סלקום לבזק, שכוללת את פלאפון. אסור, כמובן, שעסקה כזו תצא לפועל.

4. אילן שילוח ושאול אלוביץ'

אילן שילוח, יו"ר משרד הפרסום המוביל מקאן וכיום שותף מרכזי בקרן הון הסיכון וחממת הסטראט־אפים דה טיים, הוא בעל דעה וצייצן חרוץ בטוויטר על מגוון נושאים עסקיים ולאומיים. בעיקר, שילוח מצייץ ומביע את סלידתו מהשחיתות של נתניהו ושל ממשלתו, בהתאם לפרשיות שנחשפו: תיק המתנות, תיק מוזס ובעיקר תיק הצוללות. אלא שגם שילוח לעתים ממקם את עצמו משני צדי המתרס. כשפרצה פרשת אלוביץ', שאליה קשור נתניהו גם בשל הקרבה האישית לטייקון וגם בשל החשדות נגד מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שילוח דווקא ביקש למזער את הסיפור. "שווה להמתין לגרסת אלוביץ', ולא להיות ניזונים רק מגרסת הרשות. מניח שהרבה מהספינים יתפוגגו", צייץ שילוח ב–26 ביוני 2017.

אילן שילוח
עופר וקנין

בפועל, החשדות נגד אלוביץ', כמו השאלות סביב החלטת המשטרה ורשות ניירות ערך שלא לחקור את נתניהו בפרשה, רק הלכו והתרבו. מניין הסלחנות של שילוח דווקא בפרשת אלוביץ'? אין לנו תשובה, אבל אולי היא קשורה לעובדה שאלוביץ', באמצעות בזק וחברתyes , הוא מהלקוחות הגדולים והחשובים של משרד מקאן.

יש להדגיש: אלה הן התפתחויות חיוביות. הכניסה לבזק ולישראל של קרנות אקטיביסטיות שיאתגרו את בעלי השליטה ואת הבנקים הנושים שלהם, כמו במקרה הנוכחי של קרן אליוט יועצים, היא התפתחות מבורכת. עם הכוח המשפטי ומיליארדי הדולרים שבאמתחתם, הם יקעקעו את מערכת היחסים החמימה ששררה עד כה בין טייקונים לבין הבנקים על חשבון הציבור הרחב והמפוזר. אלה אינן קרנות חברתיות, והן פועלות לעתים באלימות עסקית, אך המקרה של אליוט מוכיח שהן יצאו נגד פירמידות, נגד עסקות בעלי עניין ונגד שחיתויות חוקיות אחרות בשווקים הפיננסיים.

גם הגישה והרוח החדשה של הרגולטורים היא חיובית. קנדל השאיר אמנם פירמידות בעבר, אבל עכשיו מן הסתם אינו מתנגד לפירוק שלהן, כפי שאליוט יועצים דורשת. גם האוזר היה מאלה שביקשו להקל על פירמידות ובעלי השליטה בחוק הריכוזיות, אך הוא זה שלא היסס וחשף את ההתנהלות ועסקות בעלי העניין בתוך הפירמידה של אלוביץ'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#