האוניברסיטאות יתחרו על הקמת מרכזי מצוינות - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוניברסיטאות יתחרו על הקמת מרכזי מצוינות

בסוף השבוע פורסמו ארבעת התחומים שבהם יוקמו מרכזי מצוינות למחקר מתקדם, שאמורים למשוך חוקרים מובילים - ובעיקר תורמים. עלות הקמת 30 מרכזים תהיה כ-1.5 מיליארד שקל, אך המדינה תממן רק שליש. יו"ר ות"ת: "המרכזים יהיו מגנט להחזרת מדענים ישראלים מחו"ל"

תגובות

>> האוניברסיטאות הישראליות מתכוננות לתחרות על הקמת מרכזי המצוינות: במוצאי שבת פורסמו ארבעת התחומים הראשונים, מתוך 30, שבהם יוקמו כבר בשנת הלימודים הבאה מרכזי מצוינות באוניברסיטאות.

לפי התוכנית, בשבוע הקרוב יפורסם קול קורא להגשת הצעות על ידי האוניברסיטאות לתחומים שנבחרו, והן יגישו הצעות סופיות עד דצמבר. ההכרזה על האוניברסיטאות שיזכו להקים את המרכזים הראשונים תבוצע כבר בפברואר והמרכזים יחלו לפעול במארס. האוניברסיטה העברית תגיש הצעות להקמת מרכזים בכל אחד מהתחומים ואוניברסיטת חיפה מסרה כי בכוונתה להתמודד על הקמת המרכזים והיא בוחנת אפשרויות לשיתוף פעולה עם מוסדות אחרים. הקרן הלאומית למדע, בראשות פרופ' בני גיגר ממכון ויצמן, תבחן את הצעות האוניברסיטאות. הקרן מחלקת כיום מענקי מחקר על בסיס תחרותי, והיא תגייס מומחים מחו"ל כדי לבחון את הצעות האוניברסיטאות, ותמליץ על האוניברסיטאות הזוכות לוועדת היגוי מיוחדת שהוקמה בוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת).

ועדת ההיגוי בחרה בשלושת החודשים האחרונים ארבעה תחומים מתוך 30 הצעות שהוגשו לה על ידי האוניברסיטאות: חקר הבסיס המולקולרי למחלות, תהליכים קוגניטיביים, מדעי המחשב ומקורות לאנרגיות מתחדשות ובנות קיימא (ראו מסגרת). התחומים הוצגו אתמול בישיבת הממשלה על ידי יו"ר הות"ת פרופ' מנואל טרכטנברג, ושר החינוך גדעון סער, וזכו לתמיכת השרים וראש הממשלה, בנימין נתניהו.

"יש חשיבות רבה להבאת המוחות לישראל ולהקמת מרכזי מצוינות", אמר נתניהו בישיבת הממשלה. "זו ברכה גדולה ואני מבקש שתמצאו דרך להביא זאת לידיעת המדענים והמהנדסים הישראלים בחו"ל, כי צריך להעצים ולהפיץ זאת בכל דרך אפשרית. נמשיך לפעול גם בעתיד בדרכים יצירתיות כדי להחזיר אותם לישראל".

"הקיצוצים הבריחו חוקרים לחו"ל"

במסגרת התוכנית, שנחשפה ב-TheMarker, יוקמו באוניברסיטאות 30 מרכזי מצוינות בתחומים שייקבעו מראש, שבהם יפעלו מדענים מובילים מישראל ומחו"ל. מטרת התוכנית היא להשיב לישראל מדענים ולקדם את המצוינות המחקרית באקדמיה. עלות הקמת כל מרכז היא כ-45 מיליון שקל, כשליש בלבד במימון המדינה. עלות הקמת כל המרכזים מוערכת ב-1.5 מיליארד שקל.

בישיבה הוצג גם המיתוג לתוכנית I core (Israeli Centers of Research Excellence). סער אמר בישיבה כי הוא מרוצה מההתקדמות בתוכנית, אך תקף את הקיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה.

"אי אפשר להמשיך בהגדלת תקציב הביטחון לצד המשך הפגיעה בשירותים הניתנים לאזרחים. חייבים לשנות את סדרי העדיפויות. נדרש דו"ח ברודט לחינוך כמו לביטחון", אמר סער. לדבריו, "הקיצוצים בהשכלה הגבוהה בעשור האחרון פגעו ברמת המוסדות והבריחו חוקרים לחו"ל. רק דרך השקעה בחינוך ובהשכלה גבוהה נוכל להבטיח את עתיד ישראל. הציבור מבין את זה ומצפה מאתנו לעשות זאת".

בראש ועדת ההיגוי שבחרה את הנושאים עמד טרכטנברג, ובה מכהנים גם מנכ"ל המל"ג משה ויגדור, פרופ' גיגר, פרופ' שמעון יענקלביץ' מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' חיה כספי מהטכניון, פרופ' נחמה פרידלנד ממכללת תל אביב-יפו, פרופ' פואר פארס מאוניברסיטת חיפה, פרופ' מונה סורק מהאוניברסיטה העברית ואהרן בית הלחמי המשמש נציג הציבור.

עשרות חוקרים צפויים לחזור לישראל

"לתוכנית מרכזי המצוינות השלכות מרחיקות לכת על האקדמיה והמשק הישראלי", אמר טרכטנברג ל-TheMarker. "המרכזים יהוו מגנט להחזרת מדענים ישראלים מחו"ל, ויחד עם הסגלים בישראל הם יבנו קבוצות מחקריות שיהיו מהטובות בעולם. זה ישים את האקדמיה בישראל במקום מצוין במפה העולמית וכמובן יחזק את האקדמיה ויקרין גם על הסטודנטים והדוקטורנטים. ייצאו מהמרכזים רעיונות חדשניים ואנחנו מקווים שהתעשייה בישראל תוביל את זה".

טרכטנברג מעריך כי כתוצאה מהקמת ארבעת המרכזים הראשונים שיחזרו לישראל עשרות חוקרים מחו"ל. הוא הסביר כי ארבעת התחומים נבחרו כפיילוט למרכזים שיוקמו בשנה הקרובה, לאחר שוועדת ההיגוי של ות"ת שבראשה הוא עומד ביקשה הצעות לתחומים "שניתן ליישם באופן מיידי והם בשלים להקמת מרכזי מצוינות. לוח הזמנים צפוף ובתחומים שנבחרו סיכויי ההצלחה גדולים", אמר. לבסוף, הוא הסביר נבחרו תחומים שמרכזים כמחצית מההצעות שהוגשו לוועדה. "התחומים האלה גם משקפים יתרונות יחסיים בולטים שכבר ישנם באוניברסיטאות, וגם זוכים להתעניינות עולמית".

טרכטנברג התייחס לכך שהתחומים לא מבטאים את המחקר במדעי הרוח ומדעי החברה, ואמר כי "באופן ודאי יהיו מרכזי מצוינות במדעי החברה והרוח. מרכזי המצוינות במפורש אמורים לכסות את כל הספקטרום של הייצוג המדעי והאקדמי במדינה, ותחומי מדעי החיים והרוח היו פשוט פחות בשלים ליישום בשלב המיידי".

ראש הקרן הלאומית למדע, פרופ' גיגר, אמר כי "מצוינות תהיה פקטור מרכזי בבחירת האוניברסיטאות שיקימו את המרכזים. התוכנית צריכה להביא לגיוס של אנשים טובים מאוד, ישראלים מבריקים שנמצאים בחו"ל, בדרך כלל צעירים, שנרצה לראות אותם חוזרים לכאן ושתהיה להם היכולת לבצע מחקר כאן במקום להישאר ולעשות את המחקרים שלהם במקומות אחרים בעולם", אמר.

לדבריו, "רמת התקצוב שהיתה בישראל היתה מוגבלת מאוד. גובה המענק הממוצע של הקרן נע סביב 50 אלף דולר - שזה שליש ולפעמים עשירית מהמימון של מוסדות מובילים בעולם. התוכנית תאפשר לאוניברסיטאות להביא נבחרת בסדר גודל אחר למשימה, ותשדר למדענים מחו"ל שהעתיד שלהם לא חייב להיות שם אלא פה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם