2017 בבורסה: מניות הבנקים והביטוח המריאו, מניות הגז צנחו - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

2017 בבורסה: מניות הבנקים והביטוח המריאו, מניות הגז צנחו

זו היתה אחת השנים הטובות בבורסות העולם, וגם בתל אביב חלק גדול מהמדדים רשמו תשואות נאות ■ על המדד המרכזי של הבורסה, ת"א 35, העיבו טבע ובזק שנקלעו למשברים, ומגזר הגז שהניב תשואה שלילית משמעותית ■ מדד המניות הקטנות, ת"א 90, שמבטא טוב יותר את המשק הישראלי, טיפס ב–217%

2תגובות
מסחר בבורסה
DANIEL ROLAND/אי־אף־פי

המשקיעים בבורסה בתל אביב מסכמים את השנה בתחושה מעורבת. המדד המרכזי, ת"א 35, עלה ב–2.5% בלבד, כשגם ב–2016 הוא השתרך מאחורי המדדים המקבילים לו בשוקי ההון בחו"ל. התשואה הנמוכה של המדד נבעה בעיקר מקריסתן של מניות הפארמה והגז, ומניית בזק.

בצד החיובי ניתן למנות את מדד המניות הקטנות יותר, ת"א 90, שעלה בחדות; ואת מדדי הבנקים והביטוח שטיפסו לשיא. גם שוק האג"ח רשם שנה טובה עם עליות שערים נאות. מנגד, מדד הביומד רשם שנה קשה נוספת למשקיעים בו, ואת התשואה הגרועה ביותר בבורסה הניב מדד ת"א נפט גז.

מדד ת"א 35 שונה בפברואר 2017 למדד ת"א 35. השינויים הפכו את המדד לריכוזי פחות (סך משקלן של מניות הפרמה והבנקים קטן) וגם ליותר "ישראלי". עם זאת, גם בתצורתו החדשה הוא עדיין סובל מחשיפה גבוהה למניות פארמה, בנקים וגז. אף על פי ש–25 המניות במדד מתוך ה–35 הניבו תשואה חיובית ב–2017, ו–21 מהן עלו בשיעור דו־ספרתי — ת"א 35 עלה ב–2.5% בלבד, בהמשך לירידה של 3.8% ב–2016. בשלוש השנים האחרונות המדד עלה ב–3.4% בלבד.

המניה העיקרית שפגעה בת"א 35 גם ב–2017 היתה טבע, עקב המשבר החמור בחברה, שנבע מירידת מחירי התרופות בארה"ב, אובדן הבלעדיות על תרופת הדגל, קופקסון, ובעיקר עקב רכישות חברות בסכומי עתק. כל אלה יצרו חשש בקרב המשקיעים שהחברה לא תוכל לשרת את חובותיה הגדולים. גם לאחר תיקון מעלה במניה, בתמיכת מינוי קאר שולץ למנכ"ל, ותוכנית הקיצוצים האגרסיבית שהציג, מחירה נמוך ב–51% ממחירה בתחילת השנה. ב–2017 איבדה טבע גם את התואר ''החברה הציבורית בעלת שווי השוק הגדול ביותר'' לטובת מיילן. בשל משקלה הגבוה של טבע במדד, נפילה זו גרעה מהתשואה שלו כ–4% ב–2017. ב–2016 משקלה של טבע במדד היה גבוה יותר, ונפילה של 44% במניה פגעה בתשואה השנתית שלו בשיעור דומה.

בניין בורסת נאסד"ק
Bloomberg

הסתבכותו של שאול אלוביץ' היתה הגורם העיקרי לנפילה של 22% במניית בזק ב–2017. החשש מצמצום כוחה המונופוליסטי של קבוצת דלק בשוק הגז, לקראת הזרמת גז ממאגרים נוספים, הביאה לפגיעה בשווי החברות שנהנות ממאגר תמר. קבוצת דלק ודלק קידוחים איבדו ב–2017 25% ו–20% בהתאמה, ושותפות ישראמקו ירדה ב–18%. את התשואה הגרועה במדד רשמה אופקו הלת' הזרה, שהתרסקה בכ–61%. בשל משקלה, המניה גרעה יותר מ–1.2% מתשואת המדד.

בראש 21 המניות בת"א 35 שהציגו תשואה שנתית דו־ספרתית, ניצבת מניית שופרסל עם קפיצה של 67%. פרוטרום הגיעה למקום השני עם זינוק של 65%, ולה גם התרומה המשמעותית ביותר במדד, בשל משקלה — יותר מ–5%. הראל ו טאואר עלו ב–61% ו–60% בהתאמה. את חמש העולות בשיעורים החדים ביותר נועלת סודהסטרים עם זינוק של 58%.

בניין הבורסה בתל אביב
מוטי מילרוד

ת"א 90, שגדל מ–75 מניות ל–90, טיפס ב–2017 ב–21%, בהמשך לעלייה של 17.3% ב–2016. הגופים המוסדיים רואים בו מייצג טוב יותר של הכלכלה הישראלית, היות שאינו חשוף למניות הפארמה הגדולות. המדד גם מבוזר הרבה יותר (משקל המניה המקסימלי בו כיום הוא 2.3%), וכולל לא מעט מגזרים, בהם קמעונות, טכנולוגיה, תעשייה, ביטוח ותקשורת. 73 מניות מתוך 90 המניות במדד רשמו תשואה חיובית, ו–65 מהן עלו בשיעור דו־ספרתי. מזור רובוטיקה רשמה את העלייה החדה ביותר, 106%, בהמשך לקפיצה של 119% ב–2016. אחריה בפסגה נמצאות נייר חדרה (87%), שפיר הנדסה (77%) ונובה (75%).

המדדים המנצחים

ריבית הבסיס בישראל נותרה ב–2017 על 0.1%, אך עליית התשואות באיגרות החוב הממשלתיות והעלאת הריבית בארה"ב היטיבו מאוד עם מניות הבנקים וחברות הביטוח. מדד ת"א ביטוח פלוס, שבו נסחרות שבע חברות ביטוח, רשם את התשואה הטובה באחוזת בית ב–2017. הסרת העננה על החברות מתקנות ההון החדשות (סולוונסי 2), איפשרה להן לשוב ולחלק דיווידנדים. האי־ודאות במגזר נחלשה, ויחד עם דו"חות כספיים טובים עלה בחדות שוויין של חברות הביטוח. המדד זינק בשנה החולפת ב–36.9% לשיא, ולמרות היחלשות קלה באחרונה הוא נסחר בסמוך לשיא. פרט לאיילון, שמנייתה עלתה בשיעור מינורי, שאר חברות הביטוח נהנו מעליה דו־ספרתית בשוויין. בראש עומדת הראל, שזינקה ב–61%.

גם מדד ת"א בנקים 5 טיפס ב–2017 לשיא, כשכל מניות הבנקים התחזקו בשיעורים דו־ספרתיים — כתוצאה מהתייעלות ארגונית, הפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי, בשל המצב הכלכלי הטוב בארץ, ומחלופות השקעה. המשקיעים הסתערו על מניות הבנקים, גם בשל חזרתם לחלק דיווידנדים, והמלצות חוזרות ונשנות של אנליסטים על המגזר.

מניית לאומי הובילה את העליות ב–2017 עם זינוק של 35% ב–2017, בעוד בתחתית המדד ניצבת מניית הפועלים, שעלתה ב–14.7% "בלבד". ההבדל בין ביצועי המניות של לאומי והפועלים הביא לצמצום פער השווי בין שני הבנקים הגדולים לכ–2 מיליארד שקל. לאומי נסחר בכ–32 מיליארד שקל, ובנק הפועלים נסחר בכ–34 מיליארד שקל.

חלום הביומד איכזב

הסוחרים בשוק ההון טוענים כי השקעה ארוכת טווח במניית ביומד היא בינארית: או שהמוצר המפותח יאושר ויזכה להצלחה מסחרית, או שהחלומות יישארו במעבדות. 31 מניות נסחרות במדד ת"א ביומד, שאיבד ב–2017 כמעט 17%, בהמשך לירידה של 12% ב–2016. כמו בת"א 35, גם על מדד הביומד העיבה צניחתן של טבע, פריגו, מיילן ואופקו הלת', אף על פי שמשקלן במדד נמוך ממשקלן בת"א 35.

משרדי מעבדות מיילן בפנסילבניה
Kristoffer Tripplaar / Alamy Sto

כמחצית ממניות המדד עלו ב–2017, כשאת המגמה הובילו אקסלנז שנסקה ב–175%, וכאמור מזור שזינקה ב–107%. מנגד, פרט למניות הביומד הדואליות שהוזכרו, מניות רדהיל ו קמהדע נפלו ב–56% ו–21% בהתאמה, והעיבו על מדד הביומד בשל משקלן הגבוה יחסית, 4.9% כל אחת. גם בהסתכלות של חמש השנים האחרונות, המדד הניב את התשואה הגרועה ביותר בבורסה, עם נפילה של כמעט 52%.

ירידות חדות בגז

לאחר שמדד ת"א נפט גז עלה ב–2016 ב–18% (ואף רשם מהלך עליות של כ–40% מהשפל אליו נפל בתחילת אותה שנה), 2017 היתה עכורה במיוחד עבור המשקיעים בו. המדד ירד ב–17.8%. מחזיקי שותפויות הגז יכולים רק להתנחם בדיווידנדים שקיבלו במהלך השנה. המניה הכבדה במדד, נפטא, אמנם עלתה ב–2017 ב–13%, אך נפילתן של דלק קידוחים וישראמקו ורציו (15.4%–) ושל דלק אנרגיה (29%–) לחצו את המדד.

משתלם להיות מוסרי

מדד ת"א מעלה הושק בבורסה ב–2005. המדד, שבו כלולות 35 מניות, הורכב בידי עמותת מעלה, ונשען על רשימת "חברות מוסריות" שהעמותה מרכיבה אחת לשנה. מטרתו היא לקדם אחריות תאגידית בחברות בישראל, לפי 120 קריטריונים, שרובם אינם נדרשים בחוק, כמו קוד אתי, גיוון בתעסוקה, איכות סביבה וממשל תאגידי. המדד נעדר חברות אחזקה. גם חברות שאינן מעוניינות להיות בו אינן נכללות בו. המשותף לחברות במדד הוא שכולן בחרו באופן אקטיבי להקצות תשומת לב לנושא האחריות התאגידית.

ב–2017 עלה ת"א מעלה בכ–16%. גם ב–2016 הוא היכה את ת"א 35 עם תשואה של 17.5%, לעומת ירידה של 3.8% בת"א 35. מאז הושק המדד, הוא אינו מוכר למשקיעים רבים והמחזור היומי הממוצע בו בשנה החולפת היה 123 אלף שקל. השוני בין ת"א מעלה לת"א 35 מסתכם ב–20 מניות, כלומר יותר ממחצית הרכבי המדדים. מבחינה טכנית, הסיבה להבדלים בין התשואות נובעת בעיקר מהיעדרן של מניות אופקו הלת' (שאינה ישראלית) ובזק (מבחירה), שנגסו בתשואת ת"א 35, וכן מהיעדרן של קבוצת דלק, דלק קידוחים וישראמקו, שגם הן בחרו לא להיכלל בו. המחליפות של המניות הללו הגיעו מת"א 90, שבו, כאמור, מרבית המניות רשמו עליות בשיעורים דו־ספרתיים.

במעלה טוענים כי קיימת קורלציה בין רמת הניהול בחברות שמסתכלות רק על השורה התחתונה בטווח הקצר, לעומת אלו שמשקללים נושאים נוספים בתפישת עולם עמוקה יותר. קשה לקבוע אם טענות אלו נכונות (לראיה, חברת טאואר בחרה שלא להיכלל במדד וטיפסה השנה ב–60% ואילו טבע, שכן נמצאת בו, התרסקה), אך גם מבחינת תשואות המדד בחמש השנים האחרונות הוא מכה את ת"א 35. ת"א מעלה זינק בחמש השנים האחרונות ב–83%, לעומת עלייה של 28% בת"א 35.

הנסיקות

מניית השלד הבורסאי בלוקצ'יין כרייה רשמה לקראת סוף 2017 עלייה מטאורית. החברה היתה הראשונה שהשתמשה בשתי המלים "תחום הבלוקצ'יין'', ואחריה עשו זאת עוד ארבע חברות. בלוקצ'יין כרייה (לשעבר משאבי טבע) מתעתדת למזג לפעילותה חוות שרתים קנדית, והדיווחים על כך דחפו את שווייה למיליארד שקל. התבטאויותיו של יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, יחד עם כוונת הבורסה שלא להכניסה למדדים, הפילו את המניה, ושווי החברה עתה הוא 498 מיליון שקל.

סאני תקשורת ''חזרה לחיים'' ובגדול בזכות המשך הגידול במכירות מוצרי סמסונג בארץ, זכייה במכרזים, והורדת המכס על מוצרי הסלולר. מניית החברה זינקה ב–373% לשווי שוק של 470 מיליון שקל, בהמשך לקפיצה של 217% ב–2016.  

ההתרסקויות

חברת הביומד קדימהסטם תחכננה לפתח תרופה למחלת הניוון השרירי ALS, ולצורך כך שרפה כ–100 מיליון שקל בשנים האחרונות. במחצית השנה הראשונה החברה נותרה ללא מזומנים. מנייתה קרסה ביותר מ–90% לשווי חברה של פחות מ–27 מיליון שקל עם הערת עסק בדו"חותיה.

חברת אביליטי החלה להסחר בבורסה בתחילת 2016, ואף היתה במדד ת"א 100. באותה שנה נפלה המניה ב–71%, והיתה זו רק תחילת המגמה השלילית במניה. החברה צללה ב–2017 בעוד 86% לשווי חברה של 40 מיליון שקל בלבד.

חגיגה בשוק האג"ח

שוק איגרות החוב בתל אביב נהנה מעליות שערים נאות ב–2017, שעקפו את אלו של ת"א 35. מדד תל בונד 20 טיפס בשנה החולפת ב–7.1% ותל בונד 40 עלה ב–4.4%. זאת, כשהחברות הציבוריות המשיכו להנפיק אג"ח חדשות או למחזר סדרות קיימות. החברות נהנו מתמחורים נוחים בשל הריבית הנמוכה, ומביקושים גבוהים בידי הגופים המוסדיים.

באיגרות החוב הממשלתיות נרשמו עליות נאות לא פחות. מחירה של אג"ח ממשלתית שקלית שנפדית ב–2042 קפצה ב–11%, ואג"ח ממשלתית שקלית שנפדית ב–2027 עלתה ב–7.3%. מדד אג"ח כללי עלה בשנה החולפת ב–4.6%.

עליות בכל העולם

לאחר כמה שנים רצופות של עליות, נאלץ הדולר לבצע נסיגה חדה ב–2017. המטבע האמריקאי ירד מול רוב המטבעות הראשיים בעולם, וב–10.4% מול סל מטבעות (שנכללים במדד שנקרא דולר אינדקס). לנסיגת הדולר היתה השפעה חיובית על תוצאותיהן של בורסות רבות בעולם, מכיוון שהיא תרמה לתשואות מדדי המניות במונחים דולריים. האפיק המנייתי היה החזק ביותר מכל אפיקי ההשקעות הראשיים, עם עליות בבורסות הגדולות באמריקה, אירופה ואסיה. הבורסה הגדולה המצליחה ביותר היתה הונג קונג, עם עלייה של 35% במדד האנג סנג.

ההשקעות המוצלחות של 2017

להיט ההשקעות הגדול מכולם היה, כמובן, הביטקוין, אך קשה להגדיר אותו עדיין כהשקעה של הזרם המרכזי — הוא תנודתי להחריד, והגישה למסחר בו אינה פשוטה.

בורסות העולם בכללן נהנו משנה מצוינת, שבה למרות העלאות ריבית בארה"ב ובבריטניה, נהרו המשקיעים למניות וחטפו מכל הבא ליד. אחרי הונג קונג חגגה בורסת מילאנו דווקא, עם תשואה נומינלית של 14%, שהוכפלה כמעט ל-30% במונחים דולריים, ובורסת נאסד"ק עם 29%. תשואה דומה במונחים דולריים היתה למדד CSI בסין, שכולל מניות משתי הבורסות הגדולות, שנחאי ושנזן, ולמדד דקס בבורסת פרנקפורט.

זהב
מייק גרול/אי-פי

בשוק המט"ח הצטיינו במיוחד הראנד הדרום אפריקאי, הפסו המקסיקאי, הוון הקוריאני והשקל הישראלי. הפסו ספג מהלומה עזה ב–2016 לקראת בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, בשל הרטוריקה האנטי־מקסיקאית והאיום בביטול הסכם הסחר הצפון אמריקאי, אך התאושש ב–2017 בצורה מרשימה עם עלייה של 13%. השקל התחזק בכ–10% מול הדולר. הליש"ט, שהוכתה ב–2016 בגלל הברקזיט, עלתה ב–2017 ב–10% מול הדולר האמריקאי.

שוק הסחורות המשיך לחגוג עם הנפט, אם כי שיעור העלייה היה צנוע ביחס ל–2016, שבה זינק מחירו בכמעט 50%. הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק עלה ב–12%, ונפט מסוג ברנט עלה ב–19%. נפילה חדה נרשמה במחיר הגז הטבעי הנסחר בבורסת ניו יורק, אךם זהו מוצר מקומי מאוד שמחירו משתנה ממקום למקום בעולם. ראויות לציון במיוחד המתכות התעשייתיות — נחושת ואלומיניום — שזינקו ביותר מ–30%. הזהב, כהרגלו, הלך במגמה הפוכה לדולר ועלה ב–13%.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#