מנכ"ל בורסת היהלומים: "ננפיק מטבע דיגיטלי שיגובה ברכישות יהלומים" - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל בורסת היהלומים: "ננפיק מטבע דיגיטלי שיגובה ברכישות יהלומים"

ועדת הכספים, שקיימה דיון בנושא המטבעות הדיגיטליים, דורשת לפרסם את המסקנות של הוועדה שמינה בנק ישראל לבחינת התחום

13תגובות
מנכ"ל הבורסה ליהלומים, אלי אבידר
תומר אפלבאום

ועדת הכספים קיימה היום (ב') דיון בנוגע למטבעות דיגיטליים. את הדיון יזם ח"כ יצחק הרצוג (מחנ"צ) והשתתפו בו, בין היתר, יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, המשנה לנגידה, ד"ר נדין טרכטנברג, מנהל רשות המסים משה אשר, יו"ר רשות הלבנת הון, שלומית וגמן ויו"ר איגוד הביטקוין, מני רוזנפלד.

חברי הכנסת דרשו מאנשי הרגולציה הכלכלית לזרז את עבודת המטה שלהם שהחלה עוד ב-2014, אך לא התקדמה עד השנה.

מי שניסה להפיג את חששות המחוקקים מפני המטבע החדש היה מנכ"ל הבורסה ליהלומים, אלי אבידר, שאמר:" יש פוטנציאל עצום בישראל בכל מה שקשור לתחום. ואנחנו מאבדים את הפוטונציאל. הבורסה ליהלומים עומדת להנפיק מטבע דיגיטלי של ענף היהלומים שיפטור את הצורך בכסף המזומן. זה מטבע דיגטלי שכל פעולה בו תזוהה והמטבע שלנו יגובה ברכישות של יהלומים בשוק". 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר: "שיהיה ברור, ועדת הכספים החלה לעסוק בכך ואנחנו דורשים מהרגולטורים לזרז את עבודת המטה שלהם לקראת גיבוש עמדה בנושא. יתכן שיש פה פוטנציאל כלכלי גדול. בכל מקרה, הרכבת כבר יצאה לדרך ונדרש הליך גיבוש עמדה מהיר".

ח"כ משה גפני
אמיל סלמן

כל הרגולטורים הכלכליים הסכימו כי יש בתחום פוטנציאל גדול, אך נדרשת יציבות רגולטורית ויש לוודא הגנה על האזרחים ועל המשקיעים ולוודא שאין כאן פלטפורמה להלבנת הון. לעת עתה, הסכימו הרגולטורים השונים, כי עד להודעה חדשה, הביטקוין יוגדר כ"נכס פיננסי" ולא כמטבע ועל כן יהיה חייב במס על רווחי הון במידה שערכו יעלה ובהתאם יחול עליו הפסד הון במידה שערכו יירד.

את הדיון פתח ח"כ הרצוג שהציג את ההגדרה של המטבע וירטואלי :"ישראל חייבת להתייחס למטבעות הקירפטגרפיים, הווירטואליים והדיגטליים. בנק ישראל מינה ועדה ב-2014 לבחינת שוק זה ומאז לא נודעה שום מסקנה או תוצאה. גם ההחלטה של פרופ' האוזר להחריג חברות שכאלה מהמסחר בבורסה דורשת דיון בנושא".

ד"ר נדין טרטנברג היתה ראשונת המגיבות והסבירה מדוע לדעתה ביטקוין אינו מטבע: "אנחנו לא רואים במטבעות האלה מטבע במובן הכלכלי של מטבע. האלמנט העיקרי של מטבע זה אמון שניתמך על ידי גיבוי ממשלתי והיא זאת שהופכת אותו להלך חוקי, השני: המטבע צריך להיות יחסית יציב במחיר שלו מדינות שסבלו מהיפר אינפלציה הובילה לאיבוד האמון במטבע ושימוש במטבעות אחרים ולכן היציבות מאד חשובה. והנקודה השלישית שימוש רחב שיכול להיות במגוון של מקומות.

"שלושת הנקודות האלו הן מרכזיות בבחינה אם מטבע וירטואלי הוא מטבע או לא. היום המטבעות כולל הביטקוין לא מאופיינים בנקודות אלו. אני לא אתייחס אם זה הימור אבל זה לא מטבע. מספיק לראות את התנודתיות הגדולה שלהן המחיר שלהם שגבוה פי 15-10 מהתנודתיות במטבעות".

כספומט ביטקוין
מוטי מילרוד

טרכטנברג גם התייחסה לסיכון הלבנת ההון והסבירה כי הבנקים לא אוהבים לתת לאזרחים לפעול במטבעות אלו, שכן "האלמנט של האנונימיות שקיים במטבעות אלו מוביל לכך שהכללים הבינלאומיים של הלבנת הון עלא חלים על מטבעות אלו והם עלולים לחשוף את הבנקים לתביעות בגין הלבנת הון".

אחריה התייחס פרופ' האוזר להנחיות שנתן להחריג את החברות הפועלות בתחום במסחר בבורסה ולמנוע מהן להיכנס למדדים מובילים עד אשר יוחלט כיצד יש לפעול בתחום :"לביטקוין יש פוטנציאל אדיר וסיכון אדיר. הפוטנציאל טמון בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, שזאת טכנולוגיה פורצת דרך והיא כנראה תלווה אותנו. לגבי הביטקוין עצמו, יש את סיכון התנודתיות המאוד גדולה שלו וגם ממה נובע המחיר שלו . אומרים לי שהמחיר שלו נגזר מביקוש והיצע, אבל גם במשבר הצבעונים בהולנד היה ביקוש והגיע למשבר, כך קרה גם במשבר הגדול של 1929. צריך שישיה משהו מאחורי הביקוש וההצע. במאמר של גודלמן סאקס למשל הם טענו שהמחיר שלו הוא אפס".

בשלב זה תהה ח"כ גפני אם הפופולריות הגואה של הביטקוין מגיעה מכך שהאזרחים איבדו את האמון במערכת הבנקאית, ולכן אך טבעי הוא שהמערכת הבנקאית תבטל במחי יד את הביטקוין. הערה זו לא זכתה למענה.

האוזר המשיך: "הסיכון השני בתחום הוא הונאות, יש פירסומת שאומרת השקעה חסרת סיכון ורווחית תשקיעו בביטקיון - זאת פרסומת לא נכונה ומאד בעיתית. לבסוף ליד היבטקוין יש הנפקות של מטבעות דיגטליים- ICO   - וחברות שרוצות להתעסק בכאלה מטבעות והנקודה הכי חשובה כאן שמשקיע ידע שיש מישהו שמגן עליהם ואין להם מושג אם היית ההונאה מה יקרה. מי יגן, ולכן צריכה מסגרת רגולטורית מתאימה".

אשר, מנהל רשות המסים, הוסיף ואמר:" בנושא הזה צריך להפריד בין הטכנולוגיה לבין הנפקת האסימונים והביטקוין. בימים הקרובים יצא חוזר בנושא של הנפקת אסימונים דיגטליים.  קיבלנו עמדה שמבחינת רשות המסים זה נכס פיננסי ולא מטבע. כל עליית ערך מחייבת במס רווח הון ירידה יש הפסד הון. ולא יהיה פטור ממס כמו במטבע שעליית ערכו פטורה ממס. ככה מקובל לראות בעולם לראות אותם כנכס פיננסי".

מי שניסה להפיג את חששות המחוקקים מפני המטבע החדש היה מנכ"ל הבורסה ליהלומים, אבידר, שאמר:" יש פוטנציאל עצום בישראל בכל מה שקשור לתחום. ואנחנו מאבדים את הפוטונציאל. הבורסה ליהלומים עומדת להנפיק מטבע דיגיטלי של ענף היהלומים שיפתור את הכסף המזומן. זה מטבע דיגטלי שכל פעולה תזוהה והמטבע שלנו יגובה ברכישות של יהלומים בשוק".

בסיום הדיון התייחס לנושא יו"ר איגוד הביטקוין רוזנפלד שאמר: "ביטקוין זה סוג חדש של כסף חדש. הוא מבוזר.  צריכה להיות בהירות רגולטורית . זה צריך היות מוגדר כמטבע ולא נכס פיננסי. זה לא יקרה מחר אבל זה הכיוון. חשוב להבין כי ביטקוין הוא לא אנונימי. לכל תנועה יש חתימה דיגטלית ככה שניתן לעקוב אחרי כל פעולה שמבוצעת במטבע".

ח"כ גפני סיכם את הדיון בכך שהוא דורש שהוועדה מטעם הבנק ישראל תגבש את מסקנותיה, ואילו חברי איגוד הביטקיון ישלחו לגפני מסמך המפרט מה הם מצפים מהרגולטורים בנושא וכיצד יש להסדיר את התחום.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#