התעללות במקום העבודה - חלק א' - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התעללות במקום העבודה - חלק א'

"מנהל מתעלל"

>> דני (שם בדוי, האירוע לא) פתח את פגישתנו בעיניים דומעות. הוא תיאר לי את הסבל העצום אותו הוא חווה מזה כחצי שנה במקום עבודתו, כאשר מה שהביא אותו סוף-סוף לפתוח את הדברים הם התקפי חרדה שאותן החל לחוות כתוצאה מכך.

דני הוא מנהל בדרג הביניים, בן 42, אדם ערכי, מסור לעבודתו, עם חוש הומור ונטייה להימנע מקונפליקטים. הוא נתון להתעללות של הממונה עליו מזה זמן רב. מה שתחילה נראה לו נקודתי וזמני, השתרש כנורמה ומאפיין את הקשר ביניהם - יחסי קורבן-מתעלל. התגובות הפיסיות של התקפי חרדה - הזעה, דפיקות לב ורעידות בגוף - הן תגובות ידועות האופייניות למצבי סטרס (דחק).

דני אינו לבד. עשרות אלפי עובדים בישראל (ואוכלוסיית מנהלי הביניים חשופה לה מעבר לאחרים), חווים התעללות מתמשכת במקום עבודתם. מנהלים בוחרים פעמים רבות לקרוא להתעללות "התעמרות", "הצקה" - כביכול מלים קלות יותר לתופעות של אלימות. לא בכדי עדיין לא התבססה מלה מוסכמת לתופעה זאת, שלא נחקרה באופן מקיף ויסודי בישראל, למרות המחיר האישי, החברתי והכלכלי העצום שהיא גובה. למעט הטרדה מינית במקום העבודה, החברה עדיין לא מתמודדת עם התופעה והיא אינה עומדת על סדר היום הציבורי. מהי התעללות במקום העבודה?

אנו מגדירים התעללות כתופעה מתמשכת, בה עובד נתון על ידי מנהל (לרוב), או ספק, לקוח, עמית לעבודה, למסכת פעולות מתמשכות הגורמות לו לחוש מאוים, מושפל, חסר ערך, מופלה לרעה, מבוזה, נתון בביקורת מתמדת, או במעקב מתמיד, נחסם על ידי מניעת מידע, יעדיו משתנים ללא סיבה או שהם בלתי אפשריים להשגה.

בעוד אלימות מתקשרת בתודעתנו לפעולה פיסית או אגרסיבית בעליל, הרי שהתעללות במקום העבודה, פנים רבות לה והיא תופיע לא פעם במסווה. הגורם לכך הוא הפרופיל האישיותי של "המתעלל הסדרתי".

מדובר, כמעט תמיד, באדם אינטליגנטי בעל קסם אישי רב, ההופך לסירוגין למרושע ומפלצתי. מול אנשים הוא ייתפש כמקסים, נעים הליכות וכובש לבבות, ומול הקורבן הוא הופך את עורו. אין בו אמפטיה אמיתית לזולת, אך הוא מעולה במניפולציות ריגשיות.

הוא צועק, מעליב, פוגע ומסוגל לשקר מבלי למצמץ. בדרך כלל המתעלל מרגיש גם "מיוחד" ובעל זכויות יתר - מותר לו מה שאסור לאחרים. הוא אשף ביצירת תככים ופיזור רכילות מרושעת ומתוחכמת ואלוף ביצירת רגשי אשם אצל קורבנו.

הוא לוקח את הקרדיט להצלחות לא לו, ולכישלונותיו תמיד ימצא אשמים אחרים. הוא אינו סובל דחיות וסף התסכול שלו נמוך. כלפי חוץ המתעלל מציג עצמו כמסור לעבודה, חרוץ, דייקן ולוקח אחריות. פעמים רבות למשל, יוציא מיילים בשעות לא סבירות ויצפה לתגובה מידית, ולא מפתיע לקבל ממנו שיחת טלפון מעיקה הביתה לאחר יום עבודה ארוך, או ביום חופש.

השתמשתי קודם בביטוי "מתעלל סידרתי", כי כמעט תמיד המתעלל עשה זאת קודם, עושה זאת עכשיו וימשיך לעשות זאת בעתיד. הוא כמו חיית טרף הדואגת שתמיד יהיה לה ציד. לא במקרה קווי אישיותו של המתעלל במקום העבודה דומים מאוד למתעללים בגזרות אחרות. אך בניגוד למיתוס - דווקא יש מה לעשות.

-

הכותב הוא פסיכולוג, מומחה לייעוץ ניהולי ומנכ"ל חברת ניהול אפקטיבי בע"מ. להערות או שאלות: Eitan@nihul.org



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#