המחקר באנרגיה חלופית בישראל גוסס - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחקר באנרגיה חלופית בישראל גוסס

אנרגיה מתחדשת

>> בוועידת הנשיא שהתקיימה באחרונה הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בכוונתו למנות ועדת מומחים שתציע דרכים למציאת תחליף לנפט בתוך עשר שנים. נתניהו שואף, כנראה, להציל את העולם מתלותו בנפט המיובא ממדינות עוינות, ולהציג לעיני הגוים את גדולתו של המוח היהודי. ואולם ספק אם בכלל יוכל למצוא מומחים למלא את שורות אותה ועדה.

אף כי ישראל נחשבת לחלוצה עולמית בתחום האנרגיה המתחדשת, הרי שמדובר בעיקר בהישגי העבר, וכיום אין זו אלא סיסמה הנשמעת מעל בימת הנאומים. בעוד שהצהרות בדבר הפיכתה של ישראל למעצמה עולמית בתחום האנרגיה לא חסרות, הרי שמעשים ותקציבים - אין. שר התשתיות הקודם, בנימין בן אליעזר, הכריז על הזרמת מאות מיליוני שקלים להפיכת הנגב לאזור עדיפות לאומי לאנרגיה מתחדשת, הצהרה ותקציבים שנותרו על הנייר. האוצר התחייב ב-2008 להשקיע במו"פ אנרגיה, באמצעות הקמת מרכז מחקר לאנרגיה בנגב, אך מתברר כי מרבית התקציבים שהובטחו אינם אלא תקציבים ישנים, שמוחזרו בכסות חדשה. התקציבים המוקצים למחקר המדעי זעומים, והמרכז המובטח בנגב אינו מיועד למחקר אקדמי אלא לשמש יזמים המפתחים טכנולוגיות קיימות.

בניגוד למקובל לחשוב, גם החברות הפועלות בתחום מו"פ האנרגיה (קלינטק) סובלות מקשיים, וחלקן אף עומד בפני סגירה. פיתוחים טכנולוגיים שעליהם עמלו החוקרים באוניברסיטאות שנים ארוכות, אינם זוכים כלל להגיע לשלב היישום בשל היעדר משקיעים. מדובר בפוטנציאל אדיר לפיתוח כלכלי וייצור תעסוקה במשק שאינו ממומש.

הפתרון הנכון לתכנון משק אנרגיה מופחת תלות בנפט הוא לפתח את אותו מוח יהודי שעתיד להמציא לנו את הפטנטים שיובילו לצמצום צריכת הנפט, ורק אז להכריז על ועדת סיעור מוחות בנושא. עם זאת, בישראל קיימים רק שני מרכזי מחקר אוניברסיטאיים העוסקים בתחום האנרגיה: המרכז הלאומי לחקר אנרגיית השמש בשדה בוקר,שפעילותו מתבססת בעיקר על גיוס תרומות מחו"ל; והמרכז לחקר האנרגיה שבמכון ויצמן, שבו מתקיימת פעילות מחקר מועטה. תוכניות להקמת מרכז מחקר נוסף באוניברסיטת תל אביב בוטלו, בשל קיצוץ תקציבי.

גם סגל החוקרים בתחום האנרגיה הסולארית מצומצם ביותר ונושאים כמו חקר מדיניות אנרגיה, או תכנון אסטרטגי ארוך טווח, אינם קיימים כלל באקדמיה. אם מקבלי ההחלטות אכן מאמינים כי תחום האנרגיה יכול וצריך להוביל בעתיד את כלכלת ישראל, מוטב שיכלכלו היטב את צעדיהם בהווה. מדיניותה הכלכלית של הממשלה ושותפיה, אנשי העסקים השולטים באוניברסיטאות, לצמצם את התמיכה הממשלתית במוסדות האקדמיים בישראל ולהביא להפרטתם - תוביל בהכרח לקיצוץ חד בתקנים.

כתוצאה מקיצוץ התקנים, אין כיום דור ביניים של חוקרים בתחומי מחקר רבים. בעוד שהמרצים הבכירים פורשים לגמלאות, דוקטורנטים המשלימים את לימודיהם אינם נקלטים באוניברסיטאות ונאלצים לחפש משרות בחו"ל או למצוא את פרנסתם מחוץ לאקדמיה. כך, לא רק שאין מי שירחיב את המחקר בתחום האנרגיה המתחדשת, אלא שעצם המשך המחקר הקיים כיום מצוי בסכנה.

הכותב הוא מנהל תחום מדיניות בפורום הישראלי לאנרגיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#