שר האוצר הפילוסוף שכח מהי לוגיקה
מדיניות האוצר
>> שר האוצר יובל שטייניץ היה בעברו מרצה לפילוסופיה, ולכן היתה ציפייה לכך שהמדיניות הכלכלית המוצעת על ידו תהיה לפחות לוגית.
בתקופה של משבר לא מעלים מסים - ובמיוחד לא מע"מ. נכון שכמות המסים קטנה משמעותית, אך הגירעון הוא חלק מהמייצבים האוטומטיים. ברגע שהמשק יחזור לצמוח, המסים שייגבו יעלו ללא צורך בהעלאת שיעור המס. לכן אסור להעלות את המע"מ. גידול בגירעון כתוצאה מירידה בפעילות הכלכלית אינו גורם לעלייה בחוב לזמן ארוך. לכן, אם השר מאמין שהכלכלה במיתון, אסור היה לו להעלות מע"מ. עליו לדעת שצעד זה אכן יקשה על המשק לצאת מהמיתון.
ואולם אם זו היתה הטעות היחידה, דיינו. העניין השני שקשה להבין את ההיגיון העומד מאחוריו הוא מע"מ על ירקות ופירות. בתקשורת דובר רבות על הטלת מע"מ על ירקות ופירות ועל פגיעתו באוכלוסיות החלשות, אך לא ניתן הנימוק הכלכלי בעד או נגד. מצד אחד, התיאוריה הכלכלית מסבירה שחשוב להטיל מס אחיד, כדי שהמס לא יגרום לעיוותים. טיעון זה נכון. אך מה שלא הובא בחשבון הוא התיאוריה הכלכלית שמציעה לכלול גם את ההשפעות החיצוניות של צריכת מוצרים מסוימים על הבריאות.
יש טענה נפוצה המובאת על ידי רופאים, שפירות וירקות הם גורמים המפחיתים סיכון בריאותי, בעוד ששתיית משקאות מתוקים מגדילה את הסיכון להשמנה ולתחלואה. אם עובדות אלה נכונות, אזי יש לסבסד את שיווק הפירות והירקות ואולי להטיל מס על משקאות מתוקים. חשוב שהאוצר יתחשב בכל המרכיבים של התיאוריה הכלכלית ולא רק במרכיב אחד. אם כן, נכון הוא לא להעלות את המע"מ על מוצר המשפיע לטובה על הבריאות.
הטעות הגדולה ביותר בהצעת התקציב - והעניין הכואב ביותר במדיניות הפיסקלית של הממשלה - היא העברות כספים שמנציחות את העוני. קצבאות הילדים ניתנות משתי סיבות: האחת, לתת תמריץ להולדת ילדים; והשנייה, תמיכה בשכבות החלשות, שהן בדרך כלל מרובות ילדים. שני המרכיבים הללו היו הגיוניים במאה ה-20 לאחר מלחמת העולם השנייה, אך כיום הם גורמים לעוול במדינתנו.
הקבוצות שרואות בקצבאות אלה תמריץ להגדלת הילודה הן הערבים והחרדים. אך ככל שיש להם יותר ילדים, העוני יגדל. התיאוריות של צמיחה כלכלית מדגישות שהדרך לצמוח תלויה בהקטנת מספר הילדים במשפחות והשקעה גדולה יותר בחינוך של כל ילד. אם כן, יש להמיר את תשלום קצבאות הילדים במענק לילדים אשר יסיימו בגרות. במקום לשלם קצבאות לילדים, ילד אשר יסיים בגרות יקבל מענק שווה ערך לקצבאות.
ערכיו של עם ישראל צריכים לכלול קדמה טכנולוגית ושגשוג כלכלי. ערכים אלה אינם נוגדים את ערכי היהדות. בטלה וקבלת תמיכה אינן דרכי היהדות. לכן, כל קבוצות האוכלוסייה חייבות לשאוף שילדיהן יסיימו את מבחני הבגרות לכל הפחות. הבגרות תכלול רמה גבוהה במתמטיקה ומדע, באנגלית, ביהדות, בקריאה ובכתיבה. מדיניות פיסקלית כזו תאפשר להשקיע בחינוך הילדים והעוני יקטן, מכיוון שילדים אשר בידיהם בגרות יוכלו למצוא עבודה בשכר גבוה ולא לחיות חיים של בטלה וקבלת תמיכה.
על שר האוצר לשנות באופן קיצוני את הצעת התקציב. אסור להעביר בכנסת תקציב שאין לו שום חזון לצמיחה כלכלית ושיביא להעמקת העוני בישראל.
הכותבת היא מנהלת מרכז עזריאלי לחקר מדיניות כלכלית באוניברסיטת בר אילן