המדינה מפלה לרעה את הרשויות הערביות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מפלה לרעה את הרשויות הערביות

המגזר הערבי

>> רבים בציבור ובממסד מופתעים כל פעם מחדש לנוכח פרסומים על העמקת הפערים בין היהודים לערבים. לכאורה, ניתן היה לצפות שלאחר שממשלת אולמרט הפנתה תשומת לב ציבורית ואף העבירה משאבים למען האוכלוסייה הערבית (אף שהיו אלה צעדים מצומצמים וחלקיים) יצטמצמו הפערים או לפחות יתייצבו.

אלא שזו אשליה. הרי לא מדובר בפערים מקומיים וזמניים, אלא בתוצר של מדיניות מפלה בת שישה עשורים שבהיעדר התערבות מטעם הממשלה אינם עומדים במקום, אלא מתעצמים במהירות. ממדד השוויון השנתי של עמותת סיכוי שהתפרסם באחרונה, עולה כי הפערים בין האזרחים הערבים ליהודים התרחבו בכ-5% בשנתיים האחרונות בלבד. המדד שכימת את הפערים בתחומים כמו חינוך, רווחה, בריאות ותעסוקה, מראה כי הילדים הערבים גדלים בבתים עניים בהרבה מהממוצע היהודי: כ-60% מהילדים הערבים הם עניים, לעומת כ-20% מהיהודים. בנוסף, ילד ערבי לומד כ-20% פחות שעות מעמיתו היהודי.

מה הפלא, אם כן, שהישגיהם הלימודיים של הילדים הערבים נמוכים משמעותית מאלה של היהודים? מה הפלא שיכולת ההשתכרות שלהם, כבוגרים נמוכה מזו של עמיתיהם היהודים? כדי לתרץ את הפער המתעצם, טוענים בממשלה כי מצב האוכלוסייה הערבית נובע בראש ובראשונה מרמתן הירודה של הרשויות הערביות. הרשויות מנוהלות רע, הם אומרים, לא גובות ארנונה ולכן לא מסוגלות לספק לתושביהן שירותים ברמה נאותה. בטענה זו יש גרעין של אמת, אך גם היא אשליה. הרשויות הערביות אמנם סובלות מבעיית ניהול הדורשת טיפול יסודי מצד משרד הפנים, אך לא פחות מזה מצד החברה הערבית. ואולם הממשלה משתמשת בטענה זו שימוש לא הוגן, שכן חולשתן של הרשויות הערביות אינה נובעת רק מניהול גרוע וגם לא מגבייה חלקית של ארנונה למגורים. הרי מקור הכנסה חשוב ביותר של רשויות בישראל הוא ארנונה מתעשייה, מעסקים וממבני ציבור. היעדרם של אלה ברשויות הערביות זועק לשמים.

במשך שנים הקימה המדינה כמעט את כל אזורי התעשייה ומתקני התשתית ביישובים ובמועצות אזוריות יהודיות. רק 1.5% משטחי התעשייה והתשתיות בישראל נמצאים ביישובים ערבים. התוצאה היא שבעוד ברשויות היהודיות שיעור החיוב של ארנונה שאינה למגורים מגיע ל-50% מכלל הארנונה, ביישובים הערבים היא מגיעה ל-20% בלבד. היישובים הערבים נותרו ללא אזורי תעשייה, ללא מסחר, ללא כלכלה מקומית וללא הכנסות ארנונה משמעותיות.

זוהי מדיניות אפליה בוטה, שפירות הביאושים שלה הן רשויות חלשות ועניות. הטלת האשמה הבלעדית לחולשת הרשויות הערביות על הציבור הערבי והנהגתו, היא האשמת שווא. גרוע מזה - היא מגלגלת את האשמה על הקורבן.

העמקת פערים בין אוכלוסיות המתגוררות ביישובים נפרדים גורמת נזק לכל חברה. העמקת פערים בין שתי קבוצות אתניות הנתונות בסכסוך לאומי היא מצב מסוכן. ישראל חייבת להפנות משאבים לחיזוק הרשויות הערביות ולצמצום הפערים בין ערבים ליהודים.

הכותב הוא מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, לקידום שוויון אזרחי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#