האם דמי הניהול יעלו? האינטרסנטים לוחצים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם דמי הניהול יעלו? האינטרסנטים לוחצים

רשות שוק ההון העבירה למשרד המשפטים טיוטה של תקנות חדשות, המותירות את תקרת הגבייה על ניהול חיצוני בשיעור של 0.25% - אך גורמים אינטרסנטיים מנסים לטרפד אותן

2תגובות
המפקחת על שוק ההון, דורית סלינגר
אייל טואג

בתחילת השנה פגה ההוראה של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, המגבילה את דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני לתקרה של 0.25% בשנה שניתן להוסיף לדמי הניהול השוטפים של החוסכים עבור רכישת ניהול חיצוני. המשמעות היא שהחל בינואר 2018 יוכלו הגופים המוסדיים לגבות מהעמיתים דמי ניהול שאינם דמי הניהול השוטפים (המכונים גם "הוצאות ישירות") ללא מגבלה.

ל–TheMarker נודע כי רשות שוק ההון הגישה את טיוטת התקנות החדשות למשרד המשפטים לאישורו, וככל הידוע גובה ההוצאות הישירות הוא 0.25%, כפי שהיה בעבר. ההערכות הן שהתקנות יאושרו בקרוב. אלה תקנות של משרד האוצר ואם ייכנסו לתוקף הגבייה תהיה החל מה-1 בינואר. על מנת שהתקנות יכנסו לתוקף הן ידרשו את אישור ועדת הכספים של הכנסת. השאלה היא אם הח"כים חברי הוועדה יידעו לעמוד בלחצים, כפי שעמדו בכך ברשות שוק ההון והאוצר, או שהם יתקפלו, כפי שקרה לא אחת בעבר. קיימים גופים שלוחצים להגדיל את ההוצאות הישירות, ובהם קרנות זרות, שחוששות לאבד מקור הכנסה לא מבוטל, וחלק מהמוסדיים.

עו"ד רונן וינוגרד, המייצג קבוצת קרנות זרות, שלח בעניין זה מכתב לרשות שוק ההון: ". מרשתי סבורה כי מגבלת ה–0.25% על ההוצאות הישירות אינה אינטרס של העמיתים. נהפוך הוא, ההכרח של מנהל השקעות המוסדי לברור השקעות ראויות מתוך 'תקציב הוצאות ישירות', עשוי להוביל את הגופים המוסדיים בישראל לבינוניות, חוסר תחכום וחוסר התעדכנות בטרנדים השקעתיים בעולם".

הוצאות ישירות, המכונות גם הוצאות ניהול ההשקעות, הן תשלום שמעבירות קופת הגמל, קרן ההשתלמות או חברת הביטוח לגופים חיצוניים עבור ברוקראז' — עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך סחירים; וקסטודיאן — דמי שמירה בשל ניירות ערך סחירים; וכל עמלה שגובה מי שמבצע את משמורת ניירות הערך. לפי נתונים שהגיעו ל–TheMarker, סך ההוצאות הישירות ששילמו המוסדיים ב–2016 הסתכם ב–640 מיליון שקל. כספים אלה יצאו מכספי העמיתים, והגיעו ישירות לכספי המנהלים החיצוניים, מעבר לדמי הניהול ששילמו העמיתים.

השימוש שעושים המוסדיים במנהלי השקעות חיצוניים אינו חדש, ובגופים המוסדיים מסבירים זאת בחוסר היכולת והידע שלהם בהשקעה בקרנות גידור, בנדל"ן ובקרנות השקעה פרטיות. שכירת שירותיהם של המומחים החיצוניים עולה כסף — ואנחנו, החוסכים, משלמים אותו. השאלה היא אם התשלום למנהלי ההשקעות החיצוניים מצדיק את התמורה.

בחינה של תוצאות קופות הגמל המובילות מראה כי מי ששילם למנהלים חיצוניים לאו דווקא הציג תשואה עודפת. ילין לפידות, למשל, ששילמו עמלה של 0.03% בלבד מהנכסים למנהלים חיצוניים ב–2016, התברגו בראש הטבלה עם תשואה של 64% בשבע השנים האחרונות. במקום השני בטבלת התשואות נמצא בית ההשקעות אלטשולר שחם עם תשואה של 59%. אלטשולר שחם שילם 0.14% למנהלים חיצוניים. סביר להניח שגם נתוני 2017 שיתפרסמו בקרוב לא יראו תוצאה שונה.

בתחילת 2017 הגישו עוה"ד גלעד ברנע ויצחק יערי, מומחים למשפט ציבורי והגבלים עסקיים, בקשה לבית המשפט המחוזי בלוד לאישור תביעה ייצוגיות נגד קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וחברות הביטוח בטענה כי הן גבו מהחוסכים "הוצאות ישירות לניהול השקעות" (שבעבר כונו "עמלות") ללא רשות לעשות כן. התביעה היא בסכום של 1.25 מיליארד שקל ונוגעת ל–4 מיליון עמיתים.

בשיחה עם ברנע הוא ציין כי "הארכת התקנות היא פסולה ואסורה משפטית, כלכלית ומוסרית כאחד".

ישראל אינה המדינה היחידה בעולם המתמודדת עם הוצאות ישירות. גם האיחוד האירופי החל לבחון את תשלום דמי הניהול ואופן חלוקתם. באיחוד טוענים כי להערכתם, אם העמיתים משלמים דמי ניהול עבור ניהול השקעות מיטבי, ומנהל הקופה החליט להשתמש בניהול חיצוני — ראוי שידאג לשלם מכך מכיסו ולא על חשבון העמיתים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#