בוננזה סולארית על חשבון משלם המסים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בוננזה סולארית על חשבון משלם המסים

מתרחקים מהחזון

>> בכל הקשור לאנרגיה סולארית, שופעים שרי התשתיות כוונות טובות. השר הקודם, בנימין בן אליעזר, הציע להפוך את ישראל למעצמה סולארית, ושר התשתיות הנוכחי, ד"ר עוזי לנדאו, הצהיר על חזונו להפיכת גגות ישראל האדומים לגגות "ירוקים" המפיקים אנרגיה. יש כמובן לברך על כך.

את חזונה מבקשת הממשלה לממש באמצעות סובסידיות נדיבות, בדומה לאלה שהיו נהוגות בגרמניה ובספרד. לפי הסדר שהנהיגה רשות החשמל ב-2008, יכול כל תושב להתקין על גג ביתו פאנל להפקת חשמל בטכנולוגיה המבוססת על תאים פוטו-וולטאיים. את החשמל מוכרים באמצעות חברת החשמל במחיר גבוה, שמניב רווח לא קטן.

ההטבה ניתנת לתקופה של 20 שנה, למכסת גגות קבועה מראש. מכסה נוספת הוענקה לגופים מסחריים, במטרה לעודד עסקים קטנים להקים גם הם מתקנים כאלה. בשבועות הקרובים צפויים להצטרף להסדר גם יזמים שיקימו תחנות כוח סולאריות בינוניות. בחישוב כולל, תסתכם ההטבה בשני העשורים הקרובים ב-20 מיליארד שקל, שישלם הציבור באמצעות העלאת תעריף החשמל.

לכאורה, מדובר בהסדר מצוין שבו הכל מרוויחים. ואולם כנהוג במקומותינו, המציאות בשטח הפוכה: למרות ההשקעה האדירה, ישראל הולכת ומאבדת את יכולותיה הטכנולוגיות בתחום הסולארי, גגות בתים ספורים בלבד נצבעו בירוק וכמות החשמל שתופק במסגרת זו זניחה. יש לזכור כי ישראל אינה רחבת ידיים כספרד, והטכנולוגיה שבה בחרה להשקיע יקרה ובעלת נצילות נמוכה - ומכאן גם בזבזנית בקרקע. לפיכך, החשמל שיופק בעתיד ממתקנים פוטו-וולטאים צפוי להגיע לכדי 1% בודד מצריכת החשמל של ישראל. השקעה, ולו חלק קטן, מתקציב זה בהתייעלות אנרגטית, למשל, היתה מניבה תועלת שוות ערך עד לכדי 20% מצריכת החשמל.

במקביל, המדינה אינה משקיעה במחקר המדעי בתחום האנרגיה הסולארית, ומרכזי המחקר שורדים בקושי רב באמצעות תרומות. ללא השקעה גדולה במחקר ובפיתוח, לא יהיה אפשר לספק בעתיד אפילו חלק קטן מצורכי האנרגיה של ישראל באמצעות אנרגיה סולארית.

המצב כיום רחוק מהחזון של לנדאו. אף כי ההטבה נועדה לעודד אזרחים להקים מתקנים, הרי שמעטים עשו כן, והיא מנוצלת בעיקר על ידי הגופים הגדולים במשק. לפני שבועות ספורים הודיעה אחת מחברות המחשבים הגדולות בעולם כי ההטבה שמעניק לה הצרכן הישראלי תאפשר לה להחזיר במהירות את השקעתה ולגרוף רווחים יפים. ואכן, הכסף הגדול קורץ ליזמים, וכעת, משהתמלאה המכסה המוקצית לעסקים קטנים, מבקשות החברות הסולאריות לקבל לרשותן גם את זו שהוקצתה לאזרחים הפרטיים.

אין ספק שהשקעת 20 מיליארד שקל באנרגיה מתחדשת מבורכת, אך מדובר בכסף ציבורי ויש לעשות בו שימוש מושכל. ראוי כי לפני שתחליט המדינה על העברה של יתרת המכסה לידי היזמים, או לפני שתכריז על סובסידיה נדיבה נוספת, ייבחנו בקפידה תוצאות התוכנית עד כה, והיא תשונה כך שתקציב זה יסייע לישראל להפוך למובילה עולמית בתחום האנרגיה הסולארית.

הכותב הוא דוקטורנט בבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, ואחראי על תחום המדיניות בפורום הישראלי לאנרגיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#