חנס וידלין קבעו: ניתן להגיש מועמדות לדירקטוריון לאומי דרך התקנון - יש לדחות האסיפה הכללית

כדי לידע את בעלי המניות על זכותם להעלות מועמדים יש לפרסם הודעה על אסיפה כללית 56 ימים מראש

אתי אפללו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

פרופ' עמרי ידלין ושרון חנס הגישו את חוות דעתם לאיתן רף, יו"ר דירקטוריון לאומי, וקבעו כי ניתן להגיש מועמדות לדירקטוריון הבנק מכח סעיף 87 בתקנון. לפי השניים, נוסף להעלאת מועמדות לדירקטוריון הבנק דרך ועדת המניות, על הבנק לכבד שלושה מסלולים שבהם רשאי בעל מניות להציג את מועמדותו לדירקטוריון:

מסלול זימון האסיפה המיוחדת לפי חוק החברות, על פיו רשאי בעל מניות, המחזיק לפחות 5% מהון המניות של החברה, לדרוש זימון של אסיפה מיוחדת - זו הדרך בה נקט בעל המניות, שלמה אליהו, כאשר דרש מדירקטוריון הבנק לכנס אסיפה כללית על מנת לבחור בדוד קליין לדירקטוריון.

המסלול הנוסף, גם כן לפי חוק החברות, בו בעל מניות המחזיק 1% מזכויות ההצבעה יוכל להעלות בחירת דירקטור לסדר יומה של אסיפה כללית שביקשו את זימונה. כמו כן, לדעת השניים, על הבנק לכבד גם את מסלול העמדת המועמדים מכוח תקנה 87 לתקנון הבנק, וזאת לגבי כל בעלי המניות של הבנק.

ידלין וחנס מציינים כי על פי עמדת רשות ניירות ערך, על מנת לתת לכל בעלי המניות של הבנק הזדמנות הולמת למימוש זכותם, יש לדחות את האסיפה הכללית העומדת על הפרק, ולהוציא זימון חדש לאסיפה כללית.

השניים מציינים כי כדי לידע את כל בעלי המניות על זכותם לפי התקנון להעלות מועמדים יש לקבוע את מועד האסיפה 56 ימים לאחר ההודעה על זכותם לפי התקנון להעלות מועמדים, וכן לאפשר העלאת מועמדים עד 35 ימים לפני מועד האסיפה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker