החשב הכללי: יחס החוב תוצר עלה ב-3% ב-2009 ל-78%; עדיין נמוך לעומת ממוצע של 90% במדינות ה-OECD

היקף החוב הממשלתי גדל ב-9% ל-596 מיליארד שקל אך הוצאות הריבית גדלו רק ב-1.8% ל-33.9 מיליארד שקל

טל לוי

היחידה לניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר פרסמה היום את הדו"ח השנתי לסיכום שנת 2009.

מן הדו"ח עולה כי בשנת 2009 חלה עלייה מתונה ביחס החוב הממשלתי לתוצר. יחס החוב לתוצר בסוף שנת 2009 עמד על 78%, גידול של 3% לעומת אשתקד. ממוצע מדינות ה-OECD לסוף 2009 עמד על 90%, ומדינות כמו אירלנד וספרד רשמו עלייה של 15%-20% ביחס החוב לתוצר במהלך 2009.

החוב גדל ב-9%; הוצאות הריבית גדלו ב-1.8%

עם זאת, מנתוני היחידה עולה כי למרות שהיקף תיק החוב הממשלתי גדל לסכום חסר תקדים של 596 מיליארד שקל בשנת 2009 יחסית להיקף של 547 מיליארד שקל אשתקד, הגידול בהיקפן של הוצאות הריבית בתקציב המדינה היה נמוך יחסית. הוצאות הריבית בתקציב המדינה בשנת 2009 עמדו על 33.9 מיליארד שקל יחסית ל 33.3 מיליארד שקל בשנת 2008. שיעור הוצאות הריבית באחוזים ביחס להיקפו של תיק החוב עמד בשנת 2009 על 5.0%, לעומת 5.2% בשנת 2008. שיעור הוצאות הריבית באחוזים בשנת 2009 ירד למרות העובדה שהוצאות הריבית בפועל בתקציב המדינה עלו, דבר אשר מעיד על ירידה בעלויות המימון של תיק החוב הממשלתי.

הירידה בשיעור הוצאות הריבית ביחס לסך החוב הממשלתי נובעת בעיקר ממדיניות עקבית של החשב הכללי אשר העלתה את חלקו של החוב המקומי הסחיר בסך החוב והקטינה את משקלו של החוב המקומי הלא סחיר (בעיקר אג"ח מיועדות) המאופיין בריביות גבוהות יותר. מרכיב החוב הסחיר הגיע בסוף 2009 ל-69% , עלייה של 2% ביחס לסוף 2008 ואילו מרכיב החוב הלא-סחיר ירד ל-31% בסוף 2009. בנוסף, תרמו לירידה בעלויות המימון רמת הריבית הנמוכה והעובדה שמדיניות החשיפה לסיכוני שוק של היחידה הקצתה חלק מתיק החוב הממשלתי למרכיב בריבית משתנה וחלק למרכיב של אג"ח קצרות. הוצאות הריבית על חוב קצר ועל חוב בריבית משתנה בשנת 2009 היו נמוכות עקב סביבת הריבית הנמוכה.

לירידה בעלויות המימון חשיבות גבוהה מאחר וכך מתפנים בתקציב המדינה מקורות להוצאות תומכות צמיחה המאיצות את צמיחת המשק הישראלי. גם בהוצאות המימון ביחס לתמ"ג חלה ירידה: מ-4.6% ב- 2008 ל-4.4% ב-2009. זאת למרות שיעורי הצמיחה הנמוכים הנובעים מהמשבר הפיננסי העולמי.


גירעון של 5.15% מהתוצר לעומת תכנון תקציבי של 6%
הגירעון בתקציב המדינה הגיע בסוף 2009 לרמה של 5.15% מהתוצר לעומת תכנון תקציבי של 6%. מקור החריגה הינו תוצאה של הכנסות גבוהות ביחס לתכנון המקורי, אשר עמדו ביחס ישיר לשיעור הצמיחה במשק שהיה גבוה ממה שנחזה. מעבר לזאת, נרשם תת ביצוע בהוצאות הריבית כתוצאה מרמה נמוכה של שער חליפין ושל ריבית במהלך השנה.

היקפי הנפקות אגרות החוב הסחירות בשוק הראשוני בשנת 2009 היו הגבוהים אי פעם והסתכמו ב-102 מיליארד שקל. הגיוסים התפלגו באופן הבא: 90 מיליארד שקל בשוק המקומי, והיתרה, כ-12 מיליארד שקל, באמצעות גיוסים במט"ח.


הודק שיתוף הפעולה עם בנק ישראל
הדו"ח מציין כי בשנת 2009 הודק שיתוף הפעולה של יחידת ניהול החוב עם בנק ישראל ועלתה רמת ההתייעצות בנושאים אשר קשורים לשוק האג"ח הממשלתי והמק"מ.

ברוב המשקים ברחבי העולם, הממשלה פועלת בשוק ההנפקות ואילו הבנק המרכזי איננו מנהל את המדיניות המוניטרית בשוק זה אלא באמצעות open market operations בשוק המשני. בישראל לעומת זאת, מנפיק בנק ישראל מק"מים ומקיים נוכחות דומיננטית בחלקו הקצר של עקום התשואה.

בשנת 2009, לאור המשבר הפיננסי, הפעיל בנק ישראל תוכנית לרכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני בהיקפים גדולים יחסית (18 מיליארד שקל). התוכנית הופעלה תוך כדי התייעצות עם היחידה לניהול החוב הממשלתי וחלק מרכישות האג"ח של בנק ישראל התבצעו באמצעות עושי השוק הראשיים.

בנוסף, בתחילת 2010 חתם החשב הכללי על מזכר הבנות עם בנק ישראל בנושא הנפקות לתקופות של עד שנה. המסמך משלב בין עצמאותו של בנק ישראל בניהול המדיניות המוניטארית לבין הצורך של משרד האוצר להנפיק אג"ח קצרות טווח על מנת לשפר את ניהול תזרים המזומנים של הממשלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker