בשוק ההנפקות הישראלי ועדת חודק לא קיימת - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בשוק ההנפקות הישראלי ועדת חודק לא קיימת

למה לא יישמה ענת לוין את המלצות ועדת חודק?

>> ענת לוין, מנהלת ההשקעות הראשית של מגדל ביטוח, מקדישה בחודשים האחרונים חלק ניכר מזמנה לגיבוש המלצות ועדת חודק - הוועדה שהוקמה בעקבות לקחי המשבר האחרון, שחשף כשלים במתן אשראי על ידי השקעה באג"ח של גופים מוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור.

אולי מפאת הלו"ז הצפוף של לוין, הכולל מלבד השתתפות בוועדת חודק גם את ניהול ההשקעות של חברת הביטוח הגדולה בישראל - ובאחרונה גם סירוב לראש הממשלה בנימין נתניהו שביקש ממנה להיכנס לנעלי המפקח על שוק ההון והביטוח - לוין הבחינה בכך שמגדל ביטוח משתתפת בהנפקות שמתעלמות לגמרי מהמלצות הוועדה שבה היא יושבת.

מגדל ביטוח היתה אחת המשקיעות הגדולות בהנפקת הענק של קבוצת דלק בתחילת נובמבר. קבוצת דלק גייסה 800 מיליון שקל באג"ח. מגדל ביטוח הזמינה במכרז המוסדי כ-30 מיליון שקל עבור קרן מקפת והפוליסות המשתתפות של מגדל. בתמורה לאשראי קיבלה מגדל ביטוח הבטחה לריבית שנתית ולהחזר הקרן - אלא שההבטחה הזאת, כפי שגילה המשבר האחרון, היא וולונטרית בלבד.

מגדל ביטוח לא טרחה לדרוש דבר שיבטיח לה את החזר החוב או יאפשר לה לנקוט צעדים חריפים נגד החברה אם לא זו תעמוד בהתחייבויותיה. בניגוד להמלצות ועדת חודק, מגדל ביטוח לא דרשה כל עמידה באמות מידה פיננסיות שחריגה מהן מאפשרת את העמדת החוב לפירעון מיידי, ולא דרשה בטוחות כלשהן כנגד האשראי שהעמידה.

וכך נכתב בהמלצות הביניים של ועדת חודק: "הוועדה סבורה כי על גוף מוסדי להימנע מהשקעה באג"ח שמסמכיה אינם קובעים התניות ואמות מידה פיננסיות אשר חובה לדורשן, כפי שיפורטו להלן. הסעיפים המינימליים יופיעו בכל איגרת חוב הנרכשת על ידי גוף מוסדי".

זו לא היתה ההנפקה היחידה מהזמן האחרון שבה המשקיעים המוסדיים שמו קצוץ על המלצות ועדת חודק והתעלמו לחלוטין מלקחי המשבר. חברת הסלולר פרטנר השלימה באחרונה הנפקה פרטית של איגרות חוב בהיקף של כ-450 מיליון שקל באיגרות חוב. מי שהציץ בדף ההפצה בהנפקה עשוי היה לחשוב שהנה, בכל זאת הופקו לקחים מהמשבר החמור בשוק האג"ח הקונצרניות - משבר שבו עשרות חברות מציעות הסדרי חוב או תספורות למחזיקי האג"ח - אלא שבירור הפרטים לעומק הניב אכזבה.

בדף ההפצה נכתב כי פרטנר מתחייבת לעמוד באמות מידה פיננסיות שמתייחסות בין היתר לעמידה ביחס חוב ל-EBITDA, וכי התחייבה לשיעבוד שלילי, כלומר למנוע העמדת שיעבודים נוספים על נכסי החברה. אלא ששיחה עם מקורב להנפקה ניפצה את האשליות - ההתחייבות לעמידה ביחסים פיננסיים ולשיעבוד שלילי תקפה רק עד רישום האג"ח למסחר המתוכנן ביוני, עוד פחות משמונה חודשים. כשהאג"ח יהפכו לציבוריות יוכלו החוסכים לשכוח מההתחייבות, וייאלצו להסתפק ברצון טוב.

ממצאים דומים העלתה גם ההנפקה של נכסים ובניין שבשליטת נוחי דנקנר. קופות הגמל של ישיר, למשל, הזמינו אג"ח שלה ב-19 מיליון שקל ללא ביטחונות, התחייבות ליחסים פיננסיים או שיעבוד שלילי.

הסקטור העסקי גייס משוק ההון ב-107 הנפקות של אג"ח פרטיות וציבוריות כמעט 36 מיליארד שקל מתחילת השנה, לעומת 22.5 מיליארד שקל ב-2008 כולה.

רק בעשר מההנפקות ב-2009 ניתנו שיעבודים, בהיקף כולל של כ-3 מיליארד שקל. כ-1.6 מיליארד שקל מתוכם ניתנו בהנפקת האג"ח הענקית של סקיילקס, שהעמידה בטוחות בדמות פרטנר כדי לממן את עסקת רכישת השליטה בפרטנר על ידי אילן בן-דב. כיל, שגייסה בהנפקה פרטית וציבורית כ-1.7 מיליארד שקל, סיפקה למשקיעים שיעבוד שלילי - ואילו כל היתר גייסו ברוח ההחזר הוולונטרי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#