הבנקים זינקו ב-24% ב-2017 - האם זה עדיין הזמן לקנות את המניות שלהם? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים זינקו ב-24% ב-2017 - האם זה עדיין הזמן לקנות את המניות שלהם?

בזכות מהלכי התייעלות מקיפים והקלת הדרישות הרגולטוריות, הבנקים הגדילו ב–2017 את תיקי האשראי, המשיכו ליהנות ממרווחים נאים בתחום המשכנתאות ומהפרשות נמוכות להפסדי אשראי ■ 2018 צפויה להיות שנה סוערת בענף, עם חקירות בינלאומיות שנמצאות בעיצומן, ועסקות רבות שמחכות להכרעה

7תגובות
סניף בנק הפועלים במנהטן. מסתבך גם בקנדה?
Adam Rountree / BLOOMBERG NEWS

2017 האירה פנים לבנקים הישראליים, שמרביתם סיימו אותה עם תוצאות טובות, המשקפות בין היתר את תהליכי ההתייעלות, שסייעו לבלימה ואף להקטנה של הוצאות השכר ולהגדלת הדיווידנדים (ב–2017 חולקו כ–2.1 מיליארד שקל). גם הקלת הדרישות הרגולטוריות של בנק ישראל הובילו להגדלת הלימות ההון (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון) של הבנקים, וכתוצאה מכך נוצרו עודפי הון ברמה מצטברת של יותר מ–10 מיליארד שקל, מה שאיפשר לבנקים להגדיל את תיקי האשראי ולשפר את יחס היעילות התפעולית, שהגיע ל–65% בממוצע.

התוצאות משקפות בין היתר את הקטנת הסיכון בתיקי האשראי של הבנקים על רקע המצב הכלכלי היציב במשק, ואין כרגע חשש לגידול משמעותי בהפרשות. את הגידול החד ביותר בתיקי האשראי הציגו הבנקים הבינוניים דיסקונט, הבינלאומי ו מזרחי טפחות. בממוצע, הבנקים מייצרים תשואה על ההשקעה של 9%–10%. זוהי תשואה נאה למדי ובסיכון נמוך יחסית לעומת חלופות השקעה אחרות בשווקים.

הבנקים גם המשיכו ליהנות ממרווחים נאים בתחום המשכנתאות, למרות ההאטה בפעילות. בזכות העלייה במרווחי הריביות נרשם שיפור בהכנסות וברווחים, והבנקים גם הצליחו להגדיל את הכנסותיהם מעמלות לאחר כמה שנים שבהן לא הצליחו לעשות זאת.

הציפייה של אנשים רבים שהגבלת השכר במערכת הבנקאות ל–2.5 מיליון שקל לשנה תביא לבריחה המונית של בעלי תפקידים בכירים התממשה באופן חלקי בלבד, עם עזיבתם של עשרות עובדים ומנהלים בדרג הביניים בבנקים הגדולים הפועלים ו לאומי. עם זאת, לעזיבה אין השפעה מהותית על הענף, לפחות לא בשלב זה.

רגע לפני שוועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת התנהלות הבנקים מול לווים גדולים מתחילה את דיוניה, שעשויים להסתיים בקביעת חוקים ותקנות שישפיעו על הבנקים, אלו יתר האירועים המרכזיים שילוו את המערכת הבנקאית ב–2018:

1. מכירת אגוד: בנק ישראל בעד — כל השאר נגד

בסוף נובמבר בנק מזרחי טפחות ובעלי השליטה בבנק אגוד חתמו על הסכם לרכישת השליטה בבנק, שהוא הששי בגודלו במערכת. אם הרכישה תצא לפועל, מזרחי צפוי לעקוף את דיסקונט, ולבסס את מעמדו כבנק השלישי בגודלו בישראל.

התשלום בעסקה ייעשה באמצעות הקצאת מניות של מזרחי (כ–9%) לבעלי המניות של אגוד, כך שמזרחי יבצע הנפקת מניות של כ–1.4 מיליארד שקל.

ההסכם נחתם בין מזרחי, בהנהלת אלדד פרשר, לבעלי המניות באגוד, המשפחות לנדאו, מנור, וכן יעל זכאי־אלמוג; ומול בעז אוקון ואמיר ברנע, הנאמנים מטעם שלמה אליהו, המחזיק בכ–30% ממניות אגוד. בסך הכל, בעלי השליטה הנוכחיים באגוד מחזיקים בכ–75% ממניות הבנק, והציבור מחזיק בכ–25% נוספים.

אחד התנאים המתלים שנקבעו בעסקה הוא השלמת רכישת מניות הציבור באגוד, כך שבתום התהליך אגוד ימוזג לתוך מזרחי ויחדל מלהתקיים כבנק עצמאי. אגוד, המחזיק בנתח שוק של כ–3% בלבד ושסובל מיחס היעילות התפעולית והרווחיות הגרועים במערכת, נמצא על המדף כבר כמה שנים, וכל השיחות והמגעים שהתנהלו בנוגע למכירתו עם מתעניינים פוטנציאלים לא הבשילו לכדי עסקה.

בשנה האחרונה, לאחר שהסתמן כי אליהו לא יקבל מנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הארכה נוספת למכירת מניותיו, וייאלץ למכור אותן בבורסה — גם יתר בעלי השליטה באגוד הודיעו כי הם מעמידים למכירה את מניותיהם בבנק.

אחד המניעים העיקריים של מזרחי לרכוש את אגוד הוא רווח חשבונאי גבוה של 941 מיליון שקל, שהעסקה תאפשר לבנק לרשום. בהתאם לכללי החשבונאות, כשבנק רוכש נכס אחר במחיר הנמוך מהונו העצמי, הבנק הרוכש יכול להכיר ברווח החשבונאי כמוניטין שליליים, המגלם את הפער בין השווי שלפיו תתבצע העסקה להון העצמי של אגוד.

מזרחי נהנה מתמיכה של המפקחת על הבנקים, חדוה בר, שאמרה בהזדמנויות שונות כי בנק ישראל תומך בעסקה, ורואה בה כהזדמנות להגברת התחרות במערכת. ואולם גם תמיכת המפקחת על הבנקים עלולה לא להספיק, שכן קיימים מכשולים נוספים שעליהם יצטרכו הצדדים להתגבר כדי להשלים את העסקה. המכשול העיקרי הוא קבלת אישור של הרשות להגבלים עסקיים, שתצטרך להכריע אם מיזוגו של אגוד לתוך מזרחי יפגע בתחרות. לפי הסכם ניגודי עניינים, הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין לא יכולה לטפל בעסקת מזרחי־אגוד. מי שמטפל בה במקומה יהיה אורי שוורץ, היועץ המשפטי הראשי של הרשות. בין היתר, מזרחי יצטרך גם להגיע להבנות לגבי פרישה הדרגתית של כ–500 מתוך 1,200 עובדי אגוד.

שר האוצר, משה כחלון
הדס פרוש / פלאש 90

המיזוג, שיעלים בנק עם הון עצמי של כ–2.5 מיליארד שקל מהמערכת, עומד לכאורה בסתירה למהלכים שמנסה לקדם המפקחת על הבנקים על הקמת בנקים חדשים, שיהיו דיגיטליים, עצמאיים ויעילים יותר.

כל אלה מביאים לכך שהמהלך הנרקם נתקל בהתנגדות — בין היתר של שר האוצר, משה כחלון, ושל שר הכלכלה, אלי כהן, שמבצעים מהלכים לטרפוד עסקת המיזוג. בתחילת דצמבר הגיש חבר סיעתם, ח"כ רועי פולקמן, הצעת חוק הקובעת כי מיזוג בין שני בנקים, המחזיקים במצטבר בנתח שוק של יותר מ–10%, מצריך אישור של שר האוצר ושר הכלכלה.

גם חלק מחברי ועדת שטרום מתנגדים למיזוג. חברי הוועדה התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים טוענים כי אין שום סיבה לחזק את כוחו של מזרחי באמצעות בליעה של בנק קטן, וכי יש לחפש לאגוד קונים אחרים — גם אם המכירה תתבצע במחיר נמוך יותר מזה שמזרחי מוכן לשלם. גורמים אחרים חוששים כי החשש מהעסקה יקרב את מזרחי אל הפועלים ולאומי, שיעשו יד אחת וידאגו לחסום את כל שאר המתחרים.

2. מכירת לאומי קארד וישראכרט: כולם מחכים לשיעור העמלה הצולבת

למרות הבטחותיה החוזרות ונשנות, המפקחת על הבנקים ממשיכה להתמהמה בהצגת שיעור העמלה הצולבת המעודכנת (העמלה שהחברה שסולקת את כרטיס האשראי משלמת לחברה שהנפיקה את הכרטיס בגין כל עסקה). כיום, שיעור העמלה הצולבת הוא 0.7%, והוא יישאר כך עד סוף 2018. לפי הערכות, העמלה צפויה להתחיל לרדת ב–2019 לאזור ה–0.5%. שיעור העמלה הצולבת משפיע באופן דרמטי על התמחור של חברות כרטיסי אשראי, שכן לפי הערכות בענף, כל ירידה של 0.1% בעמלת הסליקה מפחיתה את ההכנסות השנתיות של חברות כרטיסי האשראי והבנקים השולטים בהם ב–250–300 מיליון שקל בשנה.

לא מעט גופים ישראלים ובינלאומיים מביעים עניין ברכישת חברות כרטיסי האשראי, אך כל עוד לא יפורסם מתווה מעודכן של העמלה הצולבת, הפועלים ולאומי לא יכולים לנהל מגעים רציניים למכירת החזקותיהם בישראכרט (98.2%) ולאומי קארד (80%).

חובת המכירה נקבעה בחוק שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות, שעבר בכנסת לפני כשנה. לפי אחד מסעיפיו העיקריים של החוק, הפועלים ולאומי מחויבים להיפרד מהחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי עד סוף 2020, בעוד כאל תישאר בשליטת דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) עד סוף 2020 לפחות.

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח
רון קדמי

בינתיים, לאומי והפועלים עשו רק צעדי הכנה ראשוניים לקראת המכירה ב–2017. לאומי שכר בתחילת 2017 את בנק ההשקעות גולדמן סאקס כדי שיסייע לו במכירה או בהנפקה של לאומי קארד, שהונה העצמי היה 1.87 מיליארד שקל נכון לסוף ספטמבר.

במקביל, הנהלת לאומי קארד מנסה למצוא חלופה לאובדן השותפות במועדון כרטיסי האשראי של שופרסל, ותרה אחר מנועי צמיחה חדשים. הפועלים שכר את שירותיו של סיטי בנק, וישראכרט ממשיכה להכין תשקיף לקראת חלוקת מניותיה לבעלי מניות של הפועלים כדיווידנד, ולרישום של ישראכרט, שהונה העצמי מוערך ב–2.7 מיליארד שקל, למסחר בבורסה בתל אביב.

מהלך כזה אמנם לא יאפשר לבנק הפועלים ליהנות מרווח הון בגין מכירה פוטנציאלית לרוכש אסטרטגי, אך להחלשתה של ישראכרט באמצעות הפיכתה לחברה ללא בעל שליטה (קבוצת אריסון תצטרך למכור את אחזקותיה בשיעור של כ–20%) יש ערך כלכלי עבור הבנק.

אם הפועלים יבצע בסופו של דבר חלוקת דיווידנד בעין באמצעות הפחתת הונו העצמי, ולאומי ימצא רוכש שישלם לו מחיר הגבוה מהונה העצמי של לאומי קארד — הפער בין ההון העצמי של הפועלים ולאומי, כ–2.8 מיליארד שקל, צפוי להיסגר. עבור הפועלים, לפחות בטווח הקצר, הפרידה מישראכרט עלולה להיות כואבת, שכן ישראכרט תורמת כ–10% לרווח השנתי של הבנק, בעוד לאומי קארד תורמת כ–5% לרווח של לאומי.

3. מניות הפועלים ולאומי עשויות להחליף ידיים במיליארדי שקלים

בסוף ספטמבר דיווח בנק הפועלים לבורסה כי בעלת השליטה, שרי אריסון, מנהלת מגעים עם כמה משקיעים מצפון אמריקה למכירת 49% מהון המניות של אריסון החזקות. אם המהלך ייצא לפועל, אריסון תמכור כ–9.8% מבנק הפועלים לפי מחיר של 24.82 שקל למניה, והיקף העסקה יגיע ליותר מ–3 מיליארד שקל (כולל החוב של אריסון החזקות).

אלא שבינתיים, מלבד הפרסומים בתקשורת כי אחד הרוכשים הפוטנציאלים הוא קרן הפנסיה של מדינת קליפורניה, בקבוצת אריסון ובבנק הפועלים ממשיכים לנהוג בחוסר שקיפות (כפי שעשו כמה פעמים בעבר), ואינם סבורים כי זכותו של הציבור, המחזיק בכ–80% מהפועלים, לדעת את זהות הרוכשים של המניות, גם אם העסקה לא נסגרה סופית. בחודשים הקרובים יתברר אם העסקה — שכרוכה באישור המפקחת על הבנקים, שתומכת בה — אכן תצא אל הפועל.

להבדיל מהפועלים, לאומי הוא בנק ללא גרעין שליטה. עם זאת, קיימים כמה בעלי מניות גדולים שעשויים לנצל את הזינוק במניה בשנה החולפת כדי לממש את החזקותיהם. בעל המניות הגדול ביותר בלאומי הוא מדינת ישראל, המחזיקה באמצעות חברת מ.י נכסים בכ–5.83% מהבנק (כ–1.86 מיליארד שקל).

המדינה תיכננה למכור את המניות האלו כבר לפני שנתיים, אך בינתיים ההמתנה השתלמה לה ובגדול, ובזכות שיפור בתוצאות של לאומי תקבל המדינה מאות מיליוני שקלים נוספים מהמכירה.

גם קבוצת עזריאלי, המחזיקה בכ–3.5% מלאומי (כ–1.1 מיליארד שקל) עשויה לממש את החזקותיה השנה, וכך גם אלרוב נדל"ן ובעל השליטה בה אלפרד אקירוב, המחזיקים יחד בכ–3.5% מלאומי.

כל המימושים האלו עלולים ליצור לחץ מסחרי על מניית לאומי, ולהוריד את מחיר המניה בתקופה שבה יתבצעו המכירות. עובדי הבנק, שקיבלו לפני כשנתיים מניות ב–13 שקל למניה, יוכלו במארס 2018 לממש נתח מהמניות שקיבלו, שעלו מאז בכ–60%.

גם ממשלות צרפת ובלגיה עשויות למכור השנה את השליטה בבנק דקסיה ישראל, שאחרי שפתר את סוגיות ההון, פירסם תוכנית אסטרטגית חדשה וחילק דיווידנדים של יותר מ–300 מיליון שקל, בשל למכירה.

4.החקירות בארה"ב ימשיכו להעיק על בנק הפועלים ולגבות ממנו מחיר כבד

אריק פינטו אמנם נכנס לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים ב–1 באוגוסט 2016, אך הוא עדיין לא סיים להתעסק עם הירושה הבעייתית שהותיר לו מקורבו ציון קינן, שעשה מאמצים רבים כדי שפינטו יחליף אותו בתפקיד.

מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו

במסגרת אותה ירושה בעייתית פינטו מנסה — בינתיים ללא הצלחה — להותיר מאחור חקירות שונות שבהן מעורב הבנק, ובעיקר את פרשת חקירת המס בארה"ב. בתקופת כהונתו של פינטו כמנכ"ל בנק הפועלים, כבר ביצע הבנק בגין חקירות המס הפרשות של יותר מ–200 מיליון דולר, דבר שפגע בתוצאותיו העסקיות ובביצועי המניה.

אלא שלמרות המוטיבציה של פינטו לסיים את החקירות בהקדם האפשרי, הן עלולות להעסיק את הבנק גם במהלך 2018. במהלך הדיונים שנעשו בשנה האחרונה עם הרגולטורים בארה"ב, חויב הפועלים לשכור את שירותיהן של חברות ייעוץ חיצוניות כדי לבצע בדיקות בנוגע למתודולוגיה ולחישובים שבהם השתמשו בהפועלים כדי להכין את הנתונים של הלקוחות האמריקאים של הבנק בישראל, ארה"ב, שווייץ ולוקסמבורג. הפועלים החליט לשכור לשם כך את שירותיו של משרד רואי החשבון והייעוץ העסקי־כלכלי דלויט טוש. זהו תהליך שעשוי לארוך כמה חודשים לפחות, ולעלות לבנק עוד כמה עשרות מיליוני שקלים.

בנוסף, ייתכן שמשרד המשפטים האמריקאי אף ידרוש, כתנאי להגעה להסדר, הגשת כתבי אישום אישיים נגד הבנק ומנהליו. וגם לאחר שיגיע להסדר בארה"ב — עלול להיפתח בישראל הליך פלילי נגד בעלי תפקידים בבנק.

בהתאם לדרישות הפיקוח על הבנקים, מתוך סכום ההפרשה הכולל של כ–268.5 מיליון דולר שהפועלים ביצע עד כה, הבנק מפריש 70% בגין חקירה של משרד המשפטים הפדרלי (DOJ) ו–30% בגין חקירת המשרד לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק (DFS). אולם בפועל הדיונים מול משרד המשפטים עדיין לא הגיעו לשלבים קונקרטיים לגבי גובה הקנס, בעוד הדיונים עם DFS נמצאים בשלבים מוקדמים מאוד, וגם הרשות לניירות ערך בארה"ב עדיין לא התייחסה לסוגיה.

בעקבות כך, כפי שנראים הדברים כעת, התוכנית של הפועלים לקבל רישיון לקנות בנק בארה"ב ולמזג לתוכו את הפעילות הצומחת שלו בארה"ב בתחום האשראי לעסקים בינוניים, נראית כחלום רחוק שעשוי גם לא להתגשם.

מעבר לכך, נגד הפועלים ובנקים אחרים מתנהלת חקירה נוספת של רגולטורים אמריקאיים — בחשד למעורבותם בפרשת שוחד ששולם לכאורה לבכירי ארגון הכדורגל הבינלאומי פיפ"א תמורת הענקת זכויות שידור. בגין חקירה זו בנק הפועלים לא ביצע עד כה הפרשות כלשהן.

לפי דיווחים בתקשורת הקנדית, רשויות המס בקנדה פתחו באחרונה בחקירה נגד אזרחים קנדים בחשד שהעלימו מס באמצעות בנק הפועלים. לפי החשד, החשבונות של האזרחים שנחקרים כעת, שזהותם לא פורסמה, נפתחו בסניפי הפועלים בישראל ובחו"ל ב–2011–2017, ושימשו לטובת העלמת הכנסות ונכסים — דבר שאיפשר לפי החשד לאותם אזרחים להימנע מתשלומי מס של כמה מיליוני דולרים.

ההפרשה הנוספת של כ–280 מיליון שקל שביצע הפועלים בנובמבר האחרון מתחילה לקרב את המספרים של הפועלים לאלה של לאומי, שסיים את פרשת הסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמת מס עם נזק של כ–1.8 מיליארד שקל. בצירוף עלויות משפטיות ועלויות סגירת הפעילות הבינלאומית של הבנק, החקירה עלתה עד כה לבנק הפועלים כ–1.4 מיליארד שקל. הסכומים האלה עוד עשויים לגדול משמעותית, ואולי לעבור את אלה של לאומי — אף שהיקף הפעילות של הפועלים מול הלקוחות האמריקאים היה קטן מזה של לאומי.

ייתכן והשנה תחול גם התקדמות בחקירה במזרחי טפחות, החשוד גם הוא בסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמות מס, שהפריש עד כה במאזניו כ–44 מיליון דולר לטובת העניין.

5. האנליסטים ימשיכו להמליץ על מניות הבנקים

מדד חמשת הבנקים הגדולים בענף, הכולל את הבנקים הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, עלה בכ–24% ב–2017 ונמצא כיום ברמת שיא היסטורית. חמשת הבנקים נסחרים במכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) ממוצע של כ–0.95.

מבין מניות הבנקים, מניית לאומי רשמה ב–2017 את התשואה הגבוהה ביותר, של 35.4%, והבנק, שנסחר רק לפני כשנתיים לפי מכפיל הון של כ–0.67, נסחר כיום לפי מכפיל הון של 0.98.

לאומי, המנוהל על ידי רקפת רוסק עמינח, קוצר את פירות המהלכים הרבים שבוצעו בו בשנים האחרונות, ושהתחילו לתת את אותותיהם בתוצאות בשנה שעברה. אלו מהלכי התייעלות מקיפים, שבמסגרתם נפרד הבנק מאלפי עובדים, נסגר עשרות סניפים, פעילות הדיגיטל צברה תאוצה ותרמה לשיפור התוצאות של החטיבה הקמעונית.

במקביל, הבנק ביצע מימושים מהותיים ורווחיים של השקעות ריאליות ונדל"ן, גזר עמלות חריגות מפעילות החיתום, גרף רווחים בשוק ההון, וחזר לחלק דיווידנדים של 40% מהרווח הנקי. כל אלה הביאו לכך שלאומי מייצר כיום תשואה להון מפעילות בנקאית של 9%–10%, וסוגר את הפערים מול הפועלים.

בבנק הפועלים לעומת זאת 2017 לא תיזכר כשנה מוצלחת במיוחד. בטח לא עבור ביצועי מניית הבנק הגדול במדינה, שרשמה את התשואה הגרועה בענף — כ–15%. הבנק נסחר לפי מכפיל הון של 0.96.

על רקע חשש המשקיעים מהפרשות נוספות בגין חקירות המס ומאובדן ההכנסות הצפוי בעקבות הפרידה מישראכרט, נראה שהפועלים לא מצליח לשכנע את המשקיעים לגבי האסטרטגיה העתידית של הבנק — אף שהוא מייצר תשואה להון של 9%–10%.

להבדיל מהפועלים, הבנק הבינלאומי, המנוהל על ידי סמדר ברבר־צדיק ונמצא בשליטת צדיק בינו, מסיים בדומה ללאומי את 2017 עם תוצאות טובות ועלייה של כ–34% בביצועי המניה, כך שהבנק נסחר לפי מכפיל הון של כ–0.96.

מזרחי טפחות, שמנייתו רשמה תשואה פושרת של כ–16.5% ב–2017, הוא הבנק היחיד שממשיך להיסחר לפי מכפיל הון של יותר מ–1 (1.07).

העלייה במחירי מניות הבנקים חלה למרות הריבית הנמוכה בשווקים, ונובעת בעיקר מהמהלכים הרבים שביצעו הבנקים, שהביאו לשיפור בתוצאותיהם, כך שכיום מניות הבנקים כבר לא נסחרות במחירים נמוכים. עם זאת, האנליסטים צופים עליות נוספות, ומציינים כי בהשוואה עולמית — הבנקים הישראלים נסחרים לפי מכפילי רווח ומכפילי הון נמוכים יותר לעומת אלה שבהם נסחרות מניות של בנקים בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם.

לטענת אלון גלזר, אנליסט בנקים וסמנכ"ל מחקר בלידר שוקי הון, "מגזר הבנקים הוא עדיין אחד המגזרים הזולים בבורסה המקומית. בטווח הקרוב, האיומים על המגזר אינם גדולים, ורק שינוי דרמטי במצב המשק או ירידות חדות בשוקי ההון יפגעו בתוצאותיו. אנו מאמינים כי המגזר נסחר עדיין מתחת לשוויו הכלכלי, כששני הבנקים הגדולים — הפועלים ולאומי — הם הבנקים המועדפים על ידינו מבחינת התמחור".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#