שטייניץ הלך אצל דנקנר; מה הבעיה? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שטייניץ הלך אצל דנקנר; מה הבעיה?

עדיף לשר שיימנע מהתנהלות שיש בה חשש למשוא פנים

7תגובות

שר האוצר, יובל שטייניץ, הולך לפגוש את נוחי דנקנר, טייקון מקומי, במשרדו של דנקנר. דנקנר מציג לשר מצגת בענייני הקונגלומרט שלו - אי.די.בי - כנראה הקונגלומרט החזק ביותר במשק. השר שומע. השניים מחליפים דעות על המצב. מה הבעיה? משוא פנים. זאת הבעיה.

בשנות ה-80 קבעה ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון, שלמה אשר, מסמך של כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים. כללים אלה כונו "כללי ועדת אשר". בעיקרם הם נועדו למנוע מצב שבו שרים מקבלים החלטות בעניינים שיש להם בהם עניין אישי. אבל סעיף 3 לכללי ועדת אשר עוסק ב"מילוי התפקיד ללא משוא פנים". הסעיף הזה קובע כי "שר ינהג במילוי תפקידיו ללא משוא פנים, תוך גישה הוגנת כלפי הכל ובלי שיהיה לו עניין אישי בהחלטותיו ובפעולותיו אף למראית-עין".

הכלל הזה מגלם בתוכו את התובנה שנבחר הציבור צריך לנהוג לא רק בטוהר מידות, אלא גם בשוויון והגינות כלפי הכל. אם לא ינהגו כך ראשי המדינה, תיגרם כתוצאה מכך פגיעה קשה באמון הציבור בנבחריו.

שוויון נבחן לפי אמות מידה שונות. שר האוצר אינו חייב להגיע אלי הביתה רק משום שיש לי דעה בנושאים כלכליים אקטואליים. אך יש לא מעט אנשים שמשקל דעתם עשוי להיות חשוב לא פחות מדעתו של נוחי דנקנר. האם השר יבוא לשמוע גם אותם במשרדם? אם השר שטייניץ סבור כי לצורך שיחה עם דנקנר הוא יכול להגיע למשרדי אי.די.בי, אין סיבה שלא יגיע למשרדיהם של כל אותם אנשים.

ייתכן ששטייניץ גם עושה זאת. זו כנראה לא הפעם הראשונה ששר האוצר נפגש עם בכירי המשק בשטח שלהם. אכיפת החשש למשוא פנים מצויה בתחום סמכותו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. הוא מוסמך לדרוש משטייניץ הסברים לגבי הפגישה. הכללים קובעים כי המבקר אינו חייב לשתף את הציבור בתשובת השר.

שטייניץ הוא בוודאי לא שר האוצר היחיד שהולך אצל הטייקונים. הוא יכול ללמוד למשל משר האוצר לשעבר, אהוד אולמרט. כאשר סגר פרקליט המדינה, משה לדור, את תיק החקירה נגד אולמרט בפרשת החשדות להטיית מכרז הפרטת בנק לאומי, הוא תיאר את מערכת קשריו של אולמרט עם איש העסקים האוסטרלי פרנק לואי. דו"ח לדור מספר כי בספטמבר 2005 השתתף אולמרט, אז שר האוצר, בארוחת ערב חגיגית לכבודו של לואי בביתו של אלפרד אקירוב. למעשה, מספר לדור, אולמרט נהג להשתתף בהרבה ארוחות פרטיות לכבודו של לואי בכל פעם שלואי ביקר בישראל.

מהפרשה הזו נחלץ אולמרט ללא אישום פלילי. לדור גם לא סבר כלל שהתחככותו החברתית של אולמרט עם אקירוב ולואי בנסיבות פרטיות היא עניין להרחיב בו. בכל זאת, אם לשטייניץ יש שאיפות פוליטיות מרחיקות לכת, עדיף שיימנע מהתנהלות שיש בה חשש למשוא פנים בעייתי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#