שלי יחימוביץ'

בהחלטה ראשונה אמיצה וברורה אומר היועץ המשפטי הטרי ויינשטיין - לא לשלטון המנהלים, כן לשלטון החוק. מאור הוכיחה שהיא פוליטיקאית מוכשרת כשם שהיא בנקאית מוכשרת, אבל כישוריה לא מעמידים אותה מעל לחוק. עכשיו כדאי שתנהג באופן מכובד ולא תנסה להכנס מהחלון במקום בו סגרו לה את הדלת.

היועץ המשפטי הטרי לממשלה, זה שיצג שועי ארץ, גם פוליטיקאים וגם אנשי עסקים, מסמן בהחלטתו הראשונה שנפרד ממחויבויותיו הישנות וכי מעתה יהיה פרקליטו של שלטון החוק, ותו לא. החוק הקובע כי מנכ"ל בנק שבהסדר חייב בצינון של שנתיים אם הוא רוצה להיות דירקטור באותו בנק - הוא כה מובן מאליו, עד שהוא כמעט מיותר. דירקטוריון הוא גוף מפקח, מנכ"ל הוא דרג מבצע. לכן מנכ"ל בבנק שבשליטת המדינה אינו יכול לעזוב את כיסאו בדרג המבצע ולעבור כהרף עין לכסאו של מי שמפקח על הפעילות של הגוף שעד עתה הוא עצמו ניהל. לא סביר, למשל, שראש ממשלה בתום כהונתו יתמנה למבקר המדינה. לא סביר שמנכ"ל בנק יהפוך בו ביום למפקח על הבנקים. וכשבכיר בבנק דיסקונט, רוני חיזקיהו, הפך למפקח על הבנקים, הוטלה עליו חובת צינון ונאסר עליו לטפל בענייני הבנק שעבד בו למשך שנה.

אז מה חשבה לעצמה גליה מאור שהחליטה להיות יו"ר הדירקטוריון של הבנק שניהלה במשך 15 שנים? שתחול עליה חובת צינון מלדון בענייני בנק לאומי? באה מאור, שאין שום ספק בדבר כישוריה המעולים ובדבר תרומתה לבנק, והחליטה שעליה אין החוק חל. למה? אולי משום שהיא סבורה שחוקים נועדו לבני תמותה רגילים, ותחולתם פוסחת על מי שניחנו בכישרון רב. הלך רוח כזה הוא מסוכן. בנק לאומי אינו אקס-טריטוריה שבה שולט משטר מלוכני, יהיה המלך אהוב ככל שיהיה. מאור אינה שליט נצחי כל יכול, והחוק, שלא לומר ההיגיון והנורמות של ממשל תאגידי - חלים גם עליה. ואם היא אינה מבינה זאת, בא היועץ המשפטי יהודה ויינשטיין, אימץ את חוות הדעת המוצדקת של המשנה שלו אבי ליכט, והסביר לה.

קשה מאוד להשתחרר מהרושם שמאור הכינה לנו תבשיל שלם, שנרקח מתחת לאפינו במשך תקופה ארוכה, והוספו אליו חומרי גלם ותבלינים מכל המינים: יו"ר דירקטוריון שמתפטר "במפתיע", ועדת המניות, ועד העובדים, השותפים הגדולים שממש במקרה הם גם לווים של הבנק, המבקשים כעת, למרבה האבסורד, לקבוע מי יפקח על הלוואותיהם. הדירקטורים, שממש במקרה הוחלט דווקא כעת להשאירם בכהונתם למרות שיש להחליפם, והוסיפו לתבשיל גם חוו"ד משפטית שמכשירה את המינוי. של מי? של היועץ המשפטי של לאומי קארד, שהיא חברת בת במאה אחוז של בנק לאומי.

ריח לא טוב עולה מהתבשיל הזה. הקשרים הסימביוטיים בין מאור ובין סביבתה בבנק, אשר אני מניחה שרק מקצתם צפים ועולים כאן, והתנהלותה המניפולטיבית בתוכם - הם לבדם היו סיבה טובה לכך שלא תפקח על הבנק.

מאור אינה רק בנקאית מוכשרת. היא בעיקר פוליטיקאית מיומנת ביותר ששמה בכיס הקטן את שר האוצר שטייניץ. שטייניץ הואשם, בצדק, במעורבות פוליטית לקויה. אלא ששיחת הטלפון הפסולה של שטייניץ לועדת המניות, מתגמדת אל נוכח המבצע הפוליטי המתוחכם והרב שכבתי של מאור. אסור מכל וכל שפוליטיקאים יהיו מעורבים בבנק. מסוכן לא פחות - שלטון המנהלים. מאור היתה צריכה להבין עוד לפני החלטתו של יהודה ויינשטיין: הדיון אינו עליה ועל כישוריה, שאותם תוכל להביא לידי ביטוי בכל בנק אחר. הדיון הוא על שלטון החוק ועל מנהל תקין. עכשיו ראוי שתנהג באופן מכובד, ולא תנסה להיכנס מהחלון במקום שבו נסגרה לפניה הדלת.

ח"כ שלי יחימוביץ' היא חברת ועדת הכספים של הכנסת ויו"ר ועדת האתיקה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker