"ישראל צריכה להוביל את המסחר במטבעות הקריפטו" - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ישראל צריכה להוביל את המסחר במטבעות הקריפטו"

בפורום 100 DUN'S שנערך הבוקר בבורסה לניירות ערך, אמר מנכ"ל מיטב דש: "לא מצאתי דרך בטוחה להשקיע במטבעות הקריפטו" ■ מנכ"ל אלטשולר שחם: "אני לא מבין את תחום מטבעות הקריפטו, אך שכל אחד יעשה כראות עיניו"

3תגובות
ביטקוין
בלומברג

האם המוסדיים צריכים להשקיע במטבעות קריפטוגרפיים והנפקות ICO? זו אחת השאלות שעלו במפגש בכירי שוק ההון בפורום 100 DUN'S שנערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, דורון כהן, אמר שהשקעה כזו היא צו השעה, שכן זה העתיד וישראל צריכה להוביל את התחום, וחייבת להיכנס אליו כבר היום: "חבל שישראל לא נהפכת למובילת תחום ה-ICO. בניו יורק אין מי שלא מדבר או עוסק בתחום. ישראל צריכה להיות גמישה ולהוביל את התחום העולמי. חבל שאתם לא רואים איך התחום צומח בעולם, ואתם מסתכלים עליו מהצד בלי להבין". כהן לא חשף בפני הנוכחים כי הוא הבעלים של שלוש חברות שפועלות בתחום הביטקוין, וכשנשאל על כך, אמר: "לי יש רק שלוש מתוך 1,400 חברות ו-1,400 ICO שמתבצעים בשנה".

כהן לא הצליח לשכנע את נציגי המוסדיים במסקנתו שהם נמצאים בעסק הלא נכון. גלעד אלטשולר, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם, שנשאל אם הוא מוכן להשקיע בתחום, השיב: "אני לא מבין בזה כלום. אני לא יודע לאן התחום הולך, ברור לי שהתחום  יעבור רגולציה והרשויות יידעו איזה ביטקויין או קריפטו אחר יהיה קשור לכל אחד. זה יתחבר לעולם האמיתי של הבנקים".

אף שהוא אינו שש להשקיע בתחום, מבחינתו של אלטשולר, הרגולטור המקומי עשה טעות כשהחליט באופן פטרנליסטי לאסור את כניסתן של חברות הקריפטו לבורסה הישראלית: "שכל אחד יעשה כראות עיניו. לא צריך שופטים שיכריעו אם הציבור צריך להשקיע בתחום או לא. זה לא התפקיד שלנו להחליט מה נכון ומה לא נכון".

גלעד אלטשולר
עופר וקנין

גם את אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש, לא הצליח כהן לשכנע. הוא חלק על אלטשולר ואמר: "אני כן חושב שהרגולטור צריך להתערב. צריך להבין שהמוסדיים מנהלים כסף בצורה  סדורה מאוד, ואנחנו לא משקיעים במשהו שאנחנו לא מבינים בו. לכן מבחינתי המלה החשובה צריכה להיות אחריות. אסור לנו להיות במקומות שאנו לא מבינים בהם. אני לא מצאתי דרך להשקיע במטבעות קריפטוגרפיים באופן בטוח".

כהן אמר: "אל תשימו את כל הכסף שאתם מנהלים בתחום. שימו חלק קטן. זה יכריח את עורכי הדין, רואי החשבון ורשות ניירות ערך להבין בזה. נאסד"ק היום ריקה. אף אחד כבר לא נמצא שם".

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, ציין: "זאת החלטה שהכנסת צריכה לקבל. היא זו שצריכה לתת את גבולות הגזרה, כך שכולם יחליטו אם להשקיע שם או לא".

אילי סידי קליימן, מנכ"ל איטרייד, הבהירה לנוכחים כי פלטפורמת המסחר שלה, שפועלת תחת רגולציה, עדיין אינה מספקת את היכולת לסחור בתחום, אף שקיים ביקוש ער מצד הלקוחות לקבל את האפשרות הזאת: "אנחנו לא מספקים כיום את מוצרי הקריפטו, אך אנחנו מרגישים את הביקוש. מחובתנו כמדינה לתת ללקוח את ההגנה, כי הוא מוצא מקומות אחרים לסחור".

איתי בן זאב
אייל טואג

האם הרגולציה הנוקשה מבריחה את המשקיעים לחו"ל?

המפגש נפתח בשאלה אם הבורסה המקומית עברה את ימי המשבר. ברק סורני, מנכ"ל פסגות בית השקעות, השיב: "אם לא נראה את המשקיעים הזרים חוזרים לבורסה, לא יקרה הרבה מבחינת המחזורים. אנו צריכים להחזיר את הזרים לא רק למניות, אלא גם לאג"ח". ביקורת סמויה היתה בדבריו בנוגע לחברות שמגיעות לישראל כדי לגייס חוב: "נשמח לראות חברות גדולות אמריקאיות אמיתיות שבאות לגייס בישראל חוב".

רביב הציע לבן זאב "לגרום לכך שחברות תעשייתיות וטכנולוגיות יונפקו בבורסה", בעוד טל קדם, מנכ"ל הראל פיננסים, ראה "אור בקצה המנהרה". אלטשולר הזכיר כי למרות הגאות בחמש השנים האחרונות, השוק כיום הרבה פחות תוסס: "בשנות ה-90 היינו מאות שחקנים. היה אקשן. כיום - 30 שנה אחרי - אנו רחוקים מאותם ההיקפים. מספר השחקנים בישראל מצומצם מאוד, ולכן אין כמעט מפגשים, והצטמצם הסיכוי של סחורה להחליף ידיים". לדברי אלשטולר, ניתן להגדיל את מספר השחקנים בשוק על ידי הסדרה נכונה של קרנות הגידור: "הרגולטור המקומי דוחף את הישראלים לפתוח קרנות גידור בחו"ל, ששם חוקי המיסוי פשוטים יותר, ויש לתת על כך את הדעת".

גם חנה הולנדר, מנכ"לית אקסלנס נשואה, הבהירה כי מוקדם להכריז שהבורסה יצאה מהמשבר: "היצע החברות הנסחרות הוא דל. לפני עשור נסחרו בישראל 100 חברות יותר. לכן צריך לעודד הפיכת מכשירי השקעה לא סחירים לסחירים. חבל שענף התשתיות כיום ממומן על ידי בנקים זרים, ואנו לא רואים אג"ח מובטחות על נכסי תשתיות".

אורי קרן, מנכ"ל משותף של ילין לפידות, ציין: "הבורסה יצאה מטיפול נמרץ. ככל שיהיו יותר חברות, המסחר בישראל יעניין את הזרים".  לדבריו, ניתן להגדיל את מספר החברות בישראל באופן שבו הצליחה ארה"ב לעודד חברות צמיחה להגיע לבורסה. "בארה"ב לפני ארבע שנים החליטו שחברות צמיחה יקבלו הקלות מסוימות ברישום לבורסה", אמר. "זה נועד להגדיל את מקומות העבודה. זה הצליח בגדול ועודד חברות חדשות. זה גלגל תנופה".

בן זאב חזר על התוכנית האסטרטגית שלו וציין כבר תאריך יעד להנפקת הבורסה: "אנחנו מתכננים לעשות IPO ב-2019 לבורסה בישראל".

"יש חברות ישראליות שקופות פחות מחברות מארה"ב"

שאלה נוספת שהעסיקה את הנוכחים היא אם החברות האמריקאיות הזרות שבאות להנפיק בישראל באות לעקוץ את קהל המשקיעים הישראלי, נזק שאת גודלו נוכל לראות בעוד הרבה שנים. עו"ד גיא גיסין ממשרד עורכי דין גיסין ושו"ת אמר: "אני לא רואה בכך רעה חולה. יש חברות טובות ויש חברות רעות. תפקיד המוסדיים לשקלל אם התשואה הניתנת משקפת את הסיכון שאכן קיים".

עו"ד אמיר ברטוב, שותף במשרד עורכי הדין שמעונוב ושו"ת, אמר: "החברות מארה"ב שהגיעו להנפיק בישראל הן חברות גדולות שבאו לעשות כאן עסקים לגיטימיים ולא באו לרמות. הן שקופות, בעוד השקעות פרטיות שבהן המוסדיים בוחרים להשקיע מיליארדים הן שקופות פחות".

סורני השיב: "ביום אחד הורידו לנו את כל הנכסים שאפשר לשערך בעלות מתואמת, וחיפשנו עוגנים לימים סוערים. נכסים לא סחירים מאפשרים לנו לעשות עסקות גדולות בשוק המקומי בלי הגבלות. החשיפה של המוסדיים לנכסים גלובליים תגדל. אם כיום אנחנו משקיעים 60% במניות בחו"ל, אני מעריך שזה יגדל ל-80% בחו"ל גם בנכסים סחירים וגם בנכסים לא סחירים".

גיסין הציע למוסדיים "לייבא משוק הלא סחירים את התנאים של ההשקעות הלא סחירות".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#