קרנות הנאמנות הטובות והגרועות של 2017 - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרנות הנאמנות הטובות והגרועות של 2017

תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את 2017 עם היקף נכסים של 243 מיליארד שקל - 13% יותר מהיקף הנכסים בסוף 2016 ■ המובילים בגיוסים הם בתי ההשקעות הקטנים יותר, ששמים דגש על ביצועי השקעות איכותיים ולאו דווקא על מגוון המוצרים הפיננסיים

8תגובות
ליאונרדו ד'יקפריו בזאב מוול סטריט מנופף בידו לאות הצלחה או מה

תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את 2017 עם היקף נכסים של 243 מיליארד שקל, לעומת 214 מיליארד שקל בסוף 2016 - עלייה של 13%. סך הגיוס נטו ב-2017 היה כ–10 מיליארד שקל.

בראש טבלת הקרנות הטובות של 2017 ניצבות קרנות הכפליים שהשקיעו בחו"ל. במקום הראשון נמצאת איילון S&P 500 פי שלושה. הקרן מניבה תשואה של פי שלושה ממדד S&P 500, שהניב תשואה דולרית של 19.4% - ועלתה ב-62% בשנה החולפת. הקרן השנייה היא נאסד"ק כפליים של מגדל שוקי הון, שהניבה תשואה של פי שניים ממדד נאסד"ק 100, ועלתה ב-48%. העלייה במדד נאסד"ק 100 ב-2017 מבחינה דולרית הסתכמה ב-28.9%.

ירון דייגי, מנכ"ל הראל
קרנות נאמנות

קרנות אלה הן קרנות שאינן מנוהלות, וההצלחה שלהן אינה תלויה בניהול ההשקעות, אלא בביצועי המדד. לכן, התוצאה היתה יכולה להיות הפוכה לחלוטין אילו המדד ירד. לראיה, שתי הקרנות הגרועות ביותר הן איילון אקסטרים דולר פי שלושה, שהניבה תשואה שלילית של 25%, בעוד הדולר ירד בכ-10%. הקרן הגרועה ביותר היא מודלים לונג דולר פי 3, שהניבה תשואה שלילית של 26%.

אם נתעלם מהנתונים הקיצוניים של הקרנות האלה, הקרנות הטובות הן אלו שהתמקדו בשוקי חו"ל. פסגות שווקים מתעוררים הניבה תשואה של 32%, וגם הראל אופטימום גרמניה הניבה תשואה של 32% למשקיעים. דווקא שני האפיקים שהניבו את התשואה הטובה ביותר בבורסה ב-2017 - מדד ת"א ביטוח (36%) ומדד ת"א בנקים (24%) - לא תורגמו גם לקרנות מתמחות בתחום.

הקרנות הגרועות ביותר ב–2017 היו קרנות שהשקיעו בתחומי הגז והביומד. שני אפיקים אלה הניבו את התשואה הגרועה ביותר ב–2017 בבורסה בתל אביב. כך ניתן למצוא את מרבית קרנות הגז עם תשואות שליליות של 12%–13%, כגון די.בי.אם גז ונפט (-12%), וקרנות הביומד עם תשואות שליליות של 15% ויותר, דוגמת מגדל ביומד (-16%).

ילין לפידות עוקפת את פסגות

הקרנות הטובות של 2017

המובילים בגיוסים הם בתי ההשקעות הקטנים יותר, שסימן ההיכר שלהם הוא "ניהול חכם של כסף". כלומר, חברות בוטיק ששמות דגש על ביצועי השקעות איכותיים - ולאו דווקא סופרמרקט של פתרונות פיננסיים. במלים אחרות, בתי השקעות שחרתו על דגלם את ניהול ההשקעות והשאת התשואה כערך למשקיעים - ולאו דווקא שימוש במגוון המוצרים הפיננסיים, כפי שקורה בבתי ההשקעות הגדולים.

ואולם את המהפך ב–2017 יש לזקוף לזכות הראל פיננסים. החברה, שעד המחצית הראשונה של 2017 ספגה פדיונות כבדים של 1.1 מיליארד שקל, הצליחה לעצור את המגמה ולסכם את השנה עם גיוס נטו של 600 מיליון שקל. בית ההשקעות מור המשיך את מגמת הגיוסים הגבוהה ביותר בענף - עם גיוס של 5.8 מיליארד שקל, והוא כבר מנהלת 18.4 מיליארד שקל בנכסים. אחריו נמצא בית ההשקעות אי.בי.אי עם גיוסים של 4.4 מיליארד שקל, כשעיקר הגיוסים התמקדו בקרנות המסורתיות. במקום השלישי נמצאת ילין לפידות עם גיוס נטו של 4.2 מיליארד שקל.

ילין לפידות היא כבר חברת הקרנות השנייה בגודלה בתחום והיא עוקפת בתי השקעות שגדולים ממנה, כמו פסגות.

החברה שספגה את הפדיונות הגדולים ביותר היא אילים - עם פדיונות של 5.3 מיליארד שקל, שהפחיתו את נכסי החברה ב-54%. החברה הציגה תשואות לא טובות, שהובילו לגריעתה מרשימות הדירוג של הבנקים ולפדיונות כבדים.

גיוסים/פדיונות במיליוני שקלים

קובי שגב, מנכ"ל אילים, הסביר כי "העיקרון המנחה בניהול קרנות הנאמנות של אילים הוא השקעה על פי ניתוח כלכלי וניהול אקטיביסטי, תוך ניהול סיכונים קפדני. ב-2017, כפועל יוצא של תשואות נמוכות לפדיון, בדגש על אג"ח קונצרניות, מחלקת המחקר של החברה המליצה להקטין את רמת הסיכון בקרנות. על אף ההובלה של קרנות אילים בטווח הבינוני והארוך, אנחנו מעריכים כי משקיעי טווח קצר העדיפו להשקיע בקרנות בעלות פרופיל סיכון גבוה יותר".

הפודה השנייה היא חברת אלטשולר שחם עם פדיונות של 3.9 מיליארד שקל. במקום השלישי נמצאת חברת קסם קרנות נאמנות של בית ההשקעות אקסלנס. באוגוסט 2017 החליטה הפניקס למזג את פעילות הקרנות שלה עם זו של תעודות הסל של אקסלנס, ולתת לאבנר חדד, מנכ"ל קסם, לנהל את החברה הממוזגת.

חדד התבטא לא אחת בגנות הניהול האקטיבי ובעד הניהול הפסיבי. בראיון ל"כלכליסט" לפני כשנתיים, הוא אמר כי "המדד מורכב מכל המניות שבו.אי־אפשר לנטרל, למשל, את הדואליות. ברור שאפשר להכות את המדד, אבל אי־אפשר לדעת מי המנהל שיצליח לעשות זאת בשנה מסוימת, ממש כפי שאי־אפשר לנחש מי יזכה בפיס.

"רבים מאמינים שהמוצר המדדי הוא זול וטוב, אבל לא מבינים שהוא מצליח כל כך כי הוא משקף את חוכמת ההמונים. מי שמחזיק את תיק השוק אינו מחזיק הרכב שבנה מנהל כזה או אחר - אלא הרכב המשקף את האחזקות של כלל המשקיעים".

קובי שגב, מנכ"ל אילים
אילים קרנות נאמנו

כעת נשאלת השאלה כיצד חדד, אביר הניהול הפסיבי, יצליח לדרבן את מנהלי ההשקעות להשיא תשואה שתכה את המדדים. מקורבים לנושא אמרו באחרונה כי חדד רואה בכלים הפסיביים סוג של מוצר משלים לניהול האקטיבי. כלומר, יש קרן פסיבית, ואם הלקוח רוצה הוא מוזמן לבחור בקרן אקטיבית. אלא שלשם כך עליו להקים מערך ניהול השקעות איכותי, שכרגע אינו קיים בחברת הקרנות של אקסלנס. נראה כי גם המשקיעים המשיכו להצביע ברגליים ופדו כמעט 3 מיליארד שקל בקרנות של החברה.

במקום השלישי בין הפודות ניצב בית ההשקעות פסגות עם פדיונות של 1.5 מיליארד שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#