חידת סיידוף: "המו"מ על אפריקה לקח 8 חודשים, את בזק הוא קנה ב-8 שעות" - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האח שבתאילנד והתרומות לפריימריס בליכוד: הטייקון שרצה לקנות את בזק ב-8 שעות

אחרי שלא הצליח לרכוש את אפריקה ישראל, נתי סיידוף כבר היה בדרך חזרה לארה"ב. טלפון בהול שקיבלו נציגיו הביאו אותו בתוך 24 שעות להציע 400 מיליון שקל במזומן כדי להשתלט על בזק. מיהו המיליארדר המסתורי שרוצה להיות בעל הבית של חברת התקשורת הגדולה בישראל?

28תגובות
מימין: נתי ועופר סיידוף
עופר וקנין | מתוך עמוד הפייסבוק של עופר סיידוף

בסוף השבוע שעבר התארגן תמיר כהן, נציגו של המיליארד הישראלי נתי סיידוף, לטיסה חזרה ללוס אנג'לס. היה זה אחרי שבוע מתיש שבו נכשל סיידוף לרכוש את חברת אפריקה ישראל מידיו של לב לבייב. כהן היה "על המזוודות" כאשר לפתע קיבל טלפון מנציג של חברת דיסקונט קפיטל, זרוע ההשקעות של בנק דיסקונט — אחד הנושים של חברות יורוקום של שאול אלוביץ', שדרכה הוא שולט בבזק. הנציג הציע לו להמתין עם הטיסה לטובת הצעה עסקית אחרת שעומדת על הפרק — רכישת יורוקום.

כהן קיבל אישור להרפתקה החדשה מסיידוף — שבאחד השבועות הסוערים בחייו היה בכלל בחופשה בקובה — ומכאן העניין התגלגל במהירות: ההצעות החליפו ידיים וביום שני השבוע התייצבו נושי יורוקום בבית המשפט המחוזי בתל אביב עם שמו של סיידוף כמועמד לרכישת החברה מידי הטייקון הקורס.

המגעים בין נושי יורוקום לבין נציגי סיידוף נמשכו כל השבוע, ונכון להיום מציעים נתי סיידוף ואחיו עופר סיידוף הזרמה של כ–400 מיליון שקל במזומן לחברה ופריסה של יתרת החוב של יורוקום, כמיליארד שקל, לתקופה ארוכה. בתמורה, נתי סיידוף יהיה בעל השליטה של חברת התקשורת הגדולה בישראל, שנסחרת לפי שווי של 15 מיליארד שקל.

המעבר המהיר מעסקת אפריקה ישראל לבזק הדהים פעילים בשוק ההון המקומי. כלי תקשורת תהו אם סיידוף חושב שהוא משחק במונופול כאשר הוא עובר מרכישת גוף גדול אחד לגוף גדול אחר — ואחרים העלו תמיהות על מקורות הנזילות שמאפשרת לסיידוף עסקות מהירות שכאלה.

הכוורת של נתי סיידוף בישראל

בישראל סיידוף צפוי להשקיע יחד עם אחיו עופר. על המסמכים בהצעות לרכישת החברות השונות בישראל רשומים האחים יחד, והם קשורים לחברה שהקים עופר ב–2011 באיי הבתולה הבריטיים. נתי הוא הדמות המשמעותית מבין השניים, וגם זה שמוכר יותר בזירה העסקית, ולא ברור מה מהות הקשר העסקי ביניהם, ומה מידת המעורבות של עופר סיידוף בעסקיהם.

עופר סיידוף, שמתואר על ידי מקורביו כבעל "נפש של אמן", מחלק את זמנו בין ארה"ב לתאילנד, שגם בה יש לו עסקים. לפי דף הפייסבוק שלו, המלא בתמונות נוף מתאילנד, הוא מעסיק מורים לתאילנדית ומדריכי תיירים במדינה.

לדברי מקורב לנתי סיידוף, בכל הנוגע לעסקי הנדל"ן שלו, שהם עסקיו העיקריים, האחים פועלים יחד. "עופר לא היה אתו בתחילת הדרך בארה"ב, אבל כיום השניים שותפים שווים לכל דבר", אומר אותו מקורב.

ההון שהגיע ממשבר הסאבפריים: "נתי זיהה כאן הזדמנות"

נתי סיידוף הוא נצר למשפחת סיידוף הירושלמית. סבא רבא שלו, יצחק סיידוף, הגיע לישראל מבוכרה בתחילת המאה ה–20 והתפרסם בירושלים בזכות בניית "בתי סיידוף", מתחם מגורים בקצה המערבי של רחוב יפו. כיום עומד שם בניין בן 24 קומות שבנייתו הושלמה ב–2015 ואותו יזמו צאצאיו של יצחק סיידוף. ב–2016 יצא לאור הספר "מבוכרה לירושלים — סיפורה של משפחת סיידוף" (הוצאה עצמית), המגולל את תולדות המשפחה. בספר, שנתי סיידוף עזר במימונו, הוא מתאר את הפעילות העסקית שלו בארה"ב ככזאת הנובעת גם מהרקע המשפחתי.

לפי הספר, הסב, נתנאל סיידוף (שעל שמו קרוי נתי), היה סוחר אמיד, שהיה אמור בתחילת המאה ה–20 להשתקע דווקא בארה"ב וב–1906 הגיע לביקור בקליפורניה, והתכוון לרכוש אדמות בסן פרנסיסקו ובלוס אנג'לס. אלא שכעבור כמה שבועות אירעה רעידת האדמה הגדולה בסן פרנסיסקו שבה נהרגו 3,000 איש, ונתנאל סיידוף החליט לחזור על עקבותיו. "כתושב ארה"ב זה יותר מ–30 שנה אני נוהג לרכוש קרקעות בלוס אנג'לס למטרות בנייה", מספר נתי סיידוף בספר. "ההשקעות באזור הן לא רק עניין עסקי, אלא גם רגשי־משפחתי. בעיני, זוהי סגירת מעגל שלי עם סבא נתנאל".

אייל טואג

נתי נולד בירושלים ושם עברה ילדותו המוקדמת. לאחר שאביו, יהודה, התעשר ממסחר ביהלומים, כך הוא מספר, עברה המשפחה לווילה מפוארת בהרצליה פיתוח, שם השתייכו לחוג חברים נוצץ וחיו חיים ראוותניים. אך לא הכל היה נוצץ. האב סבל ממאניה־דיפרסיה, ובשלב מסוים החליט לחסל את עסקי היהלומים, התגרש מאשתו ונסע לפיליפינים — שם הקים בתי תמחוי והתחבר לבכירי הממשל, כולל הנשיא פרדיננד מרקוס. לאחר מכן ניסה יהודה סיידוף לחדש את עסקי היהלומים בהונג קונג, אך נשדד ברחוב כשעל גופו יהלומים בשווי 4 מיליון דולר. לפי המתואר בספר, בניו נתי ועופר סייעו לו להשתקם כלכלית.

נתי סיידוף שירת בצה"ל כמדריך בבית הספר להנדסה הקרבית, והתחתן לאחר השחרור עם דבי, בת למשפחה יהודית עשירה מפיניקס, שעשתה את הונה בתחום האלומיניום. בסוף שנות ה–70 נסע ללוס אנג'לס, ללימודי כלכלה ב–UCLA. לאור אי־היציבות של אביו, לא ברור עד כמה הוא סייע לו בתחילת דרכו העסקית. עם זאת, לפי מקורבים לסיידוף, הוא זכה בתחילת דרכו העסקית לעזרה מסוימת ואולי אף לשיתוף פעולה עסקי עם האב. גב כלכלי היה לו בכל מקרה בזכות הרקע של אשתו.

לאחר לימודי הכלכלה, החל סיידוף לבסס את מעמדו כאיש עסקים באזור קליפורניה. לפחות עד אמצע שנות ה–90, ככל הידוע, עסק במסחר ביהלומים, העיסוק של אביו, ובזכות כך החל לבסס את הונו הראשוני. במקביל, הוא החל להשקיע בנדל"ן, קנה קרקעות בקליפורניה ושיפץ מבנים, בעיקר באזור לוס אנג'לס, מקומות שלאחר מכן עלה ערכם בצורה משמעותית.

במשך השנים התרחב סיידוף בעסקי הנדל"ן. החברה שבבעלותו, קפיטל פורסייט, מחזיקה כיום מקבצים של אלפי יחידות דיור בקליפורניה. מלבד זאת, הוא בעלים של מתחם אולפנים לצילום סרטים ויש לו נדל"ן בטקסס, לאס וגאס, קנזס וקולורדו. בשנים האחרונות הוא החל להשקיע גם בחוף המזרחי, בניו ג'רזי ובלונג איילנד.

עם זאת, עסקי הנדל"ן של סיידוף לא היו נטולי סכסוכים. למשל, הוא השקיע במרכז לוס אנג'לס (הדאון־טאון), אזור שבעבר היה מוזנח אך חווה פריחה כלכלית בשנים האחרונות, שם נכנס לשותפות עם איש עסקים ישראלי אחר, איציק שלומוב, דמות מוכרת בקהילה הישראלית בעיר. לפי עיתון מקומי, שלומוב, שנחשב לאחד מהאחראים לרנסנס של מרכז לוס אנג'לס, טען שסיידוף נישל אותו משתי עסקות גדולות בדאון־טאון.

נופל וקם: העסקות של סיידוף בישראל

לפי התביעה, השניים סיכמו בעל פה כי סיידוף ישקיע ראשון בנכסים, ואחר כך שלומוב יצטרף. בתביעה שהוגשה לבית משפט מקומי טען שלומוב כי סיידוף ניצל את פער הזמנים כדי לנשל אותו — טענה שאותה הכחיש סיידוף. הסכסוך, שהחל ב–2012, נפתר לבסוף מחוץ לכותלי בית המשפט.

את הונו הגדול באמת, זה שמאפשר לו להשקיע כעת סכום כה גדול במזומן בירוקום, עשה סיידוף לא בנדל"ן, אלא בפיננסים. סיידוף היה אחד מאנשי העסקים שהרוויחו מהמשבר הסאבפריים בארה"ב ב–2008. "כולם מכירים את המשבר הזה בעקבות שמות כמו פרדי מאק ובנקים אחרים גדולים שהתמוטטו", אומר אותו מקורב, "אבל היו שם גם הרבה בנקים קטנים ובינוניים שחששו מעצם אחזקת תיקי משכנתאות, גם אם אלה היו תיקים טובים. מבחינתם, כל תיק משכנתא היה רעיל. נתי זיהה כאן הזדמנות. הוא ניצל את ההיסטריה הזו וקנה הלוואות בסנטים בודדים על הדולר. הוא קנה תיקי משכנתאות גדולים, במיליוני דולרים, ובהמשך הדרך זה התברר כעסקה טובה. אנשים המשיכו להתגורר בבתים, הרוב המוחלט המשיך לשלם את המשכנתאות, וכאן הוא עשה את הכסף הגדול. לפני המשבר הוא היה עשיר, אבל בקנה מידה קטן יותר, של 100–150 מיליון דולר".

איש עסקים שמכיר את סיידוף מאז שהחל להתעניין בישראל, מוסיף: "זה מראה על החושים החדים שלו. כשכולם היו בהיסטריה, הוא שמר על קור רוח. הוא מבין נדל"ן, הוא מבין פיננסים. גם אם עסקת בזק לא תתממש, אני מעריך שנשמע עליו בעסקה אחרת. זה אולי לא יקרה ממש בקרוב, כי להערכתי כן מצטברת אצלו איזושהי רגישות ופגיעות עם כל ההמולה שמתחילה כלפיו, אבל מתישהו בעתיד זה יקרה. יש לו איזה חיידק כזה בקשר לישראל".

תרם למועמדים בפריימריס של הליכוד ולפוליטיקאים בארה"ב

נתי סיידוף, 63, מתגורר בבית נאה בפרבר היוקרתי בל אייר שבלוס אנג'לס. מכיוון שכל החברות שלו פרטיות, קשה להעריך את הונו המדויק, אך אחד ממקורביו העריך השבוע שלא מן הנמנע שמדובר ב–1.5–2 מיליארד דולר, כאשר לפני עשור אירע הזינוק המשמעותי בהון שלו.

בעשור האחרון הפך סיידוף לדמות מוכרת יותר ויותר בקהילה הישראלית והיהודית בלוס אנג'לס, בעיקר בשל הפעילות הרבה שלו ושל אשתו, דבי, למען ארגונים פרו־ישראליים ופרו־יהודיים. בין היתר, סיידוף הוא התורם העיקרי לארגון stand with us, הפעיל בקמפוסים בארה"ב נגד תנועת ה–BDS. בדצמבר 2016 הכריזו בני הזוג סיידוף על תרומה של 12 מיליון דולר לארגון לתקופה של העשור הקרוב.

לדברי מקורב לסיידוף, מי שרתם אותו לפעילות זו הוא בנו, ג'ושוע סיידוף, שב–2007–2009 שהה בישראל ולמד במכון שלם ובמרכז הבינתחומי בהרצליה. סיידוף הצעיר הוא כיום דוקטורנט ב–UCLA ומרצה בסוגיות שקשורות למזרח התיכון וישראל.

נתי סיידוף
עופר וקנין

כמו כן, נתי סיידוף נוהג להשתתף בסעודות הגאלה היוקרתיות של FIdF, ארגון ידידי צה"ל בארה"ב, אותם מארגן איש העסקים חיים סבן. בארוחה האחרונה תרם סיידוף 600 אלף דולר לארגון. מלבד זאת, סיידוף הוא גם תורם של מכון הרטמן, שם הוא משמש כחבר הנהלת הארגון בארה"ב.

יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, שפגש את סיידוף לא מעט על רקע פעילויותיו הפילנתרופיות, אומר: "הכרתי אותו כאיש מאוד מעורב בפעילויות הקשורות לישראל. החל ב–2012 הוא גם מארגן אירוע יום עצמאות גדול לישראל בלוס אנג'לס, ואחראי לממן אותו. אף פעם לא דיברתי אתו על עסקים בישראל. הוא תמיד דיבר על לעשות למען ישראל בנושאים של הסברה".

החיבור של סיידוף לישראל בא לידי ביטוי גם בתרומות. ב–2013 הוא תרם לקמפיין הפריימריז של הח"כ לשעבר מיכאל (מיקי) איתן, שבאותו קמפיין לא הצליח להיכנס לרשימת הליכוד לכנסת. לדברי איתן, הקשר בינו לבין סיידוף נוצר דרך חברים משותפים. ארבע שנים קודם לכן, לקראת בחירות 2009, תרם סיידוף למועמד רשימת הליכוד אהוד דנוך, מקורבו של סילבן שלום, שב–2004–2007 היה קונסול ישראל בארה"ב, ושם הכיר את סיידוף.

לדברי ישראלי שהכיר את סיידוף בארה"ב, הוא לא קשור בארץ למפלגה כזו אחרת. "הוא לא בן אדם של מפלגות", הוא אומר, "זה לא אחד שמגיע לארץ, נפגש עם פוליטיקאים או פעיל. הוא אמנם מאוד בעד ישראל, אבל הוא משתדל לא להתבלט ולא לשים את עצמו במרכז. גם בארגון stand with us, למשל, הוא לא מאלה שאוהבים לעלות על במות ולדבר הרבה. זה לא הטיפוס".

סיידוף תורם גם לפוליטיקאים בארה"ב, אם כי מעט יחסית. בעבר תרם לחברי קונגרס מקליפורניה, דמוקרטים ורפובליקאים, ותרם גם לפוליטיקאים בזירה העירונית בלוס אנג'לס. הדמות הבכירה ביותר שלה תרם (ב–2008) היא ג'ין שאהין, סנאטורית דמוקרטית מניו־המפשייר.

אייל טואג

"המו"מ על אפריקה לקח 8 חודשים, את בזק הוא קנה ב–8 שעות"

בשלב זה נראה שיש סיכוי גבוה לכך שסיידוף יהיה בעל הבית החדש בבזק, אך משום שנכשל אשתקד גם בניסיונו להשתלט על חברת כלכלית ירושלים, בשוק ההון לא יהיו מופתעים אם לבסוף הוא יחזור בידיים ריקות לחיקה החמים של הקהילה היהודית והישראלית בלוס אנג'לס, שם הוא מתגורר קרוב ל–40 שנה.

עד כה, נראה כי הרומן בין סיידוף לישראל התחיל ברגל שמאל. הוא נכנס לראשונה לשוק ההון באוגוסט 2016, כשביקש לקנות 30% מהשליטה בחברת כלכלית ירושלים, שבה החלו מאבקי שליטה לאחר קריסת העסקית של אליעזר פישמן. סיידוף הציע לרכוש 30% מהמניות תמורת 534 מיליון שקל, אך בסופו של דבר מחזיק מניות אחר, דוד פורר, הגדיל את אחזקותו וכיום הוא בעל המניות הגדול בחברה.

לפני כשנה וחודשיים החל סיידוף במגעים לרכישת אפריקה ישראל, שאת השליטה בה איבד לבייב בשל חוב שלא הצליח להחזיר למחזיקי האג"ח וגופים מוסדיים שונים. סיידוף ניהל כמה שיחות עם נציגי המוסדיים, אבל את עיקר ניהול המשא ומתן הוא הפקיד בידי קבוצה של נציגים — מלבד כהן, היו שם גם הכלכלן אייל יידוב, עו"ד ישראל (רלי) לשם — ויו"ר ההסתדרות לשעבר, עופר עיני, שהיה מופקד על שכנוע המוסדיים לתמיכה בסיידוף. במשא ומתן הנוכחי על יורוקום מלווה אותו עו"ד אמיר בר־טוב. המשרד של יועצי התקשורת חיליק גולדשטיין ואבירם כהן מייצג את נתי סיידוף בארץ.

השבוע מתחו נציגי המוסדיים לא מעט ביקורת על האופן שבו התנהלו המגעים עם סיידוף. "המשא ומתן על אפריקה לקח שמונה חודשים, ובסוף סיידוף ואנשיו לא קנו את החברה. את בזק הם קנו בשמונה שעות", אומר אחד מהנציגים. "ההתנהלות בקבוצה היתה מוזרה. לא ברור מה עיני עשה שם. הוא אמנם פיגורה, אחד שמרים טלפון ומיד עונים לו, אבל אין לו רקורד בהשקעות והוא לא מבין במטריה. ממה שראיתי, עיני היה אחראי בעיקר מול מקבלי ההחלטות בחברות הביטוח. בנוסף, נציגי סיידוף העלו דרישות מוזרות, התעקשו על דברים קטנים, שאפשר היה לסגור אותם בשעה, כמו מועד חלוקת דיווידנדים. זו היתה התנהלות תמוהה למי שבאמת רוצה לסגור עסקה. אולי סיידוף עצמו לא ידע מה הוא רוצה".

נתי סיידוף (מימין) ושרון אבן חיים (במרכז), יו"ר ארגון הקהילה הישראלית־אמריקאית, באירוע
גאלה בלוס אנג'לס
רני סיקולסקי

נציג אחר של המוסדיים במשא ומתן על אפריקה אומר: "הנציגים של סיידוף היו קשים עד בלתי נסבלים, ובסופו של דבר זה עלה לנתי סיידוף באפריקה. האחריות היא שלו, כמובן. סיידוף הנחה כל מיני הנחיות, אחרי שכבר סוכמו התנאים. מפתיע שהוא הלך עם יורוקום אחרי אפריקה. לא קונים חברה ב–24 או 48 שעות. גם ההשקעה ביורוקום לא ברורה. אם העסק העיקרי שלו בארה"ב זה נדל"ן, מה הוא מחפש ביורוקום? הרי אין לו ניסיון בעסקי תקשורת".

"זה מקומם לשמוע את זה", אומר מקורב לסיידוף, "הוא איש עסקים רציני, לא אחד שבא לעשות סיבוב וללכת. את ההצעה הראשונית על יורוקום הוא קיבל כבר לפני חצי שנה. נתי הסביר להם שהוא בעסקה אחרת, הוא היה באמצע אפריקה, וגם המחיר היה נראה לו גבוה. אחרי שנפלה עסקת אפריקה — הגיע הטלפון מדיסקונט קפיטל, אבל את יורוקום הוא כבר הכיר".

סיידוף אמנם מבטיח להזרים כסף לתוך יורוקום, אך נוטל על עצמו לא מעט חובות, שאותם יפרע באמצעות דיווידנדים. בתמורה הוא יקבל את חברת התקשורת הגדולה בישראל. במלים אחרות, סיידוף הוא אולי הבחור החדש בשכונה, אבל בשכונה אין חדש תחת השמש — שוב טייקון קונה חברת ענק באמצעות חובות שאותם הוא מקווה להחזיר מקופת החברה או הנדל"ן שלה, ומשלם מעט מאוד לעומת שווי השוק של החברה. זה קורה בגלל שיטת השרשור והפירמידה שחוק הריכוזיות לא הצליח לגמרי למגר.

השיטה הזאת, אגב, לא קיימת בארה"ב. מנגד, מקורביו מדגישים דווקא את העובדה שהוא מביא הרבה כסף מהבית ואף הסכים להגדיל את הסכום. הם גם דוחים את הביקורת בעניין ההתנהלות בעסקת אפריקה: "זה לא נכון שנתי התעקש על דברים לא מהותיים, כל מה שהמוסדיים רצו — הם קיבלו", אומרים המקורבים. "כדאי שהמוסדיים יעשו בדק בית. סיידוף הוא בן אדם שבא עם מאות מיליונים מהכיס הפרטי שלו. מוטי בן משה (בעל השליטה החדש באפריקה) לעומת זאת, קונה חברה על סמך כסף שהוא יגייס בחברה ציבורית אחרת, רבוע כחול.

בסוף זה הפנסיות של כולנו. הדבר הזה גרם לסיידוף תסכול רב. בארה"ב זה לא היה קורה. בן אדם עומד בפני פשיטת רגל? תביא כסף מהבית, אתה לא יכול להעביר כסף ממקום למקום באמצעות גופים מוסדיים. בסוף הוא החליט לוותר על אפריקה, הרי אי אפשר לשלם על נכס שווי הרבה יותר גבוה ממה שהוא שווה".

עופר עיני
מוטי מילרוד

"לפעול למען ישראל בחו"ל ולהילחם ב–BDS זה לא מספיק"

השבוע, כאשר התברר שסיידוף עשוי להיות בעל הבית החדש בבזק, עלתה שוב השאלה מה הוא בעצם מחפש בישראל. בשיחות שניהלו בארץ סיידוף ונציגיו בחודשים האחרונים עם גופים מוסדיים, עלה הרושם שהשקעתו בישראל נובעת ממניעים ציוניים, משום שהם טרחו להדגיש את פעילותו למען ארגונים פרו־ישראלים בארה"ב.

"שאלתי אותו כמה פעמים — למה אתה משקיע בארץ?" אומר מקורב לסיידוף, "הרי הוא חי שנים בקהילה ישראלית גדולה בחו"ל. הוא הסביר שלא מספיק לפעול למען ישראל בחו"ל ולהילחם ב–BDS, אלא צריך גם דוגמה אישית, להשקיע בארץ, אף שקשה ויש רגולציה וביורוקרטיה. האמת היא שזה מה שמחזיק אותו, אחרת הוא היה עף מפה אחרי כל מה שהיה באפריקה. הרי שיגעו אותו במשך כל כך הרבה זמן. הוא מאוד לא אהב את מה שקרה שם. מישהו אחר היה מתייאש, אבל הוא מאמין בארץ ורוצה לשים פה כסף".

לדברי מקורב אחר של סיידוף, במשך הרבה שנים הוא לא הזכיר את האפשרות של השקעה בישראל, עד שבשלב מסוים העניין צץ. "הוא פשוט אוהב ישראל, הוא רוצה שיהיה לו פה גם קשר עסקי", הוא אומר. "כשאתה מגיע לגיל מסוים, יש לך חיבורים למשפחה, למורשת, לעבר, שהמשקל שלהם מתגבר עם השנים. בשלב מסוים הגיעה הנקודה שהוא החליט לעשות עסקים בישראל".

מקורב אחר שליווה את סיידוף בעסקת אפריקה, סבור שההשקעה בישראל נובעת דווקא מהרקע שלו. "קודם כל, נתי הבין שיש כאן הזדמנויות כלכליות. זו תופעה שנתקלים בה לא מעט, שישראלים יורדים מהארץ בגיל צעיר, מצליחים מאוד בחו"ל, אבל עדיין מאוד חשוב להם לשחזר את ההצלחה שלהם במולדת, במקום שממנו הם באו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם