שמיטת חובות הומנית בהוצאה לפועל

מערכת המשפט

דורון דרעי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
דורון דרעי

>> באחרונה, עם פרסום החלטת שר המשפטים, יעקב נאמן, לבער תיקי הוצאה לפועל שלא נעשתה בהם פעולה כלשהי בחמש השנים האחרונות, עלו ונשמעו קולות מתנגדים, בעיקר מצד עורכי דין המייצגים בנקים ורשויות, שטענו כי צעד זה יפגע בזכותם של הנושים לגבות את חובם.

אחת מאותן זכויות היא הזכות לקבל מחילה על חובו, וזאת משעה שמתברר באופן סופי כי אין כל אפשרות מעשית לגבותו. זכות זו עולה לאור מטרתם המוצהרת של הליכי ההוצאה לפועל, שאינם מיועדים להעניש את החייב אלא לנסות ולגבות ממנו את החוב. כפועל יוצא, משעה שמתברר כי אין בידי החייב אמצעים לפרוע את חובו, יש לחדול מנקיטת הליכים נגדו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחיים. חשוב לציין כי אין מדובר בכלל חדש, כי אם בכלל עתיק יומין אשר שורשיו נמצאים במשפט העברי ובמצוות השמיטה הכתובה בתורה: "מקץ שבע שנים תעשה שמיטה: וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'" (דברים, פרק ט"ו, פסוקים א-ב).

למרבה הצער, עיקרון זה נכנס אל המשפט הישראלי רק במסגרת דיני פשיטת הרגל, שם מכיר החוק בזכותו של החייב לקבל צו הפטר שמוחק למעשה את החוב. חייבים "רגילים" בהוצאה לפועל שלא פנו למסלול של פשיטת רגל, בין מחמת חוסר מודעות ובין מחמת חוסר יכולת כלכלית לעמוד בהוצאות הכרוכות בכך, מצויים במצב בלתי מתקבל על הדעת שבו החוב לעולם אינו מתיישן וממילא לא ניתנת להם ההזדמנות לפתוח דף חדש בחיים. הצעות חוק שהועלו בכנסת בדבר הענקת סמכות לראש ההוצאה לפועל לתת גם הוא צו הפטר לחייבים לא נתקבלו, וזאת לנוכח התנגדות משרד המשפטים.

מצב זה הביא לכך שבישראל קיימים עשרות אלפי חייבים שנמקים תחת ההגבלות הקשות שהוטלו עליהם במסגרת הליכי הוצאה לפועל, כגון איסור לפתוח חשבונות בנק, איסור להחזיק כרטיסי אשראי, איסור לצאת את גבולות המדינה, וזאת מבלי שהגבלות אלה משרתות מטרה כלכלית כלשהי. ברוב המקרים מדובר בתיקי הוצאה לפועל שנפתחו לפני שנים רבות ושהזוכים עצמם נואשו זה מכבר מהסיכוי לגבות במסגרתם כספים כלשהם, עד כדי כך שהם אף ביקשו להכיר בחובות אלה כחובות אבודים לצורכי מס הכנסה.

יש לברך על צעדו של שר המשפטים, וזאת לא רק מטעמים של הקלת העומס על מערכת ההוצאה לפועל. מדובר בצעד שמתיישב עם כללי המשפט והצדק הבסיסיים ביותר, עם זכויות יסוד אשר הוכרו במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועם ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ביישומו טמונה בשורה חברתית והוא יאפשר לחייבים רבים לחזור לחיים רגילים בחברה.

הכותב הוא עורך דין במשרד רדעי-גדות, העוסק בתחום האזרחי-מסחרי ותובענות ייצוגיות

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker