האיש שהימר נגד ד"ר קליין - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שהימר נגד ד"ר קליין

יעקב רייזמן מאזימוט, הסיק את המסקנות המתבקשות והוא לא ימהר השנה לפעול נגד קליין, הנאסד"ק או גרינספאן; במקום לקחת סיכונים, הוא ינהל את כספם של אחרים

דו"חות כספיים עם הפסד של 6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2000 ו-20 מיליון שקל בשנה כולה מיד מזכירים את נאסד"ק; כמעט כל מי שהתעסק במישרין או בעקיפין בהיי-טק בכלל ובסטארט אפים בפרט הגיש בחודש האחרון דו"חות מסוג זה לבעלי המניות שלו - בין אם מדובר בחברות פרטיות או בורסאיות.

אלא שעל הדו"חות הכספיים האלה חתום דווקא מנכ"ל חברת אזימוט ~275016-MRQ~ , יעקב רייזמן - מי שהחליט לפני שנה וחצי לצאת מעסקי הטכנולוגיה - להעביר אותם לאחיו, שלמה, ולהתמקד בעסקים עם סיכון נמוך יותר: השקעות במכשירים פיננסיים נושאי ריבית - פיקדונות, איגרות חוב צמודות ומטבע חוץ.

חברת אזימוט, שהונפקה בבורסה לפני 8 שנים, התקשתה במשך רוב חייה הבורסאיים למצוא לעצמה עיסוק מוגדר וכיוון מוגדר, ובעיקר התקשתה לייצר רווחים לאורך זמן; ייתכן שאחת הסיבות לכך היתה חילוקי דעות בתוך המשפחה.

במהלך 99', כששוקי הטכנולוגיה החלו לרתוח, החליטו שני האחים להפריד את עסקיהם: שלמה, הבן הצעיר, רכש מהחברה את עסקי הטכנולוגיה שלה, ויעקב הפך את השלד הבורסאי לחברת השקעות.

יעקב שכר את שירותיו של אייל סדובסקי, מומחה במימון, והשניים הקימו אופרציה של השקעות ממונפות במכשירים פיננסיים מתוחכמים - תחום שהחל לצבור תאוצה בשנים האחרונות עם השתכללות שוקי הכספים והמט"ח בישראל.

רייזמן ראה לנגד עיניו את ההצלחה של חברות כמו אקסלנס, גמביט ובאחרונה גם ג'ולקס - חברות שהצליחו להרוויח בשנים האחרונות עשרות מיליוני שקלים תוך נטילת סיכונים נמוכים יחסית באמצעות שימוש באסטרטגיות השקעה מתוחכמות.

אזימוט לא המתינה וקפצה מיד למים הסוערים ובמלוא הכוח; את 2000 היא כבר פתחה עם תיק השקעות באיגרות חוב, נגזרים ושאר מכשירים פיננסיים בהיקף של כ-120 מיליון שקל שרובו ממומן בהלוואות בנקאיות.

אתמול הגיע הזמן להגיש דו"חות כספיים, והשורה התחתונה בדו"חות נראית די עגומה: שני שלישים מההון העצמי של החברה התפוגג, בעיקר כתוצאה מפעילות באסטרטגיות פיננסיות מתוחכמות.

אז מה קרה? שני משפטים תמציתיים בסקירת המנהלים של החברה חושפים את כל הסיפור: "במהלך השנה כולה הסתכם מדד המחירים לצרכן ב-0% לעומת תחזית החברה בעת הקמת הפוזיציות, שחזתה עליית מדד של 5%... הנחה נוספת בבסיס הפעילות העריכה כי מדדים נמוכים מהצפוי יגרמו להמשך ירידת הריבית, יצמצמו את הפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית, ויגרמו בסופו של דבר לפיחות שיביא לעליית המדד". לא הקשיבו לקליין ובמלים אחרות: רייזמן, כמו אנשי עסקים רבים אחרים, החליט להמר נגד נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, אלא שבמקרה שלו ההימור נגד קליין נעשה במנוף פיננסי גדול והיה הפעילות העיקרית של החברה.

כמו רבים אחרים, רייזמן ויועצו סדובסקי שמעו בשנים האחרונות את נגידי בנק ישראל הנוכחי והקודם מכריזים כי הם מחויבים להורדה של האינפלציה ויש להם כלים לעשות זאת. הם שמעו, אבל הניחו שבסופו של דבר האינפלציה תתפרץ בכל זאת. הם טעו. לא רק שהאינפלציה לא עלתה מעל היעד של הממשלה - היא דווקא ירדה מתחתיו.

הנחה נוספת שלהם היתה שברגע שהאינפלציה תרד, הריבית תמהר לרדת אחריה. שוב, הם לא הקשיבו לקליין. אם היו מקשיבים היטב היו מבינים שבבנק ישראל לא ממהרים להוריד את הריבית כי הם סבורים שהתהליך הדיסאינפלציוני במדינה כמו ישראל הוא קשה וארוך.

אבל ההנחה השגויה ביותר נגעה לשער החליפין. בשנים האחרונות היו פרשנים רבים שטענו כי הסיבה היחידה לחוזק של המטבע המקומי היא הריבית הגבוהה של בנק ישראל. אותם פרשנים טענו ששער החליפין של השקל "כבוש" על ידי הריבית הגבוהה, ולכן גם ההישג של הורדת האינפלציה הוא "בלוף", כי מדובר ב"אינפלציה כבושה" שתתפרץ ברגע שהריבית תתחיל לרדת. העוצמה של השקל, הם טענו, נובעת רק מכך שמשקיעים זרים ומקומיים מביאים מטבע חוץ לישראל, וממירים אותו לשקלים כדי ליהנות מהריבית השקלית הגבוהה של יעקב פרנקל ואחר כך קליין.

רייזמן וסדובסקי הניחו שברגע שהריבית תתחיל לרדת, ופער הריביות בין ישראל לחו"ל יצטמצם, כפי שאכן קרה, תהיה ריצה אל הדולר שתגרור פיחות מהיר ואינפלציה.

כמובן שזה לא קרה; בשנתיים האחרונות התברר כי העוצמה של השקל הישראלי לא נובעת רק מהריבית השקלית הגבוהה, אלא משני תהליכים בסיסיים לא פחות: הראשון הוא האמונה הגוברת והולכת של הציבור ביכולת של בנק ישראל לשמור על אינפלציה נמוכה, והשני הוא גל ההשקעות הזרות בישראל.

התוצאה של שני תהליכים מבניים אלה היא שלמרות שהריבית במשק קוצצה ביותר מ-50% בשנתיים האחרונות ופער הריביות בין הדולר לשקל ירד בשני שלישים - לא התפתח משבר בשוק המט"ח, השקל המשיך לשמור על עוצמתו והאינפלציה המשיכה לרדת.

רייזמן וסדובסקי הסיקו את המסקנות המתבקשות; השנה הם לא ימהרו לפעול נגד קליין וגם לא נגד הנאסד"ק או גרינספאן; לקראת סוף השנה הם חיסלו את כל הפוזיציות שלהם בשוקי הכספים והמט"ח, ובסקירת המנהלים לדו"חות הכספיים דיווחו השניים כי בכוונת החברה לצמצם פעילות בתחום הנוסטרו ולעסוק בייזום ויצירת עסקות פיננסיות עבור לקוחות. וזה הרי תמיד עדיף - במקום לקחת סיכונים עם הכסף, עדיף תמיד לנהל את כספם של אחרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#