סוגי הרפורמות שנעשו בישראל עד כה מיצו עצמן - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוגי הרפורמות שנעשו בישראל עד כה מיצו עצמן

מבט ברשימת החברות שכדאי לעבוד בהן מעורר דאגה

40תגובות

בקמעונית המזון Wegmans Food Markets יש כיום 1,500 משרות פנויות. החברה מחפשת עובדים נלהבים מתחום המזון שיש להם רקע מגוון, רעיונות יצירתיים ורצון ללמוד כל הזמן. בגוגל יש כיום 1,000 משרות פנויות. החברה מחפשת עובדים שאוהבים לפתור בעיות מסובכות ולהשתמש בטכנולוגיה - ושיש להם מחויבות לחברה.

בחברת ההיי-טק קוואלקום יש 617 משרות פנויות, ושם מחפשים אנשים עם אהבה לטכנולוגיה ולחדשנות. בסיסקו יש 596 משרות, ושם מחפשים עובדים שיודעים לשתף פעולה ולעבוד בצוות.

הכלכלה האמריקאית עדיין מלקקת את פצעי המשבר הפיננסי, אבל כ-87 אלף משרות פתוחות כיום ב-22 חברות אמריקאיות גדולות וקטנות הכלולות ברשימת 50 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן, שמפרסם המגזין "פורצ'ן" מדי שנה.

בישראל מצבה של הכלכלה הוא לכאורה טוב בהרבה. בשנה האחרונה אנחנו עוסקים באובססיביות בקשירת כתרים לביצועי המשק הישראלי. הצטרפותה של ישראל למועדון ה-OECD נתנה את האות לפתיחת פסטיבל החגיגות על הישגי המשק.

אבל אם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ ייקחו שעת הפסקה מהפסטיבל, יביטו ברשימת 50 החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל וישוו אותה לרשימה האמריקאית, הם יוכלו ללמוד כמה דברים הרבה יותר עמוקים ואמיתיים על הכלכלה הישראלית - שנתוני החוב, התוצר והאבטלה לא מלמדים.

רשימות ודירוגים רבים מתפרסמים מדי שנה בעיתונות הכלכלית, אולי יותר מדי, אבל הרשימה של 50 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן היא הביטוי המוחץ ביותר למבנה המשק הישראלי, לאופיו ובעיקר לתחלואיו.

בראש הרשימה הישראלית עומדת חברה אמריקאית, אינטל, שיש לה מרכזי פיתוח גדולים בישראל. חצי הכוס המלאה היא שחברה מעולה כמו יצרנית השבבים עדיין מוצאת בכוח אדם ישראלי יתרונות תחרותיים ומעסיקה כאן אלפי עובדים. חצי הכוס הריקה היא שעם כל ההתפתחות של המשק הישראלי, זאת עדיין שלוחה של חברה אמריקאית שכובשת את המקום הראשון בטבלה.

אינטל היא דווקא החלק המעודד יותר ברשימת החברות הישראליות שהכי כדאי לעבוד בהן. זהו המשך הרשימה המדכא: כמעט כל צמרת הטבלה מרוצפת במונופולים, בקרטלים ובחברות ממשלתיות. אם מעמיקים בניתוח, מגלים שגם לחברות ברשימה שהן לכאורה פרטיות, או תחרותיות, יש מאפיינים מונופוליסטיים.

מדוע משנה בכלל סוג החברות שברשימה?

משנה מאוד. הרוב המכריע של החברות האמריקאיות שבהן כדאי לעבוד הן כאלה שפועלות בשווקים תחרותיים והצלחתן תלויה בניהול, בחדשנות, ביצירתיות וברמת שירות הלקוחות שלהן. אין להם זיכיון מהמדינה והן אינן חלק מקרטל. העובדים שלהן והתרבות הארגונית שלהן הם סוד הצלחתן.

שונה המצב בחברות הישראליות שהכי כדאי לעבוד בהן: כאן ההצלחה מתחילה ממבנה השוק, מהתחרותיות הנמוכה, מהרגולציה הרופסת ומהחלופות המועטות של הצרכנים. שביעות הרצון של העובדים בחלק מהחברות האלה היא לעתים תמונת ראי של המרמור מצד הלקוחות (במונופולים) או מצד בעלי המניות (בחברות הממשלתיות).

25 שנה לאחר תחילת גל הרפורמות הגדולות במשק הישראלי, מוכיחה רשימת 50 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן כי סוג הרפורמות שבוצעו עד היום מיצה את עצמו. נדרשת חשיבה אחרת, נדרשת פרדיגמה אחרת כדי להפוך את הכלכלה הישראלית לחדשנית יותר, לצודקת יותר ולתחרותית יותר.

כמחצית מהחברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל אינן חדשניות, אינן יצירתיות ולא מציעות הזדמנויות תעסוקה שוות או מלהיבות לשוק העבודה. קרטליזם, מקורביזם, נפוטיזם וחבריזם שולטים בהן. חלקן מונופולים בזכות גודלן ונתח השוק שלהן, חלקן מונופולים באמצעות שליטה בערוצי ההפצה, חלקן קרטלים בזכות שליטה בתשתיות ובשל רגולציה רופסת של הממשלה.

לקפיטליזם האמריקאי מחלות קשות: אי שוויון, עוני, מערכת בריאות דפוקה ושליטה של אינטרסנטים ברוב ההחלטות של הממשל בוושינגטון. אבל בצד כל המחלות האלה, יש לנו גם מה ללמוד מהאמריקאים בכל הקשור ליזמות, לחדשנות ולתחרותיות:

ברשימה האמריקאית לא תמצאו כמעט קרטלים ומונופולים. רובה מורכבת מחברות שנאלצות להתחרות על לבו ועל ארנקו של הצרכן. כדי להתחרות הן צריכות את העובדים הנלהבים ביותר, את התרבות הארגונית הטובה ביותר.

דוגמה מצוינת היא החברה וו.אל גור אסושיאייטס (W.L Gore and associates), המוכרת לחובבי הסקי מבדי הגורטקס המבודדים מקור שהומצאו ומפותחים בחברה, ומשווקים על ידה. גור היא חברה רווחית וצומחת, עם מחזור של 2.5 מיליארד דולר - אבל בכך מסתיים הדמיון בינה לבין כל המוכר לנו מעולם התאגידי הבינלאומי. בגור אין עובדים. כולם שותפים. לחברה אין מבנה ארגוני מוגדר. גורו הניהול גארי האמל, שביקר בחברה לפני חמש שנים, סיפר שאחד השותפים שהוא פגש אמר לו: "אם תגיד למישהו כאן מה לעשות, הוא לא יעבוד אצלך יותר". וזה עובד.

אם תיכנסו לאתר האינטרנט של החברה (gore.com), תמצאו בעמוד המפרט את עסקיה סוג של תיאור שלא תמצאו בשום חברה ישראלית גדולה: הפרק הנוגע לתיאור החברה לא נפתח במה שהיא עושה או בפירוט של המוצרים ושל השירותים שלה, אלא במלים הבאות: "גור, שנוסדה ב-1958, היא חברה פרטית שבנתה מוניטין בינלאומיים של אתיקה ויושרה ביחסיה עם לקוחותיה, עם ספקיה ועם עובדיה, ושל קבלת החלטות עסקיות בפרספקטיבה ארוכת טווח. לגור יש כיום 9,000 עובדים, הקרויים שותפים, ב-30 מדינות".

גור היא דוגמה קיצונית, אבל ברשימת 50 החברות האמריקאיות יש לא מעט סיפורים מעוררי השראה וקנאה של מצוינות, של תחרותיות ושל חדשנות. חברות שממוקדות ביושרה, באתיקה, בטובת הלקוחות ובשמירה על שביעות הרצון של עובדיהן, מבלי לעשות זאת על חשבון משלם המסים והחברה שהם חלק ממנה. חברות כמו רשתות המזון ווגמן ונאגט מרקט, חברות היי-טק כמו סאס, סיסקו וקוואלקום וחברות ייעוץ כמו בוסטון קונסלטינג.

גם בישראל יש קומץ חברות מהסוג הזה: חברות המבוססות על מצוינות, על חדשנות, על ראייה ארוכת טווח ועל דאגה לעובדיהן. אלא שהן המיעוט, ומספרן ברשימת 50 החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל הוא קטן. הרשימה הישראלית מלאה במונופולים דורסניים שהבינוניות של עובדיהם ושל מנהליהם לא מונעת מהם לשמור על מעמדם הפיננסי החזק בזירה הישראלית.

רק תחרותיות וחדשנות יכולות להבטיח לאורך זמן את היכולת של המשק הישראלי להתמודד בזירה הבינלאומית. יש מעט מאוד חברות מהסוג הזה ברשימת החברות הישראליות שהכי כדאי לעבוד בהן.

את כל הרפורמות המבניות וכל ההחלטות שיקבלו ממשלות ישראל בשנים הקרובות בתחומי הכלכלה והחברה צריך לבחון אפוא בפריזמה נוספת: איזה שוק עבודה יהיה לנו כאן בעוד עשר ו-20 שנה. שוק שבו החברות הנערצות שהכי כדאי לעבוד בהן הן תחרותיות, חדשניות, מייצרות ערך ושביעות רצון ללקוחות ולעובדים - או חברות שהרווחה של מנהליהן ושל עובדיהן היא הסבל וההפסד של בעלי המניות, של משלמי המסים או של הלקוחות.

משק שבו החברות שהכי כדאי לעבוד בהן הן קרטלים ומונופולים, חברות ממשלתיות או ארגונים עם ועדים חזקים הסמוכים על שולחנו של משלם המסים הוא משק מפגר, לא הוגן ולא שוויוני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#