מחקר בכנסת: "קבוצות העסקים הגדולות בישראל - ממונפות ומסוכנות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר בכנסת: "קבוצות העסקים הגדולות בישראל - ממונפות ומסוכנות"

ממחקר שנערך בכנסת עולה כי כ-20 קבוצות עסקיות, רובן משפחתיות, שולטות ב-26% מהחברות הציבוריות ובכ-50% משווי השוק בבורסה ■ לפי המחקר, ריכוזיות גבוהה של הכוח הכלכלי באמצעות פירמידות שליטה עלולה לפגוע בדמוקרטיה ולהביא להשפעת יתר של ההון על השלטון

2תגובות

<<לשש קבוצות העסקים הגדולות ניתן, נכון לדצמבר 2008, אשראי בנקאי שהסתכם ב-72.3 מיליארד שקל, כאשר לכל העסקים הגדולים בישראל ניתן אשראי בנקאי של 277.7 מיליארד שקל - כך עולה מנייר עמדה שגובש במרכז המחקר והמידע של הכנסת. עוד עולה מהמסמך כי היקף האשראי הבנקאי שניתן לכלל העסקים הקטנים בישראל באותה תקופה היה 57.5 מיליארד שקל - נמוך מהיקף האשראי שניתן לשש הקבוצות הגדולות.

המחקר, אותו ערכו עמי צדיק ותמיר אגמון, נערך לבקשתה של יו"ר ועדת המשנה לביטוח, ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו). הנתונים מתבססים על עיבוד שנערך במרכז המחקר והמידע לנתונים של בנק ישראל ומערכת הבנקאות. מחברי המחקר לא מסרו באיזו קבוצות עסקיות מדובר, בטענה כי בנק ישראל אינו חושף את שמותיהן. ועדת הכספים תקיים בשבוע הבא דיון בסוגיית הריכוזיות במשק. לפי נייר העמדה, היקף האשראי שניתן לקבוצות העסקים הגדולות במשק ב-2007 היה 97.9 מיליארד שקל. הירידה בהיקף האשראי נבעה מהמשבר הפיננסי העולמי שפרץ בספטמבר 2008. מהמסמך עולה כי משקל האשראי של שש הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל הגיע בדצמבר 2008 ל-17.5%, לעומת 24.4% בדצמבר 2007.

צדיק ואגמון מעריכים כי הנתח הגבוה של קבוצות העסקים הגדולות באשראי העסקי נובע משלוש סיבות: יתרונות לגודל במתן האשראי, המתמרץ את ספקי האשראי להלוות לגופים גדולים; שליטה של קבוצות עסקים גדולות ברוב הבנקים (קבוצת אריסון בבנק הפועלים, קבוצת ברונפמן בבנק דיסקונט, קבוצת עופר וקבוצת ורטהיים בבנק מזרחי טפחות וקבוצת בינו צדיק בבנק הבינלאומי ובבנק אוצר החייל); והקשרים ההדדיים בין קבוצות העסקים.

לדבריהם, ספקי האשראי רואים יתרון במתן אשראי בהיקף גדול לקבוצה אחת, וכך עשויה להיווצר ריכוזיות במתן האשראי שתוביל להקצאת מקורות לא יעילה ולהשפעה שלילית על הצמיחה והרווחה החברתית.

משפחות השלטון

"כ-20 קבוצות עסקיות, רובן משפחתיות, שולטות באמצעות מבנה של פירמידה על כ-26% מהחברות הציבוריות ועל קרוב ל-50% משווי השוק של החברות הציבוריות. החברות המסונפות לקבוצות העסקים מרוכזות במגזר הפיננסי, הן בשלות מבחינת גילן וגודלן, בעלות צמיחה נמוכה אך ממונפות מאוד ולכן גם מסוכנות יותר לעומת החברות הלא ממונפות", נכתב במסמך.

בנוגע לסיכון המערכתי שמהוות הקבוצות העסקיות הגדולות למשק, טוענים מחברי המחקר כי לקבוצות העסקים זיקה גבוהה למערכת הבנקאות, ובכך הן מגדילות את סיכון האשראי של הבנקים. קבוצות העסקים קשורות זו בזו במערכת סבוכה של קשרים בין-קבוצתיים, כפי שבא לידי ביטוי בבעלות משותפת או בנטילת חלק בדירקטוריונים של חברות רבות. לפי מחברי המסמך, מצב זה עשוי לפגום בטיב המידע הזורם אל המשקיעים ובאיכות שקיפות פעילותן של קבוצות העסקים.

עוד טענו המחברים כי קבוצות העסקים מתאפיינות, בנוסף לריכוזיות גבוהה, בבעלות על הפירמות גם בשליטה משפחתית. לתופעה כזו קיימת השפעה על יציבות המערכת הפיננסית במשק משום שהשליטה, הבעלות ואופן הניהול של הפירמות מושפעים מהיחסים בין המשפחות ומאופן הניהול של בודדים, במיוחד בדור הממשיכים. צדיק ואגמון הזהירו כי ריכוזיות גבוהה של הכוח הכלכלי באמצעות פירמידת שליטה עלולה לפגוע בהליך הדמוקרטי ולהביא להשפעת יתר על ההון על השלטון.

ישראל מתרחקת מהמערב

לדברי צדיק ואגמון, בישראל קיימת ריכוזיות גבוהה יחסית הן בענפים בודדים לרבות בנקאות, ביטוח, טלפוניה, אמצעי תקשורת ודלק והן במשק כולו, בגין פעילות קבוצות העסקים. כמו כן, חלק גדול מפעילות קבוצות העסקים הוא באותם ענפים בעלי ריכוזיות גבוהה.

בנייר העמדה צוין כי ממחקר שנערך על ידי בנק ישראל, שבדק 650 חברות ציבוריות שנסחרו בבורסה בין 1995 ל-2005, עולה כי 10 קבוצות העסקים הגדולות בישראל שלטו על כ-30% משווי השוק המצרפי של החברות הציבוריות. כ-20 קבוצות עסקים שלטו על כ-160 חברות שהיוו כ-26% מכלל החברות הציבוריות, וערך השוק שלהן היווה קרוב ל-50% מערך השוק של החברות הציבוריות. נכון לסוף דצמבר 2009, שווי השוק של 16 קבוצות העסקים הגדולות היה כ-349 מיליארד שקל - 49% משווי השוק הכולל.

רמת הריכוזיות של שליטה בחברות ציבוריות בישראל דומה לרמת הריכוזיות במדינות המתפתחות. השיעור בישראל של רמת הריכוזיות היה 30% והוא גבוה מיפן, בריטניה, גרמניה וצרפת. עם זאת, רמת הריכוזיות בישראל נמוכה מרמת הריכוזיות של עשר הקבוצות הגדולות בשוודיה, דרום קוריאה ופורטוגל.

עוד עולה כי כ-21% מהחברות הנסחרות בישראל מסונפות לקבוצות בעלות מבנה של פירמידה. שיעור החברות מסוג זה גבוה מזה שבאירופה (10%) ונמוך מזה שבאסיה (48%). עם זאת, מבחינת סוג השליטה עולה כי בעלי העניין שלטו בכ-50% מהחברות הציבוריות וב-34% מהחברות שבהן ההחזקה מפוזרת. בכך משתייכת ישראל למדינות המתפתחות ונבדלת ממדינות המערב. עוד עולה כי כ-50% מהחברות במגזר הפיננסי, כולל בנקים וחברות ביטוח, משתייכות לקבוצות העסקים לעומת 21% מהחברות הפועלות בענפי התעשייה והשירותים.

"לא נערך דיון מעמיק בנושא הריכוזיות במשק"

ח"כ חיים אורון (מרצ), שיזם את הדיון שיתקיים בשבוע הבא בוועדת הכספים בנוגע לריכוזיות במשק, תובע שהוועדה תלבן את הנושא ותשקול ליזום הצעת חוק להגבלת הריכוזיות במשק או לדרבן את הממשלה לפעול בנושא. אורון מקיים באחרונה שורה של התייעצויות עם אנשי משק ואקדמיה לגיבוש הצעות להגבלת הריכוזיות.

"בשנים האחרונות גברה תופעת הריכוזיות במשק. כך בעצם, כמה משפחות שולטות בענפים גדולים במשק בדרך של פירמידה או של בעלויות צולבות. תופעת הריכוזיות מעוררת שאלות שעלו גם בדו"ח בנק ישראל ועל ידי OECD", אמר אורון.

"הריכוזיות במשק משיקה גם לשאלות של מונופולים ושליטה וגובה השכר בחברות הציבוריות. ועדת הכספים היא המקום הנכון והראוי ללבן את הנושא, מאחר שיש צורך בנקיטתם של שורה ארוכה של צעדים".

אורון ציין כי "אף שוועדת הכספים ניהלה כמה דיונים בדו"ח בנק ישראל, לא נערך דיון מעמיק בנושא הריכוזיות במשק. מלבד דו"ח בנק ישראל התפרסמו עבודות אקדמיות ומאמרים נוספים המעלים את חשיבות הנושא. לא מדובר בנושא שפתרונו הוא 'זבנג וגמרנו', אלא בנושא מאקרו שלו השלכות על תחומים רבים".

ח"כ אמנון כהן (ש"ס) הודיע אתמול כי יקדם את הצעת החוק הפרטית שהגיש לצמצום הריכוזיות במשק במידה שהממונה על ההגבלים, רונית קן, לא תפעל בעניין. לפני חודש אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של כהן בעניין, אך הוא התבקש להקפיא את הליכי החקיקה עד לקבלת הצעת חוק ממשלתית.

TheMarker Online on Facebook



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#