החלום של שרי אריסון התפוגג: בור של רבע מיליארד שקל מסתתר במאזן של שיכון ובינוי - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החלום של שרי אריסון התפוגג: בור של רבע מיליארד שקל מסתתר במאזן של שיכון ובינוי

חלום איכות הסביבה של שרי אריסון עלה עד כה לשיכון ובינוי 340 מיליון שקל — ועלול להסתיים במחיקה מסיבית בדו"חות 2017 ■ חברת אלקון שבה השקיעה אריסון אינה מגיעה למחצית מכושר הייצור שלה — וצברה הפסדים של 60 מיליון שקל ב–2016–2017

21תגובות
שרי אריסון
ניר קידר

2017 היתה שנה מצוינת לשוק ההון בישראל ובעולם. ואולם עבור שיכון ובינוי, שבשליטת שרי אריסון, זו היתה שנה טובה קצת פחות: מניית החברה עלתה ב–8%, בעוד מדד ת"א 90 עלה ב–21% ומדד ת"א נדל"ן עלה ב–23%.

חלק מתשואת החסר של שיכון ובינוי נובעת מהפגיעה במרכז הרווח העיקרי של החברה — קבלנות התשתית בחו"ל, שמאוגדת בחברה הבת שיכון ובינוי SBI (סולל בונה מדינות חוץ) כתוצאה מהמשבר בניגריה. מדינה זו, ששיכון ובינוי פעילה בה 60 שנה באמצעות החברה הבת SBI ועדיין מספקת 33% מהכנסותיה — סבלה מפיחות חד של 60% בשער המטבע הניגרי ניירה כלפי הדולר ומהירידה במחיר הנפט (לפחות עד יוני 2017) — ענף היצוא העיקרי במדינה. בעקבות חילופי השלטון במדינה באפריל 2015, נעצרו פרויקטים ועוכבו תשלומים לקבלנים. הירידה בפעילות בניגריה היתה אחד הגורמים העיקריים לקריסה ברווחיה של שיכון ובינוי SBI מ–471 מיליון שקל ב–2013 ל–157 מיליון שקל ב–2016.

שיכון ובינוי נקטה צעדים במטרה להקטין את תלותה בניגריה, והרחיבה את פעילותה בתחום קבלנות התשתיות לצפון אמריקה ולאמריקה הלטינית, ונכנסה למדינות נוספות באפריקה כמו אוגנדה — שבה השקיעה בפרויקט של 300 מיליון דולר להקמת שדה תעופה — טנזניה ואתיופיה. ואולם מדובר בתהליך אטי, כאשר בחלק מהמקומות, כמו בקולומביה, הוא נתקל בקשיים. כתוצאה מכך, שיכון ובינוי SBI, שהיתה מרכז הרווח העיקרי של החברה ומקור חשוב לדיווידנדים ודמי ניהול — בסך 245 מיליון שקל ב–2013–2016 — סיפקה לחברה רווח לפני מס של 62 מיליון שקל בלבד בינואר־ספטמבר 2017.

שיכון ובינוי אמנם הרגיעה את המשקיעים במצגת שערכה בשבוע שעבר, שבה ציינה כי החברה גבתה בניגריה 140 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017. ואולם בהתחשב בעובדה שהפעילות בניגריה הניבה בעבר רווחיות גולמית של 25% בהשוואה ל–6%–7% בישראל, מדובר בפגיעה לא קלה ברווחיות ובתזרימי המזומנים.

הדיווידנד מצטמק
הדיווידנדים שחילקה שיכון ובינוי, במיליוני שקלים

ההבטחה הטכנולוגית הגדולה לא מומשה

מלבד העננה הניגרית, סובלת שיכון ובינוי מכמה החלטות ניהוליות גרועות שמכרסמות ברווחיה ומעיקות על מחיר המניה. אחת החשובות שבהן היא ההשקעה האומללה בחברת אלקון של היזם צבי אלגת, שעוסקת בטיפול בשפכים תעשייתיים מסוכנים של חברות תעשייתיות בישראל, מנסה להרחיב את פעילותה לשווקים בארה"ב ובסין וכן מטפלת בפסולת מוצקה. בפברואר 2014 רכשה שיכון ובינוי 30% ממניותיה תמורת 42 מיליון שקל. המניות נרכשו מבעליה — מרדכי (מוטה) גורפונג מבעלי השליטה בחברת תדאה, לני רקנאטי, היזם אלגת וחברת תדאה — על פי חלקם היחסי בחברה.

אלקון היתה אז חברה עם טכנולוגיה חדשנית המוגנת על ידי פטנט לטיפול בשפכים, והחזיקה במפעל בקרית אתא. באותה תקופה היא תיכננה להקים מפעל חדש באזור התעשייה ברמת חובב, שבו תטפל גם בפסולת מוצקה. הקמת המפעל נדרשה להשקעות נוספות, ובאוגוסט 2015, כאשר אלקון ביקשה מבעלי מניותיה להזרים כסף, העדיפו בעלי המניות האחרים להיפרד ממנה — ושיכון ובינוי נאלצה להשקיע בה עוד 50 מיליון שקל.

במועד ההקצאה שקלה שיכון ובינוי אם לחתוך את ההפסדים ולצאת מההשקעה. ואולם הדירקטוריון, בראשות משה לחמני, החליט להגדיל את ההימור על הטכנולוגיה של אלקון, שהיתה אמורה לספק פתרון יעיל וזול יותר מפתרונות מתחרים לטיפול בשפכים ובפסולת מוצקה, כמו הטמנה, שריפה או יצוא למשרפות.

פרויקט של שיכון ובינוי בקולומביה
אריק טפיירו

די מהר התברר כי גורפונג ורקנאטי חסכו מעצמם הפסדים כבדים כשהעבירו את סיכון ההקמה של המפעל החדש לשיכון ובינוי. עלות ההקמה תפחה מ–100 מיליון שקל, על פי התחזית המקורית, ל–200 מיליון שקל, בין השאר בשל הוספת מתקן לטיפול בפסולת מוצקה (בוצה) בהשקעה של 60 מיליון שקל.

למרות הגדלת ההשקעה במפעל, ההבטחה הטכנולוגית הגדולה לא מומשה. המפעל החדש אמנם החל לפעול ביולי 2016, אך הרצתו התארכה. בנוסף, העובדה שהמתחרה העיקרי של אלקון היא החברה לשירותי איכות הסביבה הממשלתית, לא הקלה על ההתמודדות עם קשיי ההרצה, שכן קיים קושי מבני להתחרות עם מי שבעליו קובעים את כללי המשחק במשק.

בשלב זה הפוטנציאל הגדול של פיתוח עסקי החברה בארה"ב ובסין נותר כחלום רחוק, בייחוד כשהמפעל היחיד שמנסה ליישם אותו אינו מצליח להגיע לתפוקה סבירה ומסב הפסדים כבדים לבעליו. הדו"חות של שיכון ובינוי ל–2016 גילו כי מגזר הטיפול בשפכים של אלקון פועל ב–50% מכושר הייצור שלו, ואילו הטיפול בפסולת מוצקה ניצל רק 2.6% מכושר הייצור שלו וטיפל ב–60 טונות בלבד.

לאחר שהתברר ברבעון הראשון של 2017 כי אלקון, שמעסיקה 60 עובדים, היא יותר בור ללא תחתית של הפסדים ופחות התגשמות חלומה של בעלת השליטה להיטיב עם הסביבה — הוחלט בשיכון ובינוי לפרק את מגזר איכות הסביבה. הפעילות של טיוב מי תהום הועברה למגזר קבלנות התשתית והבנייה בישראל, ואילו אלקון סווגה במגזר אחר. במגזר זה נמצאת גם אחת מאחזקותיה החשובות של החברה — 40% ממניותיה של איי.די.או גרופ בשווי שוק של 745 מיליון שקל — כמעט רבע משווייה של שיכון ובינוי.

מתקן ההתפלה בחדרה
תומר נויברג

הניסיון להסתיר את השמדת הערך לא מנע את תחילת הדיון בשווייה של ההשקעה. שיכון ובינוי ביצעה ברבעון השני של 2017 הפחתה של 18.5 מיליון שקל בערך המאזני של ההשקעה, כלומר לשווי כלכלי עתידי, המהוון לערכים של היום שהיא מעריכה שהנכס יניב — וזאת, אחרי שביצעה הפחתה דומה של 16 מיליון שקל ב–2016. נכון להיום, מגיע שווי ההשקעה באלקון במאזנה של החברה ל–247 מיליון שקל, לאחר שתי הפחתות בסכום מצטבר של 34.5 מיליון שקל ולאחר שהסבה הפסד תפעולי של 61 מיליון שקל ב–2016–2017. כך, ההשקעה המצטברת של שיכון ובינוי באלקון מגיעה ל–343 מיליון שקל.

כדי לסייע לשיכון ובינוי למכור את אלקון או לצרף לה שותף אסטרטגי, שכרה הקבוצה את שירותי משרד רואי החשבון והייעוץ הכלכלי ארנסט אנד יאנג. לרוכשים הפוטנציאליים נאמר כי הם יידרשו להשקעות נוספות של 60–70 מיליון שקל לפיתוח עסקי בחו"ל ולשדרוג מתקני הייצור של החברה.

נוכח ההפסדים הכבדים והמתמשכים של אלקון וחוסר היכולת להביא אותה לנצילות סבירה של כושר הייצור שלה, ייתכן כי שיכון ובינוי לא תמצא רוכש או משקיע לחברה הכושלת, ותעמוד בפני הצורך לבצע הפרשה משמעותית הרבה יותר לירידת הערך של ההשקעה באלקון.

ההנהלה התעלמה ונקלעה לאיום שליטה

מפעל של אלקון ברמת חובב
אליהו הרשקוביץ

מנייתה של שיכון ובינוי נפגעה ב–2017 גם מטעויות קשות שנעשו בטיפול באחזקותיה בחברת איי.די.או גרופ (40.1%) שמחזיקה ב–38% ממניותיה של איי.די.או פרופרטיס, שעוסקת ברכישה והשכרה של דירות בברלין ונסחרת בבורסה של פרנקפורט בשווי של 1.9 מיליארד דולר.

בסוף אוגוסט 2017 פירסמה שיכון ובינוי הצעת רכש ל–10% ממניותיה של החברה הבת איי.די.או במטרה להגדיל את אחזקתה בה ל–50.1%, לאחד את תוצאותיה הכספיות למאזנה ולרשום רווח הון של 300–380 מיליון שקל. אף שמדובר באחת ההשקעות המוצלחות שביצעה שיכון ובינוי בעשור האחרון, היא הציעה מחיר של 56 שקל למניה — פרמיה של 6.9% ביחס למחיר הסגירה של איי.די.או גרופ לפני פרסום ההצעה, ופרמיה של 17% ביחס למחיר הממוצע בששת חודשי המסחר שקדמו להצעה. הצעת הרכש עוררה זעם בקרב משקיעיה הוותיקים של איי.די.או גרופ — ובהם כמה משקיעים שמממנים את שיכון ובינוי ומחזיקים במניותיה, כמו הראל השקעות של יאיר המבורגר — משום שמחיר הצעת הרכש היה נמוך ב–14.5% מההון העצמי למניה וב–17% מהערך הנכסי הנקי למניה, שהיא עצמה חישבה ממש באותו יום במסגרת פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השני.

במפגן נדיר של זחיחות בחרה הנהלת החברה שלא להקשיב לאזהרות שלפיהן מחיר הצעת הרכש יעורר התנגדות ויגרום לה נזק. שבוע לאחר פרסום ההצעה מכרה הראל השקעות 12.7% ממניות איי.די.או גרופ למשה דיין וסללה עבורו את הדרך לאיים על שליטתה של שיכון ובינוי בחברה — איום שאילץ את שיכון ובינוי להתחלק עם דיין ושותפתו, קרן אפולו, בשליטה בנכס העיקרי שלה, איי.די.או פרופרטיס.

העובדה שהראל מכרה את המניות במחיר של 60 שקל למניה מעידה כי אילו בחר דירקטוריון החברה בגישה נדיבה יותר, הוא היה מצליח באמצעות השקעה נוספת של 11 מיליון שקל (תוספת העלות להצעת הרכש שהשתקפה במחיר עסקת הראל־דיין) עד 32 מיליון שקל (תוספת העלות שהשתקפה מהשווי הנכסי הנקי למניית איי.די.או גרופ) — לחסוך מעצמו את אובדן השליטה באיי.די.או פרופרטיס. כמו כן, הוא הדירקטוריון היה חוסך לעצמו את העלויות שיידרש לשלם לקבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג כדי לקנות את אחזקתו באיי.די.או גרופ (6.2%) ולהקל עליו להשלים את ההסכם לשליטה משותפת עם אפולו־דיין.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#