מי יפצה על רכוש שנרטב במחסן

ביהמ"ש דחה טענה של חברת ביטוח כי מדובר היה במקלט

עודד יחיאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
עודד יחיאל

שלמה אסטרוג ביטחה את דירתה בחברת אליהו. בתקופת הביטוח עמדה אסטרוג לעבור דירה. כשלב ביניים, בטרם תעבור לדירה החדשה, איחסנה אסטרוג את תכולת דירתה במחסן בבית אמה. אסטרוג דאגה לעדכן את אנשי אליהו, ואלה עידכנו את הפוליסה. זו כללה כעת כיסוי לתכולת הדירה בעת הימצאה במחסן.

בפסק הדין שנתנה השופטת דליה אבי-גיא מבית משפט השלום נפרשה התנהלותה האיטית להחריד של אליהו בטיפול בתביעתה של אסטרוג. השמאי שמינתה אליהו שוחח טלפונית עם אסטרוג כבר למחרת היום שבו נמסר המקרה לטיפולו, אך נדרשו לו שלושה שבועות כדי לערוך ביקור בדירה החדשה שאליה הועברה התכולה הניזוקה. את הזמן לבקר במחסן שבו אירע הנזק מצא השמאי רק לאחר שחלפו כחודשיים וחצי. בקצב הזה לא פלא שהוא נזקק לכשישה חודשים כדי להשלים את עבודתו ולמסור את חוות דעתו.

אם היה ניתן להניח שטיפולה הממושך של אליהו בתביעה יביא לכך שהחלטתה לדחות את התביעה תהיה מבוססת כדבעי, בא פסק הדין וטופח על פנינו. הנימוק הראשון שהביאה אליהו לדחיית התביעה היה שהתכולה אוחסנה במקלט השייך לכלל הדיירים - ולא במחסן של האם, כנדרש בפוליסה.

השופטת אבי-גיא הבחינה מיד שאין בסיס לטענה שלפיה מדובר במקלט, וקבעה כי אין ספק שהמקום אינו עומד בדרישות התקנות הנוגעות למקלטים. מהתמונות למדה השופטת כי בפתחי המחסן ניצבים דלת וחלון מעץ ולא דלתות כבדות ממתכת כנדרש במקלטים. מעדות השמאי מטעם אליהו, מוסיפה השופטת, עולה כי ברצפת המחסן יש חול, בניגוד לתקנות. המחסן, מוסיפה השופטת וקובעת, היה בשימושה הבלעדי של האם, ורק לה מכל דיירי הבניין היו המפתחות לדלת המקום.

השופטת גם לא התרשמה מטענתה האחרת של אליהו שלפיה לא הוכח שמקור הנזק הוא בצנרת המים, כנדרש בפוליסה. אין מחלוקת, מדגישה השופטת, כי התכולה נפגעה ממים. השמאי מטעם אליהו הודה כי ראה כתמי רטיבות. בחוות דעת השמאי מטעם אליהו צויין כי אירעה חדירת מים למחסן וכי בצמוד לקיר המחסן עוברים צינורות מים רבים. את העובדה שהשמאי לא איתר את מקור הדליפה בצנרת, קובעת השופטת, יש לזקוף לביקורו המאוחר במחסן, לאחר כחודשיים וחצי.

השופטת מדגישה שהנזק אירע בחודשי הקיץ, ועל כן לא סביר לייחס את נזקי הרטיבות לגשם. סביר יותר שמקור הנזק הוא בצנרת הצמודה לקיר המחסן.

לפיכך קובעת השופטת, על אליהו לפצות את אסטרוג בגין הנזק - בסך 50 אלף שקל. בנוסף, ונוכח התנהלות אליהו והשמאי מטעמה בטיפול בתביעה, מוצאת השופטת כי נגרמה לאסטרוג עוגמת נפש שבגינה היא זכאית לפיצוי בסך 10,000 שקל. כמו כן חוייבה אליהו בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של אסטרוג.

הכותב הוא עורך דין

***שלמה אסטרוג נגד אליהו >>

הנתבעת: אליהו חברה לביטוח בע"מ

מהות התביעה: תביעה לכיסוי נזקי מים

הסיבה שנתנה חברת הביטוח לדחייה: הביטוח מכסה את הימצאות התכולה במחסן, אך בפועל היא היתה במקלט, ולכן אין כיסוי ביטוחי. בנוסף, נטען שלא הוכח כי מקור נזקי המים הוא בצנרת.

השופטת: דליה אבי-גיא מבית משפט השלום בתל אביב

נפסק ביום 3.5.2010: אין ספק שלא מדובר במקלט אלא במחסן שכוסה במפורש בפוליסה. סביר יותר שמקור הנזק בצנרת, ואת העובדה שהשמאי מטעם אליהו לא איתר את מקור הנזק בצנרת יש לזקוף לביקורו המאוחר במחסן. אליהו חויבה בתשלום נזקי המים בסך 50 אלף שקל ובפיצוי בגין עוגמת נפש בסך 10,000 שקל עקב התנהלותה בטיפול בתביעה והתנהלות השמאי מטעמה, בתוספת הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום