למה מחכה סילבן? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה מחכה סילבן?

מה עוד צריך לקרות כדי שבמשרד האוצר יבינו שהסביבה הכלכלית השתנתה, ושגם הסקטור הציבורי הענק, שבולע 50% מהתוצר במשק, חייב לשאת בנטל?

היי, מה קורה שם, ירושלים? אתם שומעים? מישהו שם?

משהו מוזר קורה במשרד האוצר בחודשים האחרונים. המשק הישראלי שוקע במיתון הגרוע בתולדותיו, כל הנתונים הכלכליים שמתפרסמים מדי שבוע מצביעים על החרפה במצב, אין שום סקטור במשק שמתרחב, בכל מקום יש רק התכווצות, פיטורים והפסדים - ובמשרד האוצר ממשיכים להתבצר בתחזית המגוחכת שלהם ל-2002.

כן, אם שכחתם, הגיע הזמן להזכיר שוב ושוב: התחזית שעליה מבוסס תקציב המדינה ל-2002 היא לצמיחה של 4% בשנה הקרובה. על גבי תחזית הצמיחה הזו יש תחזית לרמת פעילות כלכלית, לגביית מסים מיבוא, ממסחר, מסים עקיפים, נדל"ן, חברות ופרטים.

התחזית הזו נראית מופרכת, לא רק משום שרוב הכלכלנים בעולם צופים כי 2002 תהיה אחת השנים הגרועות ביותר בכלכלה העולמית, ומדברים על צמיחה של 1%-2%; גם לא בגלל שבישראל המצב חמור כפליים נוכח האירועים הבטחוניים; אלא בעיקר משום שגביית מס, ואת זה יודעים היטב באגף הכנסות המדינה במשרד האוצר, מגיבה באיחור של כחצי שנה עד שנה. מה שאומר שאת האפקט המלא של הקריסה בפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים נתחיל לראות רק ברבעון הראשון של 2002 בנתוני הגבייה של האוצר.

אז למה מחכה שר האוצר? אם הוא לא מתכנן לייצר לנו בשנה הבאה גירעון תקציבי של 3%, 4% או 5% תוצר כמו בימים השחורים ביותר בתולדות המשק - כיצד הוא מתכוון להתמודד עם הקריסה הצפויה בגביית המס?

האם במשרד האוצר לא מבינים שהימים היפים, שבהם כסף גדול וקל מחו"ל "מסדר" לנו את נתוני הצמיחה ומנפח את ההכנסות ממסים - נגמרו. האם הם לא מבינים שהכלכלה האמריקאית ושוקי ההון האמריקאי, שהניפו אותנו מעלה, יכולים לקחת אותנו עכשיו מטה?
מי יישא בנטל המשבר הכלכלי? השאלה היותר מטרידה היא מי יישא בנטל המשבר הכלכלי? עד היום ברור מי נשא בנטל: עשרות אלפים אנשים שהצטרפו בשנה האחרונה למעגל מחפשי העבודה ואלפי עצמאים שסגרו את העסקים.

מי לא נפגע? עשרות אלפי העובדים הבכירים בסקטור הציבורי, מקבלי הפנסיות מהגופים הממשלתיים, הנתמכים, הרשויות, העמותות ועוד אלפי עסקים שקשורים עם המדינה. בעוד שהסקטור העסקי עוסק בשנה האחרונה בחיתוכים ובהידוק החגורה ונערך להעמקת הפעולות הללו בחודשים הקרובים, הסקטור הציבורי הישראלי הענק עומד מנגד - מביט, מפהק, רוטן משהו והולך הביתה.

מערכת הביטחון? הצחקתם אותנו - אחרי שנים שהיא היתה תחת זכוכית המגדלת של משרד האוצר היא שוב הפכה בשנתיים האחרונות ליקירת הממשלה בעקבות האירועים הבטחוניים; לא מדובר בכסף שהולך לחזית וללחימה, אלא במנגנונים המנופחים האדירים שבעורף.

עיריות? חברות ממשלתיות? סוכנות, עמותות, צבא, משרדי ממשלה, חברי כנסת, עוזרים, חברים, ספקים וידידי הממשל? אצל אלה כאילו לא קרה דבר: נאסד"ק נפל - שטויות, זה שייך לספקולנטים ולחבר'ה מההיי-טק; ההיי-טק וכל הענפים הקשורים עימו התקפלו - מה לנו ולזה; אין תיירות - לא נורא, אנחנו ממשיכים לטוס לחו"ל; הכלכלה שוקעת במיתון? נו טוב, בשביל זה אנחנו עושים עסקים רק עם המדינה; בנייני התאומים קורסים - מעניין, אבל זה לא קשור אלינו.

בעשר השנים האחרונות הסקטור הציבורי הישראלי על שלוחותיו וגרורותיו יכול היה להתנפח לו בשקט כי המשק כולו צמח, וכסף קל וגדול זרם מחו"ל לסקטור הפרטי. ואולם, עכשיו, כאשר כל העולם מתכווץ והכסף מפסיק לזרום - הסקטור הפרטי יתקשה יותר ויותר לשאת בנטל הכלכלי.

האם החברים במשרדי האוצר בירושלים מבינים את זה? האם חברי הכנסת מבינים את זה? מה עוד צריך לקרות כדי שהם יבינו שהסביבה הכלכלית השתנתה, ושגם הסקטור הציבורי הענק שבולע 50% מהתוצר במשק חייב לשאת בנטל?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#