"יש לקבוע שכר מינימום גבוה רק במגזר הציבורי"

אנשי עסקים מגיבים להצעה להעלאת שכר המינימום; "איני חושש - אני משלם לעובדי שכר גבוה יותר כבר כיום", אומר איש עסקים; שרגא ברוש: "המהלך יביא להעלאת שכר בכל המשק"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים

>> הדעות במגזר העסקי בעניין העלאת שכר המינימום חלוקות. המצדדים במהלך הם ברובם מעסיקים שממילא משלמים לעובדיהם שכר הגבוה משכר המינימום, ואינם חוששים שהעלאתו תגרור דרישות להעלאות שכר אצלם. כל היתר חוששים שהעלאת שכר המינימום תגרור דרישה להעלאת שכר גורפת דווקא בתקופת המשבר.

לדברי יוסי ויליגר, בעלים ומנכ"ל ויליפוד, מדובר בנושא מורכב. "מה שמנסים לחוקק עכשיו הוא קצת פופוליסטי", טען. "אני בעד קביעת שכר מינימום גבוה יותר אבל רק במגזר הציבורי ואחרי בחינת הנושא לעומק - לא במגזר הפרטי. יש הצדקה לשפר את שכרם של מקבלי שכר מינימום. ואולם הבעיה תהיה בשכבת מקבלי השכר שמעליהם, שתבקש תוספת שכר גם היא. בכך תיווצר העלאת שכר גורפת, וזו לא היתה הכוונה, במיוחד בתקופה שבה המגזר העסקי נאבק על חייו".

החלופה, לדבריו, היא מס הכנסה שלילי: "אני בעד מס הכנסה שלילי. מי שמרוויח מתחת לשכר מינימום - שהמדינה תעביר לו השלמת הכנסה".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ציין כי העלאת שכר המינימום היא מהלך חיובי, אך לדבריו צריך ליישמה בהדרגה ותוך שיתוף פעולה בין רשויות המדינה למגזר העסקי. "יש לפתור את הבעיה, שהיא בעלת חשיבות חברתית ממדרגה ראשונה, שכן ברור לכל כי שכר המינימום בישראל לא הולם את המטרות החברתית האמיתיות שלנו, ואינו עידוד ממשי ליציאה לעבודה. העלאת שכר המינימום צריכה להיות אלטרנטיבה למס הכנסה שלילי ולהעלאת השכר לכלל המגזר הציבורי".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, התנגד להצעה ואמר כי "אלה שמקדמים את ההצעה יגרמו למפעלים נוספים לשקול את המשך הרחבתם וקיומם בישראל". לדבריו, ההצעה תביא להעלאת שכר רוחבית בכל המשק ותפגע בכושר התחרות של המשק הישראלי.

לדבריו, הפעולה הנכונה היא להפעיל באופן מיידי מס הכנסה שלילי לעובדים בכל המדינה, המרוויחים פחות מ-5,000 שקל בחודש. "כלי המדיניות הזה", הסביר ברוש, "תורם באופן ישיר וממוקד לשכבות החלשות".

"אם עלות השכר תעלה - אקלע למלכוד"

לדברי אברהם אמיר, הבעלים של מפעל המתכת שיבובים בחולון, המייצר עבור חברות היי-טק הקשורות למערכת הביטחון, "כל 40 העובדים שאני מעסיק משתכרים מעל שכר המינימום. לכאורה, איני צריך לדאוג - הרי שכר המינימום אינו נוגע לעובדים שלי. אך זו טעות. ברגע שעובדי יראו שעמיתיהם במפעלי מתכת אחרים שכן מקבלים שכר מינימום יזכו להעלאת שכר של 750 שקל - הם ירצו לשמור על הפער לעומתם וידרשו תוספת שכר דומה".

אם תרחיש זה יתממש, עלות השכר של החברה תגדל ב-360 אלף שקל בשנה. "אם עלות השכר תעלה - אקלע למלכוד", טוען אמיר. "איני יכול לפטר עובדים כדי להקטין את העלויות, מכיוון שבענף קיים מחסור בעובדים. מצד שני, איני יכול להעלות את מחיר המוצרים שלנו, משום שאפסיד לקוחות".

יהודה אלחדיף, בעל בית דפוס בדרום תל אביב המעסיק 30 עובדים, המכהן גם כנשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, משוכנע שהחקיקה לא תעבור. לטענתו, הסיבה לכך היא שהשרים וחברי הכנסת יבינו שהחקיקה הזאת תגרום לזעזוע במשק. "עסקים קטנים בקושי מתקיימים כיום עקב המשבר הכלכלי. אז הגדלת עלויות השכר תמוטט רבים מהם. זה הדבר האחרון שהמגזר העסקי-פרטי זקוק לו".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker