יש לגבות 80% מס על הרווחים בקידוחי הגז

המדינה מוכרת בפרוטות את משאביה הטבעיים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים

לאחר התפרקות בריה"מ, "מכרה" רוסיה בפרוטות את חברות המחצבים, האנרגיה ואת מפעלי התעשייה הגדולים שלה לאוליגרכים. תהליך דומה מתרחש כיום בתחום הנפט והגז בישראל.

באחרונה פורסם ששר האוצר הודיע על מינוי ועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל. מדובר בבחינת מדיניות המיסוי, התמלוגים והאגרות שגובשה ב-52', ולא עודכנה מאז. במקביל, פירסם המכון הגיאולוגי האמריקאי (USGS) אומדנים כי באזורי החוף של ישראל, סוריה ולבנון יש כמויות של כ-122 טריליון רגל מעוקב גז ועוד כ-1.7 מיליארד חביות נפט הניתנים להפקה.

לפי החוק הנוכחי המדינה זכאית לתמלוגים בשיעור של 12.5% מההכנסות ברוטו ממכירת הגז או הנפט מכל מאגר. למעשה, היקף התקבולים הריאלי של המדינה נמוך הרבה יותר, שכן זכייני הפקת הדלק נהנים מהטבות מס שונות ומשונות. מדיניות המיסוי, התמלוגים והאגרות בישראל נקבעו ב-52' ושיקפו את המצב הגיאופוליטי דאז. מאז זרם הרבה נפט בצינורות. מדינות הנפט נהפכו עצמאיות, התמלוגים ברוב המדינות הם בשיעור של 50% ויותר, ומחירי הנפט נמצאים כיום ברמה של 80 דולר לחבית. רק בישראל התמלוגים נשארו באותה רמה זה כ-60 שנה. כתוצאה מכך המדינה מפסידה מיליארדי דולרים.

הערך הכלכלי של מאגרי הגז והנפט באזורי החוף של ישראל, סוריה ולבנון, על פי אומדני המכון הגיאולוגי האמריקאי, הוא כ-500 מיליארד דולר. בהנחה שלישראל חולשת על שליש מהאזור המדובר, היא תקבל כ-150 מיליארד דולר, אלא שברמת התמלוגים הנהוגה כיום, רוב הסכום יימסר לחברות הקודחות והמפיקות. זהו שוד כספי הציבור.

אנו חייבים להפנים שלכולנו ולאוצר כמייצג אותנו יש מאבק עם יריב חזק מאוד. חברות האנרגיה יעשו הכל כדי לדחות את יישום השינוי באמצעות פניות חוזרות ונשנות לבג"ץ. כל דחייה של יום שווה להן מיליוני דולרים. שר האוצר יעשה בחוכמה אם יודיע שתחולת השינויים תהיה מיום ההודעה על הקמת הוועדה.

כמובן תועלה גם הטענה בדבר הסיכון שנטל היזם הפרטי וזכותו המקודשת ליהנות מפירות ההצלחה. הסיכון נובע מהסיכוי לאי-מציאת גז או נפט. אבל הסיכון הנוכחי העומד בפני היזמים נמוך הרבה יותר מבעבר, בעקבות "הוכחת ההיתכנות" למציאת גז עם גילוי שדות הגז באתרי הקידוח תמר, דלית וים תטיס, ועם האומדנים של המכון האמריקאי. יתרה מזאת, בסיכומו של דבר, חברות האנרגיה, להבדיל מיזמי היי-טק, לא המציאו את הגז, שנמצא במקום מאז ומתמיד. חברות האנרגיה צריכות לקבל תגמול על הסיכון שלקחו ועל השקעותיהן, ולא את הגז עצמו השייך למדינה.

את התשובה בדבר רמת התגמול על הסיכון אפשר לקבל מתחום הון הסיכון, שבו היזמים זכאים ל-20% מהרווח לאחר החזר ההשקעה. במקרה שלנו, חברות האנרגיה יהיו זכאיות ל-20% מהיקף מכירות הגז (אולי לאחר הוצאות ההפקה) והמדינה תשאיר בידיה 80% מהרווח.

הכותב היה מרצה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker