ענתבי דוחף 400 מיליון שקל בשנה לבנקים

ההכנסות מעסקי הברוקראז' כבר לא בידי בתי ההשקעות

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסא ששון

>> על אף שאינם מושכים תשומת לב רבה, עסקי הברוקראז' הם מתחומי הפעילות המרתקים והרווחיים ביותר בשוק ההון. ההכנסות מתחום הפעילות הזה בישראל מוערכות ב-400 מיליון שקל בשנה, והן מגיעות בעיקר לבתי ההשקעות הגדולים ולבנקים. ברוקראז' הוא פעולת מכירה וקנייה בשוק. פעולות אלה ברובן מתבצעות גם הן בידי בתי ההשקעות. עד לאחרונה לא הוטלה על תחום הברוקראז' כל מגבלה הנוגעת לניגודי העניינים שעלולים לנבוע מכך.

ההנחה היא שהבחירה בחבר בורסה שדרכו יסחרו בתי ההשקעות מתבצעת על בסיס מסחרי, כלומר המסחר מתבצע באמצעות מי שמציע את עמלות המסחר הנמוכות ביותר. ואולם המציאות שונה. בתי השקעות שיש להם חבר בורסה ראו במסחר דרך נוספת להשיג הכנסות, כשחברת קרנות הנאמנות וקופות גמל מבצעות את המסחר דרך חבר הבורסה שלהן. ואולם מה שנעלם מעיניהן זו טובת הלקוח.

באחרונה החליט הממונה על שוק ההון באוצר, ידין ענתבי, כי חברות קרנות הנאמנות יהיו רשאיות להעביר רק עד 20% מהמסחר דרך חבר הבורסה שלהן והיתר יופנה לחברי בורסה אחרים. ההחלטה זו תקפה גם לחברות הגמל והפנסיה. פתרון זה אמור היה להביא לכך שהלקוח ייהנה מהתחרות על עמלות המסחר והברוקרים לא יקדישו עצמם ללקוחות הבית. אלא שמי שעשוי ליהנות ממהלך כזה לא יהיה הלקוח, כי אם הבנקים - מכיוון שעל 80% הנותרים מהמסחר הם יתחרו בעיקר אחד בשני.

בשנים האחרונות הולך ופוחת מעמדם של בתי ההשקעות כספקים של שירותי ברוקראז', ומנגד מתחזק מעמדם של הבנקים בתחום. זה נובע מההוצאות התפעוליות הרבות ודרישות ההון שגדלו. דוגמה טובה לכך היא שוק האג"ח. דרישות ההון הגבוהות הקיימות בו גרמו לכך שכיום רק כלל פיננסים הוא חבר בורסה ללא קשר למערכת הבנקאות.

במקביל, מערכת הבנקאות ממשיכה להיות שליט יחיד בכל מערך ההפצה של נכסים פיננסיים. זה יוצר ניגוד עניינים חדש: מצד אחד בתי ההשקעות תלויים במערך ההפצה של הבנקים, ומצד שני הם יכולים לספק להם הכנסות של מאות מיליוני שקלים אם יבחרו בשירותי הברוקארז' שלהם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker