הדירקטורית איילת נחמיאס-ורבין: לא כל בעלי השליטה מחפשים רק לחלוב את החברות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדירקטורית איילת נחמיאס-ורבין: לא כל בעלי השליטה מחפשים רק לחלוב את החברות

עו"ד נחמיאס-ורבין היא דירקטורית מקצועית, שמכהנת בשישה דירקטוריונים ומדריכה דירקטורים על ממשל תאגידי ■ על יצחק תשובה היא אומרת: "הוא לא נוטל תפקיד פורמלי בחברה" ■ על החלפת סדרות אג"ח: "אני הייתי נזהרת" ■ על דירקטוריון הפועלים: "לא הצליח לייצר דיון אפקטיבי" ■ איך בכלל מקבלים מינוי לדירקטוריון? "הצעתי את עצמי"

תגובות

>> איילת נחמיאס-ורבין אמנם למדה משפטים, אבל כבר יותר מעשר שנים היא מבלה במסדרונות של תאגידים ומשמשת דירקטורית, בין היתר בפולאר השקעות, אתרים ואפקון תעשיות. בזכות הניסיון בתחום היא נהפכה למנחת סדנאות דירקטורים וליועצת בתחום הממשל התאגידי.

אולי אין פלא בכך שנחמיאס-ורבין, 39, הגיעה לניהול, בהתחשב בנתונים הגנטיים שלה, שמתחילים בסבתה, האושיה התל האביבית שרה מ"קפה תמר" שברחוב שינקין בתל אביב. על הגנטיקה הניהולית של הסבתא אומרת נחמיאס: "סבתא שלי היא מנהלת. היא לעולם לא תגדיר עצמה אשת עסקים אבל בפועל היא תפקדה לבד מאז שנות ה-60, מאז שסבא שלי נפטר, והיא מנהלת עסק מדהים. זה מקרה קלאסי של עסק שמנוהל מכוח האישיות המיוחדת של בעליו". אביה של נחמיאס, אליעזר, היה תעשיין, איש עסקים וסוציאליסט שהקים מפעל בתחום ההשקייה, "תבליט פלסטיק", והמשיך בפיתוחו לתחום ההתפלה והחסכון במים. לפני כשנתיים נפטר האב ומאז מנהל את המפעל אחיה של נחמיאס, יואב. נחמיאס מכהנת כדירקטורית בחברה שנמצאת גם בבעלותה. "ברור שרמת המעורבות שלי שם מאוד גבוהה", היא אומרת. נחמיאס מכהנת בשישה דירקטוריונים במקביל.

לא בחירה טריוויאלית להיות "דירקטורית מקצועית" בגילך.

"כשהתחלתי שאלו אותי אם כבר יצאתי לפנסיה - כי כך נתפס בזמנו תפקיד הדירקטור. אני נהנית במידה בלתי רגילה מעולם העסקים, מהאינטראקציה עם אנשים ומהיכולת שלי להשפיע על החיבור ביניהם".

איך משיגים מינוי לדירקטור?

"את ההזדמנות הראשונה קיבלתי מיאיר המבורגר בחברת השקעות בשם איכות שוקי הון, שכיום כבר אינה נסחרת בבורסה. זה היה בית ספר לאופן שבו נבחנות השקעות. המינוי היה תוצאה של היכרות אישית והבעת אמון של יאיר ביכולותי. התפקידים הבאים כבר היו תוצאה של שכנוע פנימי שלי שזה מה שאני רוצה לעשות. לא התביישתי להציע את עצמי. האמנתי שאני יכולה לבצע את התפקיד והרגשתי שאני יכולה להציע את עצמי לאנשים שהמינוי עשוי להיות רלוונטי מבחינתם".

עשו לך ראיון קבלה?

"אפשר לומר שיש סוג של ראיון קבלה. כשאתה נפגש עם בעל שליטה, יו"ר או מנכ"ל, שני הצדדים בוחנים אחד את השני. אני מנסה להבין מה מידת היכולת לעבוד יחד לטובת החברה. יש לא מעט מקרים שאני מסרבת להצעות. היו גם מקרים שהבנו שאני פחות מתאימה לחברה שבה הציעו לי לכהן".

"בדירקטוריונים איכותיים ניתן לייצר דיון אמיתי"

לנחמיאס דעות נחרצות על החובות והדרישות של תפקיד הדירקטור. היא מסכימה שבבנק הפועלים, פרשת מינוי המנכ"ל ואחריה הדחת היו"ר דני דנקנר מעוררת את התחושה שדווקא בגוף כה מרכזי יושבים דירקטורים שלא מודעים לחובותיהם המקצועיות.

מה דעתך על תפקוד דירקטוריון בנק הפועלים?

"אין ספק שהתעוררו סימני שאלה ביחס לתפקוד הדירקטוריון ולהרכבו, באם הם מצליחים יחד לייצר את ההחלטה הטובה ביותר. יתכן שכל אחד מהדירקטורים מנוסה בתחומו, אבל אם לא מצליחים לייצר תהליך קבלת החלטות אפקטיבי - הנסיון והמקצוענות של היחיד לא באים לידי ביטוי. דירקטוריונים איכותיים אמורים להיות מורכבים מאנשים שמסוגלים לייצר דיון אמיתי. אף אחד לא יכול להיות מומחה בהכל".

האם הליך מינוי המנכ"ל היה הנושא הבעייתי ביותר בבנק?

"קשה לומר מדוע דווקא מינוי המנכ"ל העלה את חמת הרגולטור עד כדי מאבק מתוקשר כל כך. בעיות הממשל התאגידי, ובעיקר יחסי הגומלין בין ההנהלה לבין הדירקטוריון בבנק צפו בעיני דווקא סביב סוגיית החשיפה למכשירים מורעלים, שבה ועדת בדיקה שהקים הבנק הבהירה שהדירקטוריון לא ידע בזמן מה העלו בדיקות ההנהלה.

"הדירקטורים לא ידעו במשך תקופה ארוכה מהי מידת החשיפה למכשירים האלה. מצב שבו הנהלה יודעת על סיכון חמור שהחברה חשופה לו והדירקטוריון לא, הוא מסוכן והוא מפחית באופן משמעותי את מידת היכולת של הדירקטוריון למשול".

נחמיאס מציינת כי שיפור הממשל התאגידי בבנק הפועלים הוא אחד היעדים שהציב היו"ר החדש שלו, יאיר סרוסי. נחמיאס מאמינה כי מפרשת בנק הפועלים יש ללמוד כי ייתכן שגם דירקטוריונים גדולים אחרים מתנהגים באופן דומה. "אין בכך ספק", היא אומרת. "המשבר בשוק האמריקאי מעיד על כך שישנם דברים בחברות מסוימות שאיננו יודעים עליהם ושאילו היינו יודעים, היינו מאוד מודאגים.

"בארה"ב באמת הופר האיזון בין הדירקטוריון לבין ההנהלה בגלל הפיזור באחזקות בשוק המניות. בארץ האיזון הבסיסי בהרכב הדירקטוריון סביר יותר, אם כי ברור שאפשר למצוא דוגמאות להחלטות בעייתיות, שתחילתן במנכ"ל חזק וסופן בדירקטוריון בלתי מתעניין".

על בעלי שליטה נבונים ודירקטורים שומרי סף

המתח העיקרי שבו עוסקת נחמיאס מרוכז ביחסים שבין בעלי שליטה לדירקטורים. לדבריה, "בעלי שליטה נבונים לא חוששים מדירקטורים שמשמשים שומרי סף, שמטרתם לוודא שההחלטות שמתקבלות הן הנכונות לטובת החברה. אסור שיווצר מצב שדירקטורים ימנעו קבלת החלטות - זה לא תפקידם. אסור שיובילו למצב של שיתוק".

עד כמה מסוגלים דירקטורים לקבל החלטות שאינן מוטות עקב לחצים של בעלי שליטה?

"יש יותר ויותר הרכבי דירקטוריון איכותיים וזאת תוצאה של המסרים של הרגולטורים. זה לא אומר שבדירקטוריונים כאלה לא ייווצר מצב שבו החלטות יתקבלו תחת השפעה של בעלי השליטה - אבל הנחת העבודה שבעל השליטה מצפה להחלטה שהיא לטובתו בלבד ולא לטובת החברה, אינה נכונה. המחיר שהוא עשוי לשלם על החלטה לא נכונה הוא הגבוה ביותר".

זה אמנם יפה בתיאוריה, אך במציאות בעלי שליטה מעדיפים דירקטורים שאומרים הן.

"אני לא מסכימה עם ההנחה שכל בעלי השליטה רוצים לחלוב את החברות. במבנה הבעלות בארץ בעל השליטה נהנה מרוב הסיכוי אבל גם נושא במרבית הסיכון.

"בעלי השליטה הבעייתיים ביותר בעיני הם אלה שמחליטים שלא נוח להם להיות חלק ממערך קבלת ההחלטות הפורמלי, למרות שאין ספק שהם מושכים בחוטים.

"כך לכאורה הם מנסים לחמוק מאחריות להחלטות שמתקבלות בחברה. אני מתכוונת כמובן לחברות שבהן אין דרישה של הרגולטור להפרדה בין הבעלות לניהול. מצד שני, יש גם מצבים שבהם בעלי השליטה יושבים בראשות הדירקטוריון ושולטים בו באופן מוחלט. צריך לחפש את האיזון".

למי את רומזת?

"ליצחק תשובה, למשל, בהיבט של אי נטילת תפקיד פורמלי וללב לבייב בצד השני של הסקאלה, שבכהונתו כיו"ר, שולט או שלט בדירקטוריון שלו באופן בלתי מוגבל".

לבייב ניהל את אפריקה ישראל קרוב לחזה, וכעת היא בקשיים. יכולת לחזות את זה?

"אני מודה שבהרצאותי השתמשתי בהחלפת המנכ"ל הקודם ארז מלצר, בצורה שבה הוא הוחלף ובהפניית האצבע המאשימה כלפיו מאז הקריסה, כדי להדגים עד כמה בחירת מנכ"ל היא דבר מהותי בחיי חברה ודירקטוריון.

"עצם העובדה שהיה חשוב ללבייב להביא מנהל עם רקע פיננסי, עשויה להעיד שהוא הבין שמה שיעסיק את החברה בעתיד הקרוב הוא לא רכישת קרקעות אלא לוחות סילוקין".

למרות הכשלים, שוק האג"ח חשוב לגיוס הון

הסדר החוב של אפריקה ישראל מעורר סוגיות רבות, שבנוגע אליהן גם דירקטורים צריכים להיות מודאגים. נחמיאס, ששימשה בעבר יו"ר ועדת הביקורת בגוף מוסדי כזה - דש גמל, יכולה לתרום תובנות בנוגע לשאלה כיצד נכנסו הגופים המוסדיים לשוק האג"ח במידה שיצרה חשיפה של מיליארדי שקלים של ציבור החוסכים.

הדירקטורים היו צריכים לדאוג לפיזור ההשקעות. איפה הם היו?

"אני בוודאי יכולה להעיד על דש בתקופתי, שדירקרטורים בה היו בהחלט עסוקים בהשקעה נבונה, מפוזרת, מאזנת בין הסיכון הרצוי והראוי. היתה עירנות גבוהה מאוד לעובדה שמדובר בכספי פנסיה.

"אסור לשכוח ששוק האג"ח הוא שוק חשוב לגיוס הון. יש בו הזדמנויות להרוויח כסף עבור העמיתים. רואים את זה בתשעה החודשים שחלפו מאז תחילת 2009. יכולים להיות כשלים, ואגב, לא כולם נובעים מדרישה או אי דרישה של בטחונות, כי קופות הגמל הגדולות השקיעו בעיקר באג"ח עם בטחונות, שלא לדבר על דירוג.

"הבעיה שהשפיעה, לדעתי, על חלק מהרכבי תיקי ההשקעות - למשל קופות שהשקיעו באופן אבסורדי במכשירים מורעלים ובאג"ח זבל - נבעה לפחות בחלקה מהמרדף אחר התשואה החודשית. זה היה לגמרי מיותר. כשמבקשים לחנך את הציבור לחסוך ושואפים לחיסכון ארוך טווח, איזה ערך יש לתשואה חודשית?"

ח"כ שלי יחימוביץ' קראה לממונה על שוק ההון להתערב בהתנהלות המוסדיים, למשל בעסקת גנדן-אי.די.בי.

"אני לא מצליחה להבין את הדרישה המגוחכת של יחימוביץ' לגבי התערבות הממונה על שוק ההון בעסקת גנדן-אי.די.בי. בלי קשר לעסקה, יש מעט מאוד נקודות בחיים העסקיים שנכון שהממונה יתערב בהן. עם כל הכבוד, יכולת האנליזה של האנליסטים בבתי ההשקעות אינו נופל מזה של יחימוביץ'. היו בתי השקעות שהתנגדו, וזה בסדר גמור, אבל זה לא קרה בגלל התערבות של הממונה. צריך לתת לבתי ההשקעות להתנהל.

"יש לא מעט התנגחות במוסדיים, אבל תפקידם הוא יותר מאשר לשמור על הקיים בלבד. הם צריכים לייצר תשואה וכדי לייצר תשואה צריך לקחת סיכון. כשמתנגחים בהם בעקבות התעצמות המשבר בשלהי 2008, שוכחים שההפסד הגיע לאחר עליית תשואות בלתי רגילה. שמעתי מנהלי בנקים טוענים שלהם זה לא היה קורה - נו באמת. אילצו אותם ברפורמת בכר למכור את הקופות והקרנות. מה הם יטענו? שזאת הייתה ההחלטה הטובה ביותר בשוק הפיננסי? "הרפורמה פיתחה את שוק ההון. נכון שבמקביל נדרש פיתוח תרבות ארגונית חדשה והממונה ידין ענתבי מטפל בזה בצורה מרשימה.

דירקטורים במוסדיים נמצאים בבעיה. ויתור על כספי חוסכים בהסדר אג"ח יגרור תביעה. מה עושים?

"אני מודה שמההסדר אני מודאגת. אני הייתי זהירה אפילו במקרים של החלפת סדרות אג"ח. למרות שהחלפה של סדרה יכולה גם להיות הזדמנות, בכל זאת נדרשת מידה של זהירות כלפי העמיתים. וזה כשלא מדובר בתספורות, אלא בוויתור על חוב, דחיית תשלומים.

"הצד השני הוא שפה מדובר על ניהול סיכונים. אם ועדות ההשקעה ישתכנעו שזו הדרך הטובה ביותר לנהל את הסיכון וזה עדיף על פירוק החברה, אז בהחלט יתכן שצריך לקבל הסדר. בכל מקרה, זה לא יכול לקרות בלי הזרמה מאוד משמעותית של הון מצד בעל השליטה, כפי שקרה בצים. לא יתכן שציבור החוסכים יצא נפסד שלוש פעמים - פעם כשבעלי שליטה משכו מהחברה הון עתק, פעם כשהתשואות נפלו ופעם כשהם מבקשים מחיקת חוב".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#