מערכת החינוך מחמיצה את המהפכה הטכנולוגית - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מערכת החינוך מחמיצה את המהפכה הטכנולוגית

מחשבים בבתי הספר

תגובות

>> הרטוריקה העוסקת בשילובם של מחשבים בהוראה ולמידה, מבקשת לשכנע אותנו כי יש כבר מחשבים בכל בית ספר בישראל וכי הקדמה הושגה.

מי שמבקר בבתי הספר השונים נוכח לדעת כי יש ניצנים של שימוש במחשבים לצורכי הוראה ולמידה, אך בפועל בתי הספר ממשיכים לפעול כבעבר ומרבית הטכנולוגיה סגורה בחדר המחשבים. הילדים של היום הם אורייני מחשב בגלל החשיפה בבית, שכן במרבית בתי האב יש מחשבים, טלוויזיה וטלפון סלולרי. אוריינות זו צומחת בנפרד מתרבות בית הספר וממטרותיו.

לא נותר לי אלא לקנא בארגונים המודרניים שהרחיקו לכת בהטמעת טכנולוגיות הידע, כמו ברפואה, בתעשייה, בבנקים, בחקלאות ובצבא. איני יכול שלא לשאול את השאלה: למה מערכת החינוך תקועה ומסרבת לעבור לעידן חברת הידע? התשובות הקלאסיות הן היעדר תקציבים, היעדר קובעי מדיניות עם אוריינטציה טכנולוגית והיעדר תוכנית אסטרטגית. דומה שהבעיה חורגת מעבר לשאלות של תקציב ותכנון נאותים, וכדי להבין את שורשיה ראוי לבחון את התרבות הארגונית של מערכת החינוך מול ארגונים עתירי טכנולוגיה.

תהליכי קבלת ההחלטות בארגונים עתירי טכנולוגיה הם בעיקרם רציונליים, מבוססי ידע ועובדות. תהליכי קבלת החלטות במערכת החינוך מבוססים בעיקרם על אידיאולוגיה, אינטואיציה ופוליטיקה, ולא על בסיס רציונלי. הארגונים המודרניים מבססים את קיומם וצמיחתם על תהליכי מחקר ופיתוח, וההשקעה במו"פ היא 3%-30% מהתקציב; מערכת החינוך משקיעה פחות מפרומיל מתקציבה במו"פ. אין פלא שמדיניות החינוך אינה מתבססת על ידע ועל הכרה כמותית של המציאות הארגונית.

הארגונים המודרניים פועלים בתנאי שוק חופשי ותחרות המחייבים אותם למאמץ ולהתפתחות; מערכת החינוך אינה פועלת בתנאי תחרות ואינה מחויבת בפועל להתייעלות ולהתחדשות; הארגונים המודרניים מחויבים להגדרת מטרות אופרטיביות ונבחנים כל רבעון על הישגיהם; מערכת החינוך מגדירה את מטרותיה בדרך עמומה ולא אופרטיבית, ללא תכנון אסטרטגי ופועלת עם תוכניות שנתיות אקלקטיות ללא תפישה מערכתית.

בארגונים המודרניים שיש בהם תכנון ובקרה, פועלת מערכת הערכה המזינה משוב מתמיד. הצורך במתן דין וחשבון על התפקוד השוטף להנהלה, לדירקטוריון ולמשקיעים הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית בארגונים. לעומת זאת, אף כי במערכת החינוך יש מערכת הערכה ארצית, בחינות הבגרות ובחינות פנימיות - לא קיימת מערכת משוב המחברת את תוצאות ההערכה עם תהליכי קבלת ההחלטות. הפערים בין התרבות הארגונית של מערכת החינוך וארגונים מודרניים עמוקים בכל הממדים.

היכולת להטמיע טכנולוגיה מחייבת שינוי מרחיק לכת בתרבות הארגונית של מערכת החינוך, ובכל הממדים. טכנולוגיה בכלל, וטכנולוגיות ידע בפרט, מחייבות תרבות ארגונית המבוססת על מחשבה מדויקת, תפישה מערכתית, גישה כמותית ומעבר לכל אלה - מסגרת פעולה רציונלית. בלי השינוי הזה לא יעזרו תקציבי עתק, פרויקטים אינסופיים ורטוריקה מתלהמת.

במצב הנוכחי, מרבית התלמידים ימשיכו לחיות בתרבות מפוצלת - בבית ובחברה ילמדו ויתפתחו בתוך התרבות הדיגיטלית על מורכבותה, עושרה וניגודיה; ובית הספר יהפוך יותר ויותר ללא רלוונטי. האם זה מה שאנחנו רוצים?

הכותב הוא דקאן בית הספר לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה ולשעבר יועץ למשרד החינוך ללימודי הליבה

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#