חודק מגיב לגושן: "אין שום סיבה שהפנסיונרים יהיו בשר התותחים של הבנקים המסחריים"

חודק: מה כל כך רע שהפנסיונרים יקבלו תנאים שיבטיחו את כספם במקרה של תקלות בשוק?

נועם בר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

שבועיים לאחר שיו"ר הרשות לני"ע זוהר גושן תקף בפומבי את המלצות ועדת חודק, והיה נראה כי בכך נחרץ גורלה, נאם לפני שעה קלה עו"ד דוד חודק, יו"ר הוועדה, והשיב מלחמה. בכנס איזון ויוזמה של איגוד גזברי הרשויות המקומיות בישראל, הצהיר חודק כי למרות "שהוועדה נקברה כבר כמה פעמים", הרי ש"זו סגולה לאריכות ימים".

לדבריו, הוא אינו מתכוון לוותר למרות הקשיים, שכן הוא מרגיש כ"כסניגור של הציבור". ועדת חודק דנה בהסדרת פעילותם של הגופים המוסדיים בשוק איגרות החוב הקונצרניות. חודק התייחס לנאומו של גושן לפני כשבועיים בכנס איגוד החברות הציבוריות, ואמר: "יכול להיות שיו"ר הרשות צודק בגישה שלו שהשוק מתקן את הכל מעצמו, אבל מה יקרה אם הוא לא צודק? הרי ראינו בעבר תקלות גדולות שהיו בשוק".

"מה כל כך רע אם הפנסיונרים יקבלו סדרה של תנאים שיבטיחו את הכסף שלהם במקרה שכן יהיו תקלות?", המשיך חודק, אך ציין כי הוא רואה בההתקפה של גושן לגיטימית. "אף אחד לא מושלם, גם אנחנו, וזכותו של כל אחד לבקר אותנו. אלה חלק מכללי המשחק".

"הוועדה אינה מוצאת חן בעיני אנשים מסוימים, רובם לקוחות שלי - ואולי חלקם יפסיקו להיות לקוחות שלי - אבל אני עושה את זה לטובת הציבור. היו שטענו שאני לא בא מהרקע הנכון ואני סך הכל עורך דין, אבל יש את ענת לווין שהיא מתוך שוק ההון, היא גם גוף מוסדי וגם יצרן של אג"ח (אג"חים שמנפיקה מגדל, נ"ב) וכן ישנם חברי ועדה אחרים שהם משוק ההון", ציין חודק.

חודק הזכיר את הבנקים שנחשבים לחלק מרכזי בקבוצת המתנגדים להמלצות הוועדה, בעיקר בשל ההמלצה על "שעבוד שלילי" (איסור על החברות המנפיקות לתת שעבודים חדשים ללא הכללה של בעלי האג"ח בהם). "איזו סיבה קיימת שהפנסיונרים יהיו בשר התותחים של הבנקים המסחריים בישראל", שאל חודק. "אין באף מקום בעולם מצב שהבנקים לוקחים את כל השעבודים כמו שיש בארץ. בכל המקומות הם מתחלקים בשעבודים עם בעלי אג"ח ומלווים אחרים. נוח לבנקים שאף אחד לא ישתתף אתם בשעבודים ולכן הם החליטו להתנגד להמלצות הוועדה".

קודם לכן סיפר חודק על נקודת המוצא של הוועדה, לפיה התנאים הקיימים כיום ממקמים את הגופים המוסדיים בעמדת נחיתות מול החברות המנפיקות. "השתתפות בהנפקה של 20 מיליון שקל היא זניחה לגורם שמנהל 10 מיליארד שקל. לכן המוסדיים לא מתאמצים להשיג תנאים טובים בהנפקה", ציין.

חודק ערך השוואה בין שתי סדרות אג"ח של חברת החשמל, זו שהונפקה בישראל מול זו שהונפקה בארה"ב, והצביע על שורה של הבדלים בתנאי הסדרות לטובת זו שהונפקה בארה"ב. בניגוד למחזיקי הסדרה בישראל, נהנים מחזיקי האג"ח של חברת חשמל שהונפק בארה"ב משורה של בטחונות על החוב, ויש להם זכות לדרוש פירעון מוקדם במקרים של שינוי שליטה בחברה או אירועים אחרים בעלי השפעה מהותית. כמו כן יש לבעלי החוב בארה"ב יכולת להאיץ את פירעון החוב במקרה של הפרת קובננטים (אמות מידה פיננסיות) שנקבעו בתשקיף האג"ח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker