ספוט אופשיין: חוקרי FBI פשטו על משרדי חברת אופציות בינאריות מרמת גן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוקרי FBI פשטו על משרדי חברת אופציות בינאריות מרמת גן

פיני פטר, הבעלים של חברת ספוט אופשן: "זאת לא היתה פשיטה, שיתפנו פעולה עם ה-FBI, והם קיבלו כל מה שהם רצו". הפשיטה קשורה למעצרה של לי אלבז בארה"ב - ובענף חוששים כי החוקרים נחשפו לנתונים הקשורים לחברות אחרות בתחום

50תגובות
פיני פטר
עופר וקנין

חוקרי FBI מלווים בשוטרים מיחידת להב 433, הנלחמת בפשיעה כלכלית, פשטו בשבוע שעבר על משרדי מפתחת התוכנות למסחר באופציות בינאריות, ספוט אופשן, במגדל אביב ברמת גן.

מטרת הפשיטה היתה איסוף מסמכים הקשורים לתיק המתנהל בארה"ב נגד לי אלבז, אזרחית ישראלית שנעצרה בראש השנה, בגין חשד להונאה אלקטרונית שהתבצעה באמצעות זירת המסחר של חברת יוקום אותה ניהלה.

בשיחה עם TheMarker אמר פיני פטר הבעלים של חברת ספוט אופשן כי "זאת לא היתה פשיטה, הם באו בשביל לאסוף מסמכים. שיתפנו פעולה עם ה-FBI, והם קיבלו כל מה שהם רצו".

הם חקרו את עובדי החברה?

"לא. הם התחברו למחשבים שלנו ולקחו את המידע".

האם מדובר בחקירה משותפת של משטרת ישראל וה-FBI?

" לא. יחידת להב ליוותה את חוקרי ה-FBI במסגרת שיתוף הפעולה הקיים בין הרשויות. הם הבהירו לנו בעת ההגעה כי משטרת ישראל לא מנהלת את החקירה".

אתה טוען שה-FBI לא פשטו על המשרדים - אך בפועל הם לא תיאמו את ההגעה.

"זה אכן היה מוזר כי משרד עורכי הדין שלנו בארה"ב משתף פעולה והעביר את כל המסמכים אותם דרשו ה-FBI. אך מכיוון שאנחנו שומרי חוק ואין לנו מה להסתיר, מסרנו להם את כל המידע שהם דרשו. הם אספו את המסמכים והלכו."

ספוט אופשן היא ספקית תוכנה לזירות מסחר באופציות בינאריות. מכיוון שהחברה היא אחת מפלטפורמות המסחר המוכרות בתחום האופציות הבינאריות, בקרב העוסקים בענף קיים חשש שה-FBI ייחשף לנתונים נוספים, הקשורים לחברות אחרות הפעילות בתחום - נתונים אשר עשויים להוביל לכתבי אישום נגד אחרים.

פטר ציין כי הוא אינו עוסק בעתירה לבג"ץ שהגישה חברת יוקום נגד החוק האוסר על חברות אופציות בינאריות להעניק שירותי מסחר בחו"ל: "אנחנו כבר מחוץ לתחום של האופציות הבינאריות. אני שוקל בכלל לסגור את החברה".

שמה של ספוט אופשן שורבב לתיק של אלבז, כבר בעת מעצרה בניו יורק בספטמבר 2017. הבולשת הפדרלית בארה"ב שיכנעה את בית המשפט בניו יורק להוציא את צו המעצר גם על בסיס דו"חות של ספוט אופשן שעל פי הנטען בכתב המעצר, סיפקה ליוקום את הטכנולוגיה לזירת המסחר.

יעל צור

מהדו"חות התברר כי  מהרבעון השני של 2014 עד סוף 2016 הפקידו לקוחות 98.9 מיליון דולר אצל BinaryBook (חברה אשר עבדה מאותם משרדים של יוקום בקיסריה שה-FBI טוען כי אלבז ניהלה). אותה חברה השיבה ללקוחות רק 19.9 מיליון דולר באותו מועד - ומכאן ניתן להסיק את סכום ההפסדים העצום שנגרם ללקוחות.

ה–FBI איתר גם הודעות דואר ששלחה אלבז בנושא הטיפול ברמת הסיכון של אחד הלקוחות לספוט אופשן.

עוד נודע ל-TheMarker כי יוסי הרצוג בעל השליטה בחברת  יוקום, עוכב לחקירה על ידי ה-FBI בשבוע שעבר.

עורך דינו של הרצוג, חיים לוי ממשרד עורכי הדין ברון ושות', הבהיר כי" לטענת הרצוג, החברה פעלה והתנהלה כדין. המעצר של אלבז לשיטתו של הרצוג הוא מעצר שווא  ומיותר והרצוג, שמח על האפשרות אשר ניתנה לו לשתף פעולה עם ה-FBI  ולהסביר למה לטענתו אין דבר מאחורי ההליך הזה".

האם נדרש מהרצוג להגיע לארה"ב להמשך ההליכים?

"לא".

האם דרשו ממנו להגיע עוד פעם לחקירה?

"לא. בסיום הבירור הוא נשלח הבית בלי שום הגבלה ושום אזהרה. הוא לא נדרש להגיע שוב לחקירה ואם יידרש הוא יתייצב".

בהודעה אשר נשלחה לעיתונות הוסבר על ידי עורכי הדין גלעד ברון, חיים לוי והגר נגלר, כי "חברת יוקום היא חברה מובילה בתחום שפעלה ונוהלה בהתאם לדין.חקירתו, בשבוע שעבר, של בעלי החברה, הרצוג, מהווה חלק מחיקור דין שמתבצע ונוגע לפעילות הענף כולו. הרצוג מוחה על מעצרה של לי אלבז בארה"ב. מאז מעצרה, עושה הרצוג את כל מה שניתן בכדי להביא לשחרורה, כולל העברת חומר שנידרש על ידי באי כוחה של אלבז בארה"ב, בניסיון להוכיח שהמדובר במעצר שווא. כך עשה הוא גם כאשר נקרא לחקירה במסגרת אותו חיקור דין שהתבצע בארץ, שיתף פעולה באופן מלא ואף שמח על ההזדמנות שניתנה לו על מנת לתאר את אופן הפעילות ואת עמדתו, לרבות בכל הנוגע לטענות שהועלו".

"הזדמנות של פעם בחיים"

ישראל נהפכה בשנים האחרונות למעצמה של חברות אופציות בינאריות: נוסדו 150–200 חברות, שפעלו בעיקר מול לקוחות זרים, ולפי הערכות בתעשייה עבדו בענף כ-15 אלף איש. לדברי המשטרה, משפחות פשע היו הבעלים של חלק מזירות המסחר, במטרה להלבין כספים. הרשויות בישראל העריכו כי מדי יום תעשיית האופציות הבינאריות בעולם מגלגלת כ-5 מיליארד דולר.

השם הרע שיצא לישראלים ברחבי העולם הוביל את שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, לצאת למלחמה בענף. בתחילה אסרה הרשות על זירות המסחר לפעול מול לקוחות ישראלים, ובאחרונה אישרה הכנסת את החוק שאליו מתייחסת העתירה של יוקום, האוסר על ישראלים לשווק אופציות בינאריות ללקוחות בחו"ל.

אופציה בינארית היא מעין חוזה שתלוי בשאלה, שהתשובה לה יכולה להיות חיובית או שלילית. למשל, האם מלאי של סחורה מסוימת יעלה מעל סכום כלשהו. האופציה היא "התערבות" על המחיר בנקודת זמן נקובה, והסוחרים אינם מקבלים הזדמנות לרכוש או למכור את הסחורה.

לדוגמה, אם אדם צופה כי מחיר מניה בודדת יהיה יותר מ-80 דולר בשעה 15:30 היום הוא יכול לקנות אופציה בינארית על סכום כלשהו, למשל 100 דולר. אם ב-15:30 מחיר המניה הוא 80.01 דולר ויותר, הוא יקבל 100 דולר. אם המחיר של המניה ב-15:30 יהיה 79.99 דולר או למטה מכך, הסוחר יאבד את כל השקעתו (100 דולר). הרבה זירות מאפשרות לסוחרים למנף את עצמם, ובאמצעות המינוף לקנות אופציות מרובות שיכולות להגדיל משמעותית את הזכיות - כמו גם את ההפסדים.

במשך השנים התברר כי אתרים רבים שדרכם הסוחרים מבצעים פעולות באינטרנט הם אתרים של פושעים, שפועלים בדרכי מרמה ומעוניינים בעיקר לקחת את כספי הסוחרים. חלק מהאתרים מסרבים להחזיר ללקוחות כסף, מבטלים הוראות משיכה של לקוחות, מתעלמים משיחות טלפון ומאי־מיילים, ולפעמים אף מקפיאים חשבונות במטרה להאשים את הלקוחות עצמם בהונאה. חלק מהפושעים הפועלים בתחום דורשים בתחילת ההתקשרות עם הלקוח צילום של כרטיסי אשראי, דרכון, רישיון נהיגה וכיוצא בכך - ובאמצעותם גונבים את זהותו.

נוסף על כך, נמצאו מניפולציות שונות של תוכנות המסחר. פלטפורמות מסחר באינטרנט שמנסות לגנוב את כספי הלקוחות שולטות באלגוריתם של התוכנה, מעוותות מחירים ותשלומים, ועוצרות את המסחר במטרה שלקוחות שפתחו עסקות יאבדו את כספם. היו לקוחות שהבחינו כי כשהיתה להם פוזיציה מנצחת, זמן התפוגה של האופציה הוארך עד שהפוזיציה עברה להפסד - ואז המסחר הופסק.

אתרי אופציות בינאריות נוהגים למשוך לקוחות באמצעות פרסומים מטעים, ומציעים כסף קל בסיכון נמוך. הפרסום מתבצע באמצעות מודעות באינטרנט., וכאשר לקוח מתפתה לענות למודעות פונים אליו אנשי מכירות מיומנים המבקשים לשכנע אותו שעומדת בפניו "הזדמנות של פעם בחיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#