בנק ישראל היסס, ונתן לבנקים ולחברות האשראי מתנה במיליארדי שקלים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל היסס, ונתן לבנקים ולחברות האשראי מתנה במיליארדי שקלים

הפחתת העמלה הצולבת ל-0.5% מסך העסקות תחסוך לבתי העסק 500 מיליון שקל בשנה - אבל העמלה תגיע לרמה זו רק ב-2024 ■ האם החיסכון יגולגל לצרכנים? איך המהלך ישפיע על הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים? ומי המרוויחה הגדולה? ■ שאלות ותשובות

23תגובות
כרטיסי אשראי
Martin Meissner/אי־פי

לאחר דחיות רבות, וכשנה וחצי לאחר שבנק ישראל קיבל לידיו את הסמכויות לטפל בסוגיה, פירסמו נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והמפקחת על הבנקים חדוה בר מתווה להפחתה מדורגת של העמלה הצולבת בענף כרטיסי אשראי.

מהי עמלה צולבת?

מדובר בעמלה שהחברה הסולקת את כרטיס האשראי משלמת למנפיקת הכרטיס. כיום העמלה הצולבת היא בשיעור 0.7%, והיא תישאר ברמה זו עד סוף 2018. כך, אם מכל עסקה מתקבלת עמלה של 1% בממוצע, 0.3% מגיעים לחברה הסולקת ו–0.7% למנפיקת הכרטיס. במקרים שהלקוח אינו מבצע את תשלום התמורה, הסולק צריך לקזז מבית העסק את התשלום. המנפיק אחראי במקרה של הנפקה לא נכונה של הכרטיס ושל "גניבת" זהותו של הלקוח.

הסולק הוא מוסד פיננסי. בתמורה לעמלה, הוא מתחייב לזכות את בית העסק בגין רכישות שביצעו אצלו לקוחות באמצעות כרטיס אשראי מהמותג שנסלק. עמלה זו נקראת עמלת בית העסק.

בהתאם למתווה החדש, החל ב–1 בינואר 2019 שיעור העמלה יירד ל–0.6%, שנתיים לאחר מכן, ב–1 בינואר 2021, היא תרד ל–0.55%, ובשנת 2024 היא תרד ל–0.5%. מדובר בירידה מדורגת של 30% בשש השנים הקרובות.

מדוע תהליך ההפחתה דרש זמן כה רב?

התהליך של קביעת שיעור העמלה הצולבת נמשך זמן רב למדי. עם זאת, מקורות במערכת הבנקאות מציינים כי הצורך בקביעת שיעור העמלה הצולבת קשור גם לפישוט של חישובים מורכבים שהגישו חברות כרטיסי אשראי והבנקים לבנק ישראל, בהתאם למודל שאישר בית הדין להגבלים עסקיים בפעם הקודמת לפני חמש שנים.

בנוסף לכך, המפקחת על הבנקים היתה צריכה לאזן בין הלחצים שהפעילו עליה חברות כרטיסי האשראי לא להוריד את שיעור העמלה יותר מדי, לבין הדרישות של חברי כנסת ועמותות שונות להוריד את שיעור העמלה הצולבת ל–0.3%, כפי שהורד בחלק מהמדינות באירופה (נכון בעיקר לעסקות דביט — חיוב מיידי).

כמו כן, המפקחת על הבנקים הביאה בחשבון כי יש לתת זמן לחברות כרטיסי אשראי כדי לבצע מהלכי התייעלות שיבואו לידי ביטוי בצמצום ההטבות ללקוחות (כמו נקודות בטיסות) ובפיטורי עובדים.

השימוש בכרטיסי אשראי במיליארדי שקלים

איך תשפיע ההפחתה על הצרכנים?

בהנחה שהיקף השימוש בכרטיסי האשראי היה 300 מיליארד שקל נכון לסוף 2017, ובהנחה שהיקף השימוש גדל בקצב שנתי של 8%–10%, הפחתת העמלה הצולבת ל–0.5% באופן מדורג ולא מיידי מאפשרת לבנקים ולחברות כרטיסי אשראי שלהם ליהנות מהכנסות מצטברות של 2 מיליארד שקל עד 2024. כדי להמחיש את טענותיהם, טוענים בבנק ישראל כי בעקבות הורדת שיעור העמלה הצולבת, עמלת בית עסק ממוצעת ירדה מ–1.26% ב–2016 ל–0.95% ב–2017.

עם זאת, במערכת הבנקאות ובענף כרטיסי אשראי מציינים כי ההורדות שכבר היו בעמלה הצולבת בעבר לא ממש גולגלו לצרכן, והנהנים העיקריים מהמהלך הזה צפויות להיות רשתות המזון הגדולות וחברות הביטוח (שסולקות עסקות של יותר ממיליארד שקל), כי להן יהיה כוח מיקוח רב יותר להפחית את עמלת בית העסק.

מה ההשלכות על חברות כרטיסי האשראי?

בישראל פועלות שלוש חברות כרטיסי אשראי, שעוסקות בסליקה והנפקה של כרטיסי אשראי: ישראכרט שבשליטת בנק הפועלים (98.2%), לאומי קארד שבשליטת בנק לאומי (80%), וקבוצת עזריאלי (20%) וכאל שבשליטת בנקי דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%).

כיום קיימים הסכמים לגבי חלוקת הכנסות בגין פעולות הנפקה וסליקה בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי, אבל אין לכך משמעות מעשית — שכן הבנקים שולטים בחברות כרטיסי האשראי.

ואולם מצב זה צפוי להשתנות, שכן בהתאם לחוק שטרום, שאושר בכנסת לפני שנה, עד סוף 2020 בנק הפועלים ובנק לאומי מחויבים להיפרד ממלוא אחזקותיהם בישראכרט ובלאומי קארד — בעוד דיסקונט וכאל קיבלו מתנה מבנק ישראל, בכך שכאל תמשיך להיות בשליטתם עד סוף 2020 לפחות.

לכן, אחד הפרמטרים החשובים שישפיעו על שווי חברות כרטיסי האשראי הוא שיעור העמלה הצולבת שהן ישלמו. היקף מחזורי ההנפקה, כלומר ההכנסות משימוש בכרטיסי אשראי של שלוש החברות הפועלות בענף, מוערך ב–300 מיליארד שקל, שמהם חלקה של ישראכרט מוערך ב–140 מיליארד שקל, ושל לאומי קארד וכאל ב–80 מיליארד שקל כל אחת. בהתאם לכך, ולפי חישוב גס, כל ירידה של 0.1% בעמלת הסליקה (למשל, מ–0.7% ל–0.6%) משמעותה קיטון של 300 מיליון שקל בהכנסות השנתיות של חברות כרטיסי האשראי ושל הבנקים השולטים בהם.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל
אוליבייה פיטוסי

לפי חישוב זה, הפגיעה השנתית בהכנסות בגין כל ירידה של 0.1% בהכנסות הפועלים־ישראכרט תהיה 140 מיליון שקל, של לאומי־לאומי קארד 80 מיליון שקל ושל כאל־דיסקונט־הבינלאומי 80 מיליון שקל גם כן. עם זאת, בעקבות ההורדה הצפויה של העמלה הצולבת, חברות כרטיסי האשראי ישלמו לבנקים סכומים נמוכים יותר, וגם הפגיעה תקוזז באמצעות גידול בהיקף המחזורים של הנפקת כרטיסי אשראי, ביצוע פעולות התייעלות שיבצעו החברות וכניסה לתחומים חדשים שאמורים להביא לגידול בהכנסות. לכן, בשלב זה קשה לכמת באופן מדויק אם ובכמה תהיה ירידה בשווי החברות שעומדות על המדף, כשלפי הערכות, ייתכן ששוויין יירד במאות מיליוני שקלים בודדים.

פרסום המתווה יאפשר להפועלים וללאומי להאיץ את הליכי ההיפרדות. לאומי היה הראשון שהתחיל בהיערכות למכירת לאומי קארד, כששכר לפני כשנה את שירותיו של בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן סאקס, ובמקביל כבר מכין טיוטת תשקיף של לאומי קארד.

מטעם לאומי מובילים את התהליך חנן פרידמן, ראש חטיבת אסטרטגיה ורגולציה בבנק, וירון בלוך, מנכ"ל לאומי פרטנרס, זרוע הבנקאות להשקעות של לאומי, שמונה במארס 2017 גם ליו"ר הדירקטוריון של לאומי קארד לקראת הליך מכירתה. הפועלים שכר באוקטובר 2017 את שירותיו של סיטיבנק שילווה אותו בתהליך. את הליך ההיפרדות מישראכרט מובילים מטעם הבנק ארז יוסף, המשמש משנה למנכ"ל הבנק וראש חטיבת אסטרטגיה, משאבים ותפעול, עופר קורן, ראש יחידה לטיפול בהשלכות ועדת שטרום, וארז וידה, מנהל ביחידה זו.

מה הבנקים יכולים לעשות כעת?

בפני הבנקים עומדות שלוש אפשרויות עיקריות: הראשונה היא מכירת מלוא האחזקות למשקיע אסטרטגי ישראלי או בינלאומי שיהיו מוכנים לשלם גם פרמיית שליטה לעומת הונן העצמי של החברות. מדובר בעיקר בקרנות השקעה פרטיות בינלאומיות המתמחות בתחומי פיננסים ותשלומים. סביר להניח שיהיו לא מעט מתעניינים כאלה, אך בפני הפועלים יעמוד אתגר לא מבוטל לקבל בעבור ישראכרט, המייצרת רווח שנתי של 300 מיליון שקל, שווי של 3–3.5 מיליארד שקל, וכך גם בעבור לאומי לקבל תמורת לאומי קארד המייצרת רווח שנתי של 190 מיליון שקל שווי של 2–2.5 מיליארד שקל. שוויים אלה מבוססים על מכפילי רווח של 10 לפחות.

חלופה שנייה שעומדת בפני הבנקים היא הנפקתן של ישראכרט ולאומי קארד בבורסה בתל אביב — מהלך שעליו חולם כבר תקופה ארוכה מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב, לשעבר ראש חטיבת שוקי הון בלאומי.בן זאב מעוניין בכך משום שמדובר בחברות יציבות, רווחיות, שמחלקות לבעלי מניותיהן דיווידנדים, ולכן יהיו להן קונים. בהתחשב בכך שמניות הבנקים רשמו בשנה וחצי האחרונות עליות שערים נאות, מלבד דיסקונט, כל הבנקים נסחרים לפי מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) הנע סביב 1.

לפי תרחיש זה, לאומי יוכל להנפיק את לאומי קארד, שהונה העצמי היה נכון לסוף ספטמבר 1.8 מיליארד שקל לפחות, לפי שווי זה, בעוד הפועלים יוכל להנפיק את ישראכרט לפי שווי של 2.9 מיליארד שקל לפחות (בהתאם להונה העצמי נכון לסוף ספטמבר 2017). מהלך כזה יאפשר גם לבנקים להמשיך להחזיק 40% מחברות כרטיסי האשראי שנה נוספת, כלומר עד סוף 2020, אחרת הם מחויבים למכור את מלוא אחזקותיהם עד סוף 2019.

החלופה השלישית היא חלוקת מניות ישראכרט ולאומי קארד כדיווידנד בעין לבעלי מניות הפועלים ולאומי. על חלופה זו עמלים יותר בהפועלים, שכן אם היא תצא אל הפועל, הפועלים אמנם לא יקבל פרמיית שליטה על ישראכרט, אך גם להחלשת ישראכרט, שתישאר ללא בעל שליטה, יש ערך כלכלי לא מבוטל בעבור הפועלים.

איך חברות האשראי גובות כסף מלקוחות

בנוסף, חלוקת דיווידנד בעין של מניות ישראכרט, ובמקביל רישומה למסחר בבורסת תל אביב, תאפשר לבעלת השליטה בהפועלים, שרי אריסון, לקבל מניות סחירות של ישראכרט (20%) ולהנזיל אותן ביתר קלות. אם הפועלים אכן יבצע מהלך כזה, ששקול להפחתת הון עצמי של 2.9 מיליארד שקל, ואם לאומי ימצא רוכש שישלם בעבור לאומי קארד פרמיה, הפער בהון העצמי בין הפועלים ללאומי, שהוא כיום 2.8 מיליארד שקל, צפוי להיסגר.

האם מניות הבנקים ירדו עקב ההודעה?

מניות הפועלים ולאומי לא קרסו אתמול בתגובה לפרסום מתווה ההפחתה של העמלה הצולבת, שכן ההערכות במערכת הבנקאות כבר דיברו תקופה על כך שהעמלה תרד לכ–0.5%, בעוד כעת גם נקבע שהירידה לא תהיה מיידית אלא הדרגתית.

בעבור הפועלים, הפרידה מישראכרט תהיה כואבת יותר מהפרידה של לאומי מלאומי קארד, שכן ישראכרט תורמת 10% לרווח השנתי של הפועלים, בעוד לאומי קארד תורמת 5% לרווח השנתי של לאומי. כך או אחרת, הבנקים לא יאבדו את מלוא הרווחיות מפעילות כרטיסי האשראי וימשיכו להיות מחוברים לענף.

במקביל, יוכלו הבנקים לפצות על אובדן ההכנסות באמצעות הגדלת הנפקתם של כרטיס דביט (כרטיס לחיוב מיידי). הבנקים יידרשו להגיע להבנות עם בתי עסק שיעודדו שימוש בדביט, שכן מרבית הציבור חי על האשראי חינם לחודש. אלמלא אשראי זה, ישלמו ריבית של 15% על אוברדרפט. דרך נוספת בעבור הבנקים לפצות על אובדן הכנסה היא השגת הסכמי הנפקה ותפעול חדשים רווחיים יותר עם חברות כרטיסי אשראי.

ניסיון העבר הראה שלא משנה איזו רפורמה גדולה נחתה על הבנקים, הם ידעו להסתדר ולהמשיך ולייצר רווחים גבוהים. מה שצריך להדאיג את הבנקים יותר זה השינויים הטכנולוגיים המהירים שחלים בעולם ומגיעים כבר גם לישראל.

האם רפורמת שטרום תקרה בוודאות?

מי שכן נמצאות במצב של חוסר ודאות ודאגה הן חברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים — ישראכרט ולאומי קארד — שיצטרכו להיפרד מהמטריה הנוחה והבטוחה של שני הבנקים החזקים במערכת ולהתחיל להתחרות בהם ובגופים נוספים — דבר שהן לא היו רגילות אליו עד כה.

גם אם הרווחיות של חברות כרטיסי האשראי המופרדות תיפגע, הדבר לא יביא לקריסתן, והן עדיין ימשיכו להיות חברות יציבות ורווחיות. עם זאת, הן חוששות כי בנק ישראל והאוצר מפקירים אותן ואינם מעניקים להם את הכלים ראויים בעיניהם כדי להתחרות שווה בשווה מול כאל ומול הבנקים. החשש הוא שהמפקחת על הבנקים הקריבה את התחרות בענף כרטיסי אשראי והדאגה לצרכנים למען יציבותו ורווחיותו של דיסקונט. הדבר עלול להביא לקריסת רפורמת שטרום, ולכך שישראכרט ולאומי קארד הגובות, כיום מצרכנים ריביות ממוצעות של 8% (במקרה של לאומי קארד בנטרול תיק הרכבים שבגינו נגבית ריבית נמוכה יותר), ייאלצו להעלות את הריביות כדי להתמודד ולהשאר רווחיים בסביבה החדשה שתיווצר.

כך, בעוד לאומי קארד וישראכרט מחפשות בימים אלה את דרכן, תחת אי־ודאות לגבי בעלותן העתידית, ומקיימות מערכות יחסים עדינות עם בנקי האם שלהן בתקופת המעבר — כאל, הגובה מלקוחותיה הפרטיים את הריבית הגבוהה בענף על אשראי צרכני, 10.86%, נמצאת מלכתחילה ביתרון מובהק מול מתחרותיה הגדולות, וכבר כיום מציגה את הגידול החד ביותר בענף במחזורי ההנפקה של הכרטיסים. בקצב כזה, כאל צפויה להמשיך להגדיל פערים מול לאומי קארד, ולסגור את הפערים מול ישראכרט.

עמלת בית העסק והעמלה הצולבת בישראל

במה שונה כאל מישראכרט ולאומי קארד?

כאל נהנית מוודאות שתמשיך להשתייך לבנקים, וכנגזר מכך, תהיה לה נגישות למקורות מימון זולים. מצב זה איפשר לחברה להשלים כבר לפני כמה חודשים תוכנית אסטרטגית חדשה בשיתוף חברת הייעוץ הבינלאומי מקינזי, שעוסקת, בין היתר, בניצול הזדמנויות להגדלת נתחי השוק שלה עד לתום תקופת המעבר של מתחרותיה.

המחשה ברורה ליכולתה של כאל להציע הצעות אטרקטיביות ואגרסיביות יותר ממתחרותיה, ולו רק כדי לגרום לפגיעה ברווחיות המתחרות, היה ניתן לראות לפני כמה חודשים, כשכאל חטפה ללאומי קארד נכס מהותי מאוד — ניהול ותפעול של מועדון כרטיסי האשראי של שופרסל — הכולל חצי מיליון לקוחות ומחזור סליקה של 10 מיליארד שקל בשנה.

כאל עשויה ליהנות גם מיתרון במגעים שהבנקים מנהלים בימים אלה מול חברות כרטיסי האשראי לגיבוש הסכם תפעול ההנפקה של כרטיסי אשראי בנקאיים חדשים ומתחדשים. בחוק שטרום נקבע כי מתחילת 2019 נתח השוק של כל אחת מחברות כרטיסי האשראי לא יעלה על 52% מתוך כלל הכרטיסים הבנקאיים המונפקים בכל בנק.

משמעות הדבר היא שהפועלים יצטרך לבחור מלבד ישראכרט גם את לאומי קארד או את כאל שיתפעלו את ההנפקה, בעוד לאומי יצטרך לבחור בכאל או בישראכרט, ודיסקונט בלאומי קארד או בישראכרט.

הלחץ של החברות המופרדות נובע מכך שכאל יכולה להציע לבנקים הצעות אגרסיביות יותר, מכיוון שלהבדיל מישראכרט ומלאומי קארד — שהכנסותיהן במגזר ההנפקה הן בגובה שיעור העמלה הצולבת, שיירד ל–0.5% — כאל תוכל לסבסד זאת באמצעות אפיקים אחרים כמו המשך הגידול בפעילות של מותג כרטיסי אשראי דיינרס הסגור לתחרות, שהיא מחזיקה בנתח שוק של 4.5% ממנו, ושגם לאחר הורדה מסוימת בעמלות, ימשיך ליהנות מעמלות סליקה של 2%. ההצעות הנדיבות של כאל ישחקו לטובת הפועלים ולאומי, שיוכלו לנצל זאת כדי לדרוש תנאים משופרים גם מחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם.

חברות כרטיסי האשראי: "פגיעה משמעותית"

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, אמרה: "מאחר שבתי העסק שמכבדים את כרטיסי החיוב אינם יכולים להתמקח על גובה העמלה הצולבת, נדרשת התערבות רגולטורית בקביעת העמלה. לאחר בחינה מקצועית, ובהתאם למתודולוגיה שהוכרה על ידי בית הדין להגבלים עסקיים, הגענו למסקנה שיש מקום להפחתת העמלה הצולבת. על פי ניסיון העבר, הפחתת העמלה הצולבת צפויה להביא להפחתת העמלות שמשלמים בתי עסק בסך כולל של מאות מיליוני שקלים בשנה".

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, אמרה: "קביעת מתווה העמלה הצולבת לשנים הקרובות תיטיב עם העסקים במשק ותיתן ודאות רגולטורית, שתאפשר את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי והפיכתן לגופים פיננסיים עצמאיים ותחרותיים. צעדים אלה נועדו להגביר את התחרות בתחום הסליקה ובתחומים פיננסיים נוספים, על פי מסקנות ועדת שטרום והחוק לקידום התחרות.

מישראכרט נמסר: "ההפחתה הדרסטית בשיעור העמלה הצולבת תגרום לפגיעה משמעותית ביכולת של החברה להתחרות בשוק הפיננסי ובמטרתה העיקרית של רפורמת שטרום להגברת התחרות. היה מן הראוי למצוא את האיזון ולקבוע הפחתה מתונה באופן משמעותי, כדי לאפשר לחברות המופרדות להישען על בסיס איתן, כדי שיוכלו לממש את תכלית הרפורמה״.

מלאומי קארד נמסר: "צר לנו שדווקא בעת הזאת, של שינוי היסטורי במבנה השוק בישראל שכל מטרתו היא לעודד תחרות בתחום הבנקאות, בוחר בנק ישראל להפחית את העמלה באופן כה משמעותי. זו פגיעה נוספת בחברות כרטיסי האשראי שמכינות את עצמן לקראת ההיפרדות מהבנקים. לאור הרפורמות השונות, היה נכון לבחון שינויים מסוג זה לאחר תהליך ההפרדה ולא במהלכו. אנחנו מצפים מבנק ישראל לנקוט מדיניות שתומכת במטרות שטרום, ולשמור על יציבותן של חברות כרטיסי האשראי המופרדות".

נשיא ארגון להב, עו"ד רועי כהן, ציין: "ברצוני לברך על הודעת נגידת בנק ישראל והמפקחת על הבנקים על הפחתת העמלה הצולבת ל–0.5%. מדובר בצעד נכון שיוביל להורדת יוקר המחיה והפחתת עמלות הסליקה המושתות על העסקים הקטנים. זהו מהלך נוסף שהתבקש על ידינו במסגרת המאבק לסייע להישרדותם של העסקים הקטנים בישראל, ויביא לצמצום הפערים הבלתי־סבירים בין עמלות הסליקה הנגבות מעסקים גדולים לבין אלה שנגבות מעסקים קטנים, הנעדרים כושר מיקוח אל מול חברות האשראי. החלטה זו תביא להגברת התחרות בתחום הסליקה ומי שייהנה ממנה הוא הציבור ככלל, ומגזר העסקים הקטנים בפרט".

מעמותות לובי 99 וצדק פיננסי נמסר: "המתווה של בנק ישראל להורדת העמלה הצולבת הוא הרבה יותר גרוע מ'מעט מדי ומאוחר מדי', ונותן הכשר לגזל בסמכות וברשות, פשוטו כמשמעו. במקום לאמץ את המלצות ועדת שטרום — עמלה של 0.3% החל בשנה זו, כמקובל ברוב מדינות אירופה — המתווה נותן לבנקים דחייה לא תיאמן של 6 שנים ויעד סופי ידידותי ביותר של עמלה בגובה 0.5%. במלים אחרות, הבנקים קיבלו לעשור הקרוב מתנה בלתי־נתפשת של 15 מיליארד שקל — שווי מצטבר של העמלה העודפת, והמתנה הזאת היא לגמרי על חשבוננו, על חשבון הציבור. קשה להבין מה בדיוק הנחה את מקבלי ההחלטות בהכרעה כה מוטה וחד־צדדית. הארגונים החברתיים לא ישלימו אתה, ויאבקו בה מאבק חורמה עד לשינויה ולהנהגת עמלה צולבת הגיונית וסבירה, שתעשה חסד עם האזרח הקטן ולא עם הבנקים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#