אחרי סערת הקלטת של יאיר נתניהו: קובי מימון רוצה 400 מיליון שקל מהפנסיות שלנו - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי סערת הקלטת של יאיר נתניהו: קובי מימון רוצה 400 מיליון שקל מהפנסיות שלנו

האם המוסדיים ילוו 400 מיליון שקל לחברה שהשליטה בה היא תעלומה? ■ חיים צוף: "רה"מ נתניהו טועה ולא מצוי בפרטים; אני בעל השליטה בישראמקו - ולא מימון"

70תגובות
קובי מימון
מוטי קמחי

יח"ק השקעות, שותפות פרטית השולטת בפירמידת הגז והנדל"ן אקויטל, נערכת לצאת מחר להנפקת אג"ח פרטיות לגופים מוסדיים בסכום של כ–400 מיליון שקל. אלא שמעל ההנפקה מרחפת עננה כבדה: לא ברור מי בעל השליטה ביח"ק השקעות — חיים צוף, המחזיק בשליטה לפי המסמכים הרשמיים, או קובי מימון, הטייקון הנעלם, שבשוק ההון וגם בפוליטיקה מייחסים לו את השליטה?

מימון הוא אחד מאנשי העסקים המסתוריים בישראל. הוא פעיל כאיש עסקים מאמצע שנות ה–80, אז התחיל את דרכו במכירת תמונות שמן באירופה. בשנות ה–90 נכנס לפעילות בבורסה דרך קבוצת החברות קווי אשראי. עיקר המסתורין סביבו נוגע לשאלת הבעלות על פירמידת אקויטל: האם מימון חתום על דו"חות החברה, כפי שהיה נהוג לחשוב במשך שנים, או צוף, תושב הולנד וחבר של מימון מילדות. בעבר אמר צוף ל–TheMarker כי "קובי מימון הוא רק שכיר".

אתמול, בסערת הקלטת של יאיר נתניהו, התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לשליטתו של מימון באקויטל כעובדה מוגמרת, כשאמר בין היתר: "אני לא פעלתי נגד קובי מימון, זו לא היתה המטרה שלי, אבל זו היתה התוצאה של פעולותי. קודם כל, מסקנות ועדת ששינסקי לא היטיבו עם מימון בלשון המעטה. הבעלים של שדות הנפט, ובהם מימון, היו צריכים לשלם 35% מס לפני שאימצנו את מסקנות ועדת ששינסקי, ולאחר מכן מס של כ–55% משוקלל".

>> האזינו: גיא רולניק על הקלטות יאיר נתניהו, עסקת הגז ויחסי ראש הממשלה עם אלוביץ'

השבוע | פרק 11 | 9.1.2018 - דלג

גם שר האנרגיה, יובל שטייניץ, יישר קו בעניין, כשאמר: "9 מיליון תושבי ישראל הרוויחו כל אחד ממתווה הגז יותר מאשר מימון. הוא דווקא הפסיד ממתווה הגז". ב–2015, שר האוצר, משה כחלון, הודיע כי יימנע מעיסוק בגז עקב "יחסי חברות עם מימון, שהוא אחד מראשי הקבוצות שלהן אחזקות בתחום". ההודעה נמסרה אף שמאז 2010 מימון לא מכהן כיו"ר אקויטל. מערכת היחסים בין מימון לכחלון היא ארוכת שנים, ולכן שר האוצר אמור להיות בקיא בעסקי חברו הטוב.

בפירמידת אקויטל דחו אתמול את דבריו שלך נתניהו, ובתגובה ל–TheMarker ציינו כי צוף הוא בעל השליטה בפירמידה, וכי ראש הממשלה טועה. "צוף הוא בעל השליטה באקויטל זה כ–20 שנה, כפי שמדווח על ידו שנים רבות לכל הרשויות בישראל ובחו"ל. למיטב ידיעת צוף, נתניהו אינו מכיר את אקויטל או את צוף. לפי הדברים שנאמרו על ידו, הוא פגש את מימון פעם אחת בלבד לפני כעשר שנים. ברור שראש הממשלה אינו מצוי בעניין זה, ונראה שהוא שואב את הדברים מהתקשורת", נמסר מטעם צוף. עוד נמסר: "למיטב ידיעת צוף, גם כחלון לא אמר שמר מימון הוא בעל השליטה באקויטל".

הפרמידה של חיים צוץ

האם המוסדיים יעניקו לחברה אשראי?

שאלת הבעלות על פירמידת אקויטל העסיקה גם את רשות המסים וגם את רשות ניירות ערך, שניהלו בדיקות בעניין. ב–2010 פתחה רשות המסים בבדיקה כדי לבחון מי האיש העומד מאחורי אקויטל, כחלק מהצורך לחשב את שומת המס. ככל הנראה, ברשות חשדו כי צוף אינו בעל השליטה האמיתי. זמן קצר לאחר פתיחת הבדיקה הודיע מימון כי הוא מתפטר מכל החברות הציבוריות של קבוצת אקויטל ועזב את ישראל. בהמשך העניק מימון ייעוץ לכמה מהחברות בפירמידה.

חיים צוף
איליה מלניקוב

עברו כבר יותר משבע שנים מאז נפתחה הבדיקה של רשות המסים — אך עד עתה לא ידוע אם היתה התקדמות, וכנראה שלא עלו ממצאים כלשהם, כך שכעת צוף הוא בעל השליטה לכל דבר ועניין.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "חטיבת החקירות והמודיעין עוסקת בנושא במגוון מישורים, מודיעיניים ואחרים. עם זאת, נוכח חובת הסודיות, אין באפשרותנו להתייחס לפעולות המבוצעות בתיק ולתוצרי הפעולות האלה".

ביחס לבדיקה של רשות המסים ציינו מטעמו של חיים צוף: "נראה שאם מתקיימת בדיקה בעניין, היא היתה אמורה להסתיים זה מכבר".

האם הגופים המוסדיים, האחראים על ניהול חסכונות הציבור, יסכימו לתת אשראי לחברה שסוגיית השליטה בה היא בגדר תעלומה? מחר עשויות להתקבל התשובה. כמה מהמוסדיים ציינו אתמול כי הם בוחנים השתתפות בהנפקה בחיוב; אחרים ציינו כי עדיין לא התקבלה החלטה. "עדיין לא ניתנו כל הפרטים, במיוחד מה גובה הריבית — אז קשה עוד להחליט", אמרו באחד הגופים.

הפירמידה נערכת לצמצום השכבות

פירמידת אקויטל היא אשכול מסועף הכולל שבע שכבות של חברות, חלקן פרטיות וחלקן ציבוריות. בראש הפירמידה עומדת יונייטד קינגסווי (United Kingsway), חברה פרטית המאוגדת באיי הבתולה. צוף רשום כבעליה של יונייטד קינגסווי, והיא מחזיקה ב–74% ממניות יח"ק השקעות, שבה שותפים (26%) משפחת לבנת ויורשי בני גאון.

יח"ק שולטת (44.5%) בחברה הציבורית אקויטל, המחזיקה בשרשור במאגר הגז תמר באמצעות ישראמקו, וכן בחברת הנדל"ן איירפורט־נצבא. חוק הריכוזיות מחייב את אקויטל לקפל את הפירמידה למבנה של שתי שכבות ציבוריות (חברה אם וחברה בת) עד סוף 2019. על רקע זאת, באקויטל החליטו לקדם מיזוג עם החברה הבת יואל.

המיזוג ייעשה כך שאקויטל — שנסחרת לפי שווי של כ–1.3 מיליארד שקל — "תבלע" את החברה הבת, בעסקת ענק של יותר מ–2 מיליארד שקל. ההנפקה של יח"ק נועדה לממן הצעת רכש שתפרסם יח"ק ל–25% ממניות הציבור באקויטל, כך שלאחר מכן תחזיק בכ–70% ממניותיה; או לחלופין לממן הנפקת זכויות. הצעת הרכש תסייע ליח"ק לשמר את השליטה באקויטל, גם לאחר המיזוג עם יואל.

לאחר המיזוג, הפירמידה של אקויטל צפויה לכלול שתי חברות פרטיות בראש הפירמידה (יונייטד קינגסווי ויח"ק השקעות), ושתי שכבות של חברות ציבוריות: בשכבה האחת — החברה הממוזגת אקויטל־יואל; ובשכבה השנייה — חברת נפטא והחברה האחות איירפורסט סיטי. שותפויות הגז, ובהן ישראמקו, הוחרגו מהוראות חוק הריכוזיות, מה שהקל את קיפול פירמידת אקויטל ופירמידת דלק של יצחק תשובה.

חברת אחזקות במודל של נוחי דנקנר

תומר אפלבאום

האג"ח שתנפיק יח"ק הן למח"מ קצר יחסית של 2.6 שנים, בריבית מקסימלית של 3.17%. האג"ח יונקפו עם שעבוד ראשון על 24.5% ממניות אקויטל. בנוסף, צוף לקח על עצמו התחייבויות שונות, כחלק מההתניות הפיננסיות שנקבעו, ובהן אי־חלוקת דיווידנדים עד לפירעון מלוא החוב לגופים המוסדיים וכן התחייבות כי החברה לא תבצע פירעון של הלוואות בעלים.

לקראת ההנפקה קיבלה יח"ק השקעות — חברת החזקות הדומה לגנדן או טומהוק של נוחי דנקנר — דירוג אשראי ברמה של A מינוס ממעלות, עם תחזית "יציבה". זהו דירוג ברמה בינונית־גבוהה (דירוג השקעה), למרות הריחוק של יח"ק מנכסיה המרכזיים — הנדל"ן ומאגר הגז תמר. למעשה, יח"ק מחזיקה בשרשור כיום רק בכ–2% משותפות ישראמקו, המחזיקה בתמר — החזקה הונית נמוכה מאוד הנובעת מהמבנה הפירמידלי.

האנליסטים תמר שטיין וסיון מסילתי ציינו לחיוב בדו"ח הדירוג כי ליח"ק חוב מינימלי (ברמת סולו) — הלוואת בעלים בסכום של 40 מיליון שקל ללא ריבית — ללא הלוואות נוספות. הם ציינו כי הנפקת הסדרה החדשה תגדיל את החוב של יח"ק לכ–400 מיליון שקל, בעוד שווי הפורטפוליו יגדל לכמיליארד שקל. מנגד, האנליסטים ציינו כי הדירוג מושפע לשלילה מהמרחק של יח"ק מהפעילות התפעולית, וכן מהתלות שלה בדיווידנדים מחברות בנות או הזרמות בעלים.

לפי הדו"חות הכספיים של יח"ק שהגיעו ל–TheMarker, יש לה מאזן סולו בשווי כולל של כ–625 מיליון שקל, ואילו ההון העצמי המיוחס לבעלים הוא 610 מיליון שקל, נכון לסוף ספטמבר 2017. מקור ההכנסה היחיד של השותפות הוא חלקה ברווחי חברה מוחזקת. החברה הרוויחה כ–56 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2017, לעומת כ–62 מיליון שקל בינואר־ספטמבר 2016.

ברמת הדו"ח המאוחד — הכולל את כל הנכסים שבהם מחזיקה הפירמידה — ליח"ק מאזן בשווי של 18.3 מיליארד שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2017, הכנסות הקבוצה היו 2.03 מיליארד שקל, לעומת 2.02 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב–2016. עיקר ההכנסות — 1.7 מיליארד שקל בינואר־ספטמבר 2017 — הגיעו ממכירת גז (בניכוי תמלוגים).

בשורה התחתונה, הקבוצה הרוויחה כ–1.1 מיליארד שקל בינואר־ספטמבר 2017 — מהם כ–56 מיליון שקל מיוחסים ליח"ק, והיתרה לבעלי זכויות מיעוט בפירמידה — ואילו בתקופה המקבילה ב–2016 הקבוצה הרוויחה כ-1.15 מיליארד שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#