צפו לתשואות עלובות מקרנות ההיי-טק החדשות - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

צפו לתשואות עלובות מקרנות ההיי-טק החדשות

משרד האוצר ורשות ניירות ערך התלהבו מעסקת אינטל־מובילאיי - ויזמו הקמת קרנות היי-טק ציבוריות חדשות ■ הקרנות מוכרות לציבור את חלום האקזיט, אך תוצאות העבר מראות שהתשואות שמייצר הענף נמוכות במיוחד ■ שר האוצר כחלון יוצר במו ידיו בור שומן שהנהנים העיקריים ממנו הם מנהלי הקרנות - ולא החוסכים

7תגובות
שר האוצר, משה כחלון, בכנס היי-טק בירושלים
אמיל סלמן

לפני כשנה נמכרה חברת מובילאיי לחברת אינטל תמורת סכום של 15.3 מיליארד דולר במזומן. שני המייסדים, אמנון שעשוע וזיו אבירם, ואחד המשקיעים הגדולים בחברה, קיבלו כמיליארד דולר כל אחד. ואולם כשמשרד האוצר בחן אם גם הציבור הישראלי נהנה מהעסקה — התברר כי רק חלק קטן מהגופים המוסדיים היו מושקעים בחברה, ועמיתיהם אכן נהנו מהאקזיט הענק.

עסקת אינטל־מובילאיי נתנה את האות ללוביסטים של תעשיית ההון־סיכון בהיי־טק, יחד עם כמה מנהלים, להסתער על שר האוצר, משה כחלון — ולשכנע אותו להוציא לפועל תוכנית עסקית, שתעשיר בעיקר את כיסי היזמים ומנהלי ההשקעות בתעשייה.

הם הגישו לכחלון דו"ח שקורא להגדלת ההשקעות של המוסדיים הישראליים בתעשיית ההיי־טק המקומית. הדו"ח חשף כי 13% בלבד מהסכום שהושקע בסטארט־אפים ישראליים ב–2016 היה מקרנות הון־סיכון ישראליות, בעוד עיקר ההשקעות (כ–87%) היה ממשקיעים זרים.

חלק מהגופים המוסדיים, כמו אלטושלר שחם ומנורה, משקיע בהון־סיכון — אך מרבית הגופים משקיעים סכומים נמוכים או לא משקיעים בענף כלל.

בתגובה לנתונים, ועם הרוח הגבית של עסקת מובילאיי, מיהר כחלון להכריז כי "המצב הנוכחי, שבו רוב הכסף המושקע בתעשייה הוא כסף זר, מונע מהאזרחים הישראלים ליהנות מההצלחות של התעשייה. השקעה של המוסדיים הישראליים בתעשיית ההיי־טק המקומית תסייע בהגברת הצמיחה, בהוספת מקומות תעסוקה ובצמצום הפערים החברתיים".

משרד האוצר ורשות ניירות ערך יזמו הקמה של קרנות ציבוריות חדשות - שילוב בין קרן הנאמנות המסורתית המוכרת לקרן הון־סיכון. הקרנות החדשות מאפשרות למשקיעים פרטיים להשקיע בהיי־טק, וליהנות מתמריצים שנותנת המדינה, למשל, מנגנון הגנה מהפסדים של עד 50 מיליון שקל.

הקרנות יאפשרו לכל משקיע מהציבור להשקיע כל סכום שירצה — מכספו האישי או באמצעות תיקי חיסכון, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה או קופות גמל. אלה קרנות סגורות (לא ניתן למשוך או להשקיע בהן במהלך חייהן, בשונה מקרנות נאמנות רגילות) שייסחרו כחברה ציבורית בבורסה.

בשבועות האחרונים הוכרזו חמש הקבוצות שיתחרו על ניהול הקרנות החדשות, כשכל אחת מהן צפויה לגייס 400–600 מיליון שקל. כמה מהקבוצות — שכוללות בתי השקעות ואנשי היי־טק והון־סיכון — כבר פירסמו תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בבורסה (IPO), ובימים אלה נלחמות חמש הקרנות גם על לבו וכיסו של הציבור. מתוך החמש, ייבחרו ארבע, בהתאם להצלחתן לגייס הון.

ואולם הקרנות האלה מוכרות לציבור את חלום האקזיט, אך בפועל הן מסתירות ממנו את סיכויי ההצלחה בהשקעה כזאת. התרגיל של משרד האוצר והלוביסטים של תעשיית ההון־סיכון, עם חלום ההתעשרות המהיר, הצליח ליצור מסך עשן מול עיניהם של המשקיעים, שמסתיר מהם את השאלות שיש לשאול כשבוחנים השקעה בקרנות האלה.

האם יתקבלו תשואות גבוהות?

מנתונים שנאספו מתשואות קרנות ההון־סיכון המוחזקות על ידי המוסדיים, הן הניבו לקופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים תשואות שנתיות ממוצעות של בין הפסד של 21% לתשואה חיובית של 6% — וזאת בתקופה שבה השקעה במדד ת"א 125 היתה מניבה תשואה שנתית ממוצעת של 6.6%.

בנוסף, קרנות ההון סיכון גובות דמי ניהול בשיעור של 2%–2.5% בשנה. דמי הניהול גבוהים משמעותית מאלה שמשולמים לקופת גמל (1.05% מהצבירה ועד 6% מההפקדות) או לקרן פנסיה (0.5% מהצבירה ועד 6% מההפקדות), ודומים לדמי הניהול הממוצעים שמשולמים בביטוח מנהלים (2%).

על פי נתוני רשות שוק ההון, המוסדיים משקיעים כ–3 מיליארד שקל בקרנות הון־סיכון, מהם כ–2.5 מיליארד שקל בקרנות הון־סיכון בישראל, נכון לדצמבר 2016. זהו שיעור של 0.22% מסך תיק הנכסים (0.18% בקרנות הון־סיכון ישראליות). לפי הנתונים האלה, 300–500 מיליון שקל זרמו כדמי ניהול למנהלי קרנות ההון־סיכון בעשור הראשון לחייהן. לאחר מכן הקרנות לא מקבלות דמי ניהול.

כלומר, התשואות שהן הניבו למשקיעים הן אפילו נמוכות יותר. במלים אחרות, אלה תשואות עלובות. לכן, הסיכוי של קרנות ההיי־טק החדשות להניב תשואה חיובית וגבוהה מול מדדי יחס רגילים אינו גבוה.

מהם סיכויי ההצלחה?

הנתונים מראים כי שיעור ההצלחה של חברות סטארט־אפ הוא 5%. כלומר, 95% מהן נכשלות. צריך להיות בעל אמונה גדולה כדי להאמין שמנהלי הקרנות החדשות יצליחו לנצח את הסטטיסטיקה הזאת. למעשה, המומחים — מנהלי קרנות ההון־סיכון — לא הצליחו לעשות זאת לאורך השנים.

בעיית נזילות

הקרנות מתכננות להשקיע 30%–75% מנכסיהן בחברות היי־טק לא סחירות. משקיע שירצה למשוך את כספו עלול למצוא את עצמו מוכר את הקרן שלו בשוק במחיר שיכול להיות נמוך יותר מהשווי הכלכלי של נכסי הקרן — ולהפסיד. בנוסף, החברות שאינן סחירות ישוערכו על ידי מנהלי הקרן. שיערוכים, מטבעם, נעשים לפי מודלים כלכליים שלא בהכרח משקפים שווי אמיתי.

כמה זה עולה?

כל הקרנות הודיעו כי יגבו דמי ניהול של 2% מסך נכסי הקרן ודמי הצלחה של 20%, כמקובל בענף ההון־סיכון. כלומר, מנהלי הקרנות מבטיחים לעצמם תזרים מזומנים שנתי קבוע של 32 מיליון שקל בלי קשר לביצועי הקרן. בנוסף, סכום זה יכול לגדול כשהחלק היחסי שיישאר בידי המשקיע לא יהיה גבוה במיוחד. מאחר שהיכולת לצאת מהקרן אינה קלה, שר האוצר יוצר במו ידיו בור שומן שהנהנה העיקרי בו הוא מנהל הקרן — ולא החוסך.

קשה להגדיר את החלטת כחלון להקים את קרנות ההיי־טק כנכונה עבור משקיעים. למעשה, מנהלי הקרנות, שעסוקים בשכנוע המשקיעים להעביר אליהם את מיטב כספם, בונים על חלום ההתעשרות בהיי־טק, אף שהסיכויים לכך הם נמוכים מאוד. חלום ההתעשרות הוא אותו מסך עשן שמונע מהמשקיעים לבחון את ההשקעה הפיננסית באופן לוגי — הנשען על נתונים, עובדות וסטטיסטיקות, ולא על אמונה. גופים רבים מנצלים את התמימות הנמצאת באמונה הזאת כדי לגזור רווח גבוה, חלקם נחשבים לאמנים בתחום. תפקידו של משרד האוצר הוא לשמור על החוסך הישראלי, ולא לפתות אותו לאשליות שהסיכוי להצלחתן נמוך.

כעת נותר לראות אם הגופים המוסדיים יפלו אף הן לבור הקרנות היי־טק החדשות או שהם לפחות ישמשו כשומר סף לכספו של הפנסיונר הישראלי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#