מהם מרכזי מצוינות? - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהם מרכזי מצוינות?

שאלות ותשובות

תגובות

>> מרכזי המצוינות יהיו מרכזים למחקר מתקדם שיוקמו באוניברסיטאות. בשנת הלימודים הקרובה ייפתחו ארבעה מרכזים, לפי התחומים שנבחרו, ובשנים הקרובות ייפתחו 26 מרכזים נוספים. בכל מרכז יועסקו 15-30 חוקרים מובילים מישראל וחוקרים מצטיינים שיוחזרו מחו"ל, שישתמשו בתשתיות מחקר מתקדמות שיוקמו במרכז וייהנו מבונוסים כספיים. בעתיד יוקמו בחלק מהמרכזים בתי ספר בינלאומיים לתארים מתקדמים, גם כדי למשוך לישראל סטודנטים מחו"ל.

למה צריך להקים מרכזים כאלה? האקדמיה הישראלית סובלת כבר שנים מבריחת מוחות, וכתוצאה מכך ומקיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה איכות האוניברסיטאות נפגעה ומעמדן בעולם הידרדר. התוכנית אמורה גם לפתות מרצים מחו"ל לחזור לישראל ולפתח בישראל מחקר מתקדם ברמה בינלאומית. כמה חוקרים ישראלים עובדים כיום בחו"ל? אחת הבעיות היא שאין נתונים מדויקים לגבי החוקרים הישראלים בחו"ל. לפי הערכות, מועסקים בחו"ל 1,000-3,000 חוקרים ישראלים, בעיקר בארה"ב. לפי מחקר של פרופ' דן בן דוד מאוניברסיטת תל אביב וראש מרכז טאוב, כ-1,000 ישראלים מועסקים בסגל הבכיר באוניברסיטאות בארה"ב. איך יחליטו איפה להקים כל מרכז? האוניברסיטאות יצטרכו להתחרות על כך. בחודש הקרוב יפורסם קול קורא ובו התנאים שבהם על האוניברסיטאות לעמוד. בין היתר ייבחנו יכולתה של האוניברסיטה להקים מרכז בתחום מסוים, איכות המחקר הנוכחי שלה בתחום זה, אם יש בה חוקרים מובילים בתחום ואם היא מסוגלת לממן את הקמתו. בנוסף, כל אוניברסיטה תצטרך להראות איזה חוקרים ברמה בינלאומית מחו"ל היא יכולה להחזיר. בראש המנגנון לבחירת האוניברסיטאות תעמוד הקרן הלאומית למדע. למה שהאוניברסיטאות ירצו להתחרות על הקמת המרכזים האלה? בנוסף לתקציב שיקבלו מהמדינה להקמת המרכזים, לאוניברסיטאות שייבחרו יתאפשר לשכלל את המחקר שלהן בתחום, להקים מרכז עם תשתיות מחקר בינלאומיות, לגייס חוקרים מובילים ובכך להגדיל באופן משמעותי את המוניטין שלהן ומעמדן כמובילות בתחום בעולם, מה שיסייע גם בהשגת תרומות נוספות. מה תהיה עלות הקמת המרכזים? עלות הקמת כל מרכז תהיה בהתאם לצרכים של כל תחום. הות"ת העריך שעלות הקמת כל מרכז תהיה 45 מיליון שקל, והערכות העלות לגבי הקמת כל המרכזים הן 1.3-1.5 מיליארד שקל. המדינה תממן רק שליש מהעלויות, האוניברסיטאות יידרשו לממן שליש בעצמן ושליש נוסף תממן קרן פילנתרופית. כמה תקנים ייתוספו למערכת? בעקבות התוכנית ייתוספו כ-300-400 תקנים חדשים. הממשלה לא תנסו לטרפד את התוכנית? כנראה שלא, התוכנית אושרה בממשלה במארס וזוכה לתמיכת השרים וראש הממשלה. למה בחרו דווקא בארבעת התחומים האלה? הם נבחרו על ידי ועדת היגוי שהוקמה בות"ת לפיילוט שייערך בשנה הקרובה, מבין 30 הצעות שהוגשו לוועדה. לטענת טרכטנברג, מדובר בתחומים שהאוניברסיטאות העריכו שסיכויי ההצלחה בהקמתם ותפעולם גבוהים. למה אין נציגות למדעי החברה או הרוח? מדובר רק בארבעה מתוך 30 תחומים שייבחרו בהמשך. בות"ת מבטיחים כי תחומי מחקר במדעי החברה והרוח יוקמו בהמשך.

החוקרים במרכזים ילמדו באוניברסיטאות? המרכזים אמורים לפעול בעצמאות יחסית, והחוקרים בהם יוכלו להשתחרר מהמחויבות ללמד שמונה שעות באוניברסיטה כדי להקדיש את כל זמנם למחקר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם