החופש למשקיעים גרם להפסדים

החיסרון באפשרות למסחר רציף בקרנות הסל הסחירות

אלי מלכי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
אלי מלכי

>> ג'ון בוגל, מייסד חברת קרנות הנאמנות ואנגרד (Vanguard), נחשב בעיני רבים לאבי גישת ההשקעה הפסיווית. ואנגרד הנפיקה ב-1975 את הקרן המדדית הראשונה (Index Fund), שעקבה באופן פסיווי אחר מדד מניות וגבתה דמי ניהול מינימליים.

מאז חלה עלייה בפופולריות של גישת ההשקעה הפסיווית. במקביל צמח גם היקף הנכסים של ואנגרד, שנהפכה לאחת מחברות ניהול הקרנות הגדולות בעולם. בוגל הציג באחרונה תוצאות של מחקר חדש שנערך בשיתוף חברת מורנינגסטאר, ועוסק בקרנות סל סחירות (Exchange Traded Funds - ETF).

קרנות סל סחירות, בדומה לתעודות הסל הישראליות, הן מכשירי השקעה פסיוויים שעוקבים אחר מדדים. אלא שקרנות הסל הסחירות אינן זהות לחלוטין לתעודות סל, ולמעשה הן משלבות את היתרונות של תעודות סל עם הביטחון למשקיעים שמעניקות קרנות נאמנות. כספי המשקיעים בקרנות סל סחירות נמצאים בהשגחת נאמן, ולפיכך מוגנים מפני הסכנה שהמנפיק לא יעמוד בהתחייבויותיו.

בכך הן שונות מתעודות סל, שמכונות באנגלית (Exchange Traded Notes - ETN), שהן למעשה התחייבויות של מנפיקי התעודות ולכן חשופות לסיכון של חדלות פירעון. מצד שני, ניתן לסחור בקרנות סל סחירות באופן רציף במשך יום המסחר, בשונה מקרנות נאמנות אחרות בהן שער הקרן נקבע רק בסוף יום המסחר.

כתוצאה מתכונות אלה, קרנות הסל הסחירות נהפכו לפופולריות מאוד בארה"ב ונגסו מנתח השוק של הקרנות המדדיות הוותיקות יותר. ב-2009 הגיע היקף הנכסים של קרנות הסל הסחירות בארה"ב לכ-460 מיליארד דולר, והיה זהה להיקף הנכסים של הקרנות המדדיות.

התשואה למשקיעים נמוכה מביצועי הקרן

מהי התשואה שמקבלים המשקיעים בקרנות סל סחירות? לאור העובדה שקרנות סל סחירות הן למעשה מכשירים פסיוויים שעוקבים אחר מדדים, היינו מצפים שהמשקיעים בהן יקבלו את תשואות המדדים שאחריהם הן עוקבות בניכוי דמי הניהול. ואולם המציאות, כפי שמראה בוגל במחקר שלו, שונה.

בוגל ניתח את תזרימי המזומנים של 79 קרנות סל סחירות, שמייצגות את רוב קטגוריות ההשקעה שזמינות למשקיעים בהן. הוא השווה בין התשואה השנתית הממוצעת של כל קרן סל סחירה בחמש השנים האחרונות לבין התשואה בפועל שקיבלו המשקיעים בה.

התוצאות היו מפתיעות מכיוון שהתברר שהמשקיעים קיבלו, באופן עקבי, תשואות נמוכות משמעותית מהתשואות של קרנות הסל. כך למשל, התשואה הממוצעת בחמש השנים האחרונות של 14 קרנות סל סחירות שעוקבות אחר מדדי מניות של חברות גדולות בארה"ב היתה 1.4%-. לעומת זאת, התשואה הממוצעת שקיבלו המשקיעים בקרנות אלה היתה נמוכה בהרבה - 5.7%-. כלומר התשואה השנתית למשקיעים פיגרה אחר תשואת קרן הסל ב-4.3%.

תופעה זו אינה ייחודית לקבוצת קרנות זו. התשואה למשקיעים פיגרה אחר התשואה של קרנות הסל בכל הקבוצות שנבדקו. הפיגור בתשואה למשקיעים היה גדול במיוחד בקרנות הסל שעוקבות אחר המדדים שהיו תנודתיים מאוד בשנים האחרונות: במדדי השווקים המתעוררים הוא הגיע ל-11.8%, במדדי סקטור הפיננסים ל-18.1% ובמדדי סקטור הנדל"ן ל-9.3%.

התשואה השנתית הממוצעת של כל 79 קרנות הסל הסחירות שנבדקו היתה 1%. לעומת זאת, התשואה הממוצעת המקבילה שקיבלו המשקיעים היתה 3.5%-. כלומר התשואה למשקיעים פיגרה ב-4.5% אחר התשואה של קרנות הסל. יתרה מזאת, הפיגור בתשואה למשקיעים איפיין את כל קרנות הסל בכל הקבוצות. ב-68 מ-79 קרנות הסל הסחירות שנבדקו פיגרה התשואה למשקיעים אחר תשואת הקרן.

יוצאים שפל, חוזרים באיחור

כיצד ייתכן שהתשואה למשקיעים מפגרת אחר תשואת הקרנות? התשובה לכך, טוען בוגל, נעוצה דווקא במה שנחשב ליתרונן הגדול של קרנות הסל - האפשרות לסחור בהן באופן רציף. המסחר בקרנות סל מסב למשקיעים הפסדים ניכרים מכיוון שהם מתזמנים את השוק בצורה גרועה - יוצאים ממנו כשהמחירים בשפל וחוזרים אליו לאחר שהמחירים כבר עלו.

תוצאות ההשוואה ממחישות שהפיגור בתשואה למשקיעים ייחודי לקרנות הסל הסחירות. התשואה למשקיעים בקרנות מדדיות לא פיגרה באופן עקבי אחר תשואת הקרנות. בחלק מהקרנות המדדיות התשואה למשקיעים אף השיגה את תשואת הקרן, ואילו הפיגור הממוצע בתשואה למשקיעים היה אפסי. דווקא החיסרון לכאורה שלהן - העובדה שאינן מאפשרות לסחור בהן באופן רציף - הוא יתרון גדול למשקיעים מכיוון שהוא מקשה עליהם לנסות לתזמן את השוק.

התיאוריה הכלכלית גורסת שהאפשרות למסחר רציף מיטיבה עם המשקיעים בכך שהיא מגדילה את חופש הבחירה שלהם לגבי עיתוי הקנייה והמכירה, אך קביעה זו נכונה אם המשקיעים פועלים באופן רציונלי. תוצאות המחקר ממחישות שהמציאות שונה, והאפשרות למסחר רציף גורמת למשקיעים הפסדים ניכרים.

מה כדאי למשקיעים ללמוד ממחקרו של בוגל? הוא עצמו מסכם זאת כך: "יש לנו כאן הוכחה ברורה שהאפשרות לתזמון שקיימת בקרנות סל סחירות למעשה מזיקה למשקיעים. ליתר דיוק ניתן לומר שמשקיעים שמשתמשים באפשרות זו לתזמון השוק מזיקים לעצמם. כדאי למשקיעים לדעת שמסחר תכוף בקרנות סל הוא בעל ערך בדיוק כמו מסחר תכוף במניות, כלומר חסר ערך לחלוטין ומזיק לתשואות".

-

הכותב הוא עורך האתר INBEST

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker