יהונתן אדירי רק בן 27 וכבר מייעץ לשמעון פרס: "בית הנשיא הוא כמו קרן הון סיכון" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יהונתן אדירי רק בן 27 וכבר מייעץ לשמעון פרס: "בית הנשיא הוא כמו קרן הון סיכון"

אדירי: "אני חצוף, אבל באופן חיובי" ■ המשימה שלו לחודשיים הקרובים: לגלות כיצד אפשר להשפיע באופן משמעותי על חייהם של יותר ממיליארד איש בתוך עשור

תגובות

>> יום ראשון הוא היום הכי קשה בשבוע, ולא רק לחיילים בצבא. גם אנשי הצוות של נשיא המדינה, שמעון פרס, חוזרים לפעמים לתחושות הזכורות ממוצאי שבת בתקופת השירות הצבאי. הסיבה: בסוף השבוע יש לנשיא יותר זמן לקרוא עיתונות בינלאומית וחומרים מדעיים וללמוד דברים חדשים - שהופכים מיד למשימות שהוא מטיל על סביבתו בבוקר יום ראשון.

באחד מימי ראשון האחרונים, כשנכנס אליו למשרד יונתן אדירי, שאל אותו פרס: "נו, קראת?" לאחר שהתעשת, הבין אדירי שפרס מדבר על הפרויקט של "אקונומיסט" בנושא קדמה טכנולוגית, שבו הוזכרו גם ארבעה פיתוחים הקשורים לישראל. הפעם היה לאדירי מזל - הוא הספיק לעבור על חלק מהפרויקט, ולכן הצליח לפטפט עליו קצת עם פרס. אבל לפרס זה לא הספיק: "עד מחר קראת הכל", הורה לאדירי, וביקש שייכנס אליו למחרת עם פנקס פתוח וירשום מסקנות לפעולה.

אדירי רק בן 27, אבל כיועץ בכיר לנשיא יש לו כבר הרבה שעות פרס ברזומה, ופנקס המשימות שלו מלא לגמרי. "בכל שנייה הוא מקבל משימה חדשה מהנשיא", אומר גורם בבית הנשיא. "פרס הוא בוס קשוח, אבל כשמישהו רוכש את אמונו, הוא מתייחס אליו כמו אבא. הוא סוגד לצעירים חרוצים עם יכולת וידע".

אפרת דובדבני, מנכ"לית בית הנשיא שצמודה לפרס כבר 12 שנה, הבינה שבעבודה בבית הנשיא אין סמכויות מוגדרות והשמים הם הגבול. היא החליטה לקבל אנשים צעירים מאוד שיוכלו לעבוד מסביב לשעון. "יונתן ועידו (עידו שריר, מנהל הצוות), הם כמו אריה שכל הזמן צריך לזרוק לו בשר ולאתגר אותו", אומרים בבית הנשיא.

אדירי מצדו נשבה בקסמיו של פרס. "הוא הוכחה לכך שקיימת גדולה בעולם; הוא שליח ציבור אמיתי שאין בו טיפה של ציניות", אומר אדירי בראיון ל-TheMarker - רגע לפני שהוא עולה על מטוס לקליפורניה, שם ישתתף בתוכנית יוקרתית ועתידנית של סוכנות החלל נאס"א, גוגל ו-MIT.

"עברתי אתו שנה מדהימה, שהתחילה כל יום לפני שמונה בבוקר ונגמרה אחרי תשע בערב. לא דמיינתי בחיים שאעשה את הדברים שעשיתי, ושאפגש עם האנשים הגדולים שאתם נפגשתי; עד עכשיו רק ראיתי את כל זה בטלוויזיה. בכל פעם אני אומר לעצמי, ?יותר גדול מזה לא יכול להיות' - ואז מגיע רגע גדול עוד יותר".

על מי אתה מדבר, למשל?

אדירי: "אנחנו נפגשים עם מדינאים, חתני פרסי נובל, המומחים החשובים ביותר בתחומם, המנכ"לים של החברות הגדולות בעולם, כמו דל וסיסקו, ומנהלי השקעות גדולים. לכאורה האנשים האלה ראו הכל, אבל כשהם מדברים עם פרס והוא אומר שיש לו אינטואיציה לגבי משהו, הם הולכים אתה קדימה. האינטואיציה המפותחת שלו מאפשרת לו לסייע לאנשים".

ומה אתה עושה בעצם?

"אני עובד כל הזמן לפי מה שקורה אצל פרס בראש. הכוח שלו הוא בנטיעת רעיונות. פרס קורא המון, ופעם בשבוע הוא חושב על משהו שמעולם לא חשבנו עליו. התפקיד שלי הוא לקרוא את הספר האחרון בנושא, ולגלות מי המומחה הגדול בעולם בתחום. למשל, לא מזמן דיברתי עם מומחה יפאני לתאי גזע כי לפרס היתה אינטואיציה בנושא".

איזו אינטואיציה למשל?

"כשחזרנו מניו יורק בתחילת המשבר הכלכלי העולמי, התחלנו לחשוב מה זה אומר עלינו ומה כדאי לעשות. סטנלי פישר, עופר עיני, שר האוצר ומומחים מהאקדמיה היו כאן. תעשיית מדעי החיים היא עניין שעלה כל הזמן בשיחות עם המומחים, ופרס ביקש ממני לבדוק אותו. כשקראתי על תאי גזע היה נראה לי שזה הדבר המהפכני הבא. גיליתי שאחת הסיבות לכך שבישראל יש מומחיות רבה והצלחה בתחום היא הקשיים שמערימה הנצרות על מחקר בתאי גזע במדינות רבות בעולם.

"המומחה היפאני שאתו דיברתי הצליח להפוך תאי עור לתאי גזע. הבנו שזה יכול לחסל את היתרון היחסי שיש לישראל בתחום, והיה חשוב לי להבין באיזה שלב נמצא הפיתוח שלו. פרס רצה נייר עבודה עם בשר בתוך יומיים. זו השיטה שלו - לתקוף בכל הכוח נושא שהוא חושב שיש לו פוטנציאל.

"התקשרתי לאוניברסיטת טוקיו וביקשתי שעה עם האיש", מספר אדירי. "הם הסכימו בקלות, אף שהוא אדם שלא מדבר עם אנשים מהיום למחר ושבמשרד שלו אפילו לא ידעו מי זה פרס בהתחלה. העובדה שאני יכול לצלצל ולומר שאני מהלשכה של שמעון פרס, וישר עונים לי, היא פריווילגיה אדירה. פרס הוא מותג אדיר, ולכן תוך יום-יומיים אני סוגר את הלופ הזה. זה דבר מדהים".

אז מה היתה המסקנה מהלופ בתחום תאי הגזע?

"המסקנה היתה שישראל עדיין מובילה את התחום בגלל שורה של סיבות, כמו רמת מחקר גבוהה באוניברסיטאות והליך התמסחרות נכון - אבל כדי שנמשיך להוביל, חייבים לשמור על החוקרים המובילים בישראל לדאוג למימון הולם ולתמיכה של הממשלה".

זה לא קצת מוזר שאתם עובדים לפי אינטואיציות?

"הנשיא מזהה ומבין תהליכים ומגמות. הבנו שב-95% מהמקרים האינטואיציה שלו מדויקת. אבל לא ייתכן מצב שבו הוא נכנס לתחום מסוים בלי שאנחנו נעבוד מראש, נבדוק דברים וניפגש עם עשרות אנשים. אחד התפקידים שלי ושל בית הנשיא כולו הוא להשתמש במותג ששמו שמעון פרס לקידום נושאים לטובת המדינה".

אז איך משתמשים במותג הזה ששמו פרס?

"אחת המשימות שקיבלנו מאפרת דובדבני לפני שנה, היתה לחשוב כיצד לבנות כאן מודל עבודה שייתן השפעה מרבית לנשיא - מודל שיהיה ממלכתי וימצה את הפוטנציאל המלא של תרומה למדינה. חרשנו את המדינה והגענו למסקנה ברורה: עלינו לעשות את הדברים באופן שונה מכפי שעשו בבית הנשיא במשך 60 שנה, כש-60% מהזמן בוזבזו על חיכוכים. הגענו למסקנה שלבית הנשיא אין סמכויות ואין הגבלות, הוא לא רגולטור ולא בונה כביש - ולכן הוא מסוגל להתקדם לאן שהוא רוצה.

"הבנו שבית הנשיא דומה מאוד לקרן הון סיכון: יש לנו משאב - ממלכתיות - ויש לנו את האיש המדהים הזה עם הניסיון, היוקרה והמותג שהוא מביא. החלטנו שצריך לצמצם את האג'נדה שלנו, ולהכניס סדר כדי שהמקום יתנהל כמו קרן.

"אנחנו מקבלים המון פניות, והאחריות שלנו היא להחליט איפה הזמן של פרס עושה את ההבדל. מינפנו את המותג שמעון פרס ואת הנשיאות הישראלית כך שתפתח דלתות, וכל האופרציה שהקמנו היא למטרה הזאת. אין לנו יומרה לנהל דברים מעבר לפתיחת דלת. בנוסף, אנחנו עוסקים הרבה בנסיעות לחו"ל ומשקיעים מחשבה בשאלה כיצד לא רק נוסעים לפורום הכלכלי העולמי בדאבוס - אלא גם מקדמים את כל חמשת התחומים שאנחנו פועלים בהם".

מבית הנשיא לנאס"א

באחרונה נבחר אדירי להשתתף בתוכנית יוקרתית ועתידנית משותפת לסוכנות החלל נאס"א, לגוגל ול-MIT. אל המיונים לתוכנית הגיעו 1,500 איש מ-70 מדינות ומהם נבחרו 30 (מהם כנראה ארבעה ישראלים) שמוגדרים כ"מוחות המבריקים והיצירתיים בעולם". אדירי הוא המשתתף הצעיר ביותר בתוכנית. המשתתפים יתכנסו במשך חודשיים וחצי במתקני נאס"א בעמק הסיליקון וייחשפו לכל הפיתוחים והטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחומי הננוטכנולוגיה, הביואינפורמטיקה, האנרגיה החלופית, הרפואה, הממשל והמימון.

הנבחרת שתורכב תידרש בסיום התוכנית לייצר מודלים ופרויקטים עתידניים לשיפור העולם והאנושות, ולהראות כיצד ייראו העולם והמדע בעוד 20 שנה. צוות ההוראה יכלול את טובי המדענים של נאס"א, זוכי פרסי נובל ומובילי מכוני המחקר. "מה שמדהים בפרויקט הוא שמתוך 20 משתתפים מהעולם, יהיו שלושה או ארבעה ישראלים - יצחק שוורץ, מומחה לקרדילוגיית ילדים מרמב"ם עם עבר ביחידת 669, ושי מכנס, מדען ישראלי בתחום מכניקת הקוונטים, וכנראה שיש עוד מישהו שאנחנו לא יודעים מיהו".

איך הגעת לפרויקט הזה?

"זו תולדה של העבודה אצל הנשיא. בשבוע הראשון שלי אתו הוא נתן לי ספר של מדען ב-MIT בשם ריי קורצווייל, ואמר לי, ?הספר יהיה מדריך שלך לתחום החדשנות'. זה ספר מיוחד שמדגים את הצמיחה האקספוננציאלית - איך הכל קורה מהר. קורצווייל הוא גורו של הרבה אנשים, עקבתי אחריו. בסוף 2008 קראתי כתבה שקורצווייל חבר לגוגל ונאס"א, ושהוא מתכנן לבדוק מה יהיו פני העתיד, ולכן החלטתי שאני רוצה להשתתף בפרויקט".

"המטרה של הפרויקט היא ללמד את הקבוצה מבוא של עשרה נושאים בשלושה שבועות, אחר כך ללמד שני תחומים מתוכם באופן יותר משמעותי על בסיס הנטיות של כל אחד, ובשלושה שבועות האחרונים להבין איך אפשר להשפיע על חייהם של יותר ממיליארד אנשים בתוך עשור. אנחנו אמורים להציג רעיונות עם מודל עסקי ועם טכנולוגיות".

איך זה קשור לנאס"א?

"זה הביזנס של נאס"א. יש להם פרויקט מדהים, למשל: הם הבינו שאחד החסמים לאנרגיה סולארית הוא הלילה, ולכן הם רוצים להציא קולטים לחלל, היכן שיש שמש כל הזמן. זה פרויקט לעשר שנים".

ו-MIT?

"אנשי עמק הסיליקון יעזרו לשבור פרדיגמות. לא פשוט, למשל, להסביר שצריך אייפוד לפני שהוא קיים. זה הרבה דברים מעולם השיווק והפסיכולוגיה. אצל הנשיא, למשל, אחד הדברים המדהימים הוא היכולת לבטא רעיונות מורכבים במשפט פשוט. למעט אנשים יש אותה. הוא ממציא ביטויים. חלק מהחדשנות הוא איך לתקשר באופן פשוט".

וגוגל?

"גוגל מביאים את המומחיות שלהם בכל מה שקשור למידע וחדשנות. גוגל היא הדגם הכי טהור של הצמיחה האקספוננציאלית. הכוח לעשות מהפכה הוא פה. זו עבודה של שני אנשים. ביל גייטס, למשל, הוא מהפכה בלי תקציב ובלי מדינה".

פרס היה מעורב בקבלתך? הוא ידוע כמקורב למייסדי גוגל.

"פרס בכלל לא ידע על זה, ועד כמה שאני יודע, גוגל, נאס"א ו-MIT לא קשורים לקבלת המשתתפים, אם כי אני מניח שהם ראו את המועמדים הסופיים. אני מניח שהיכולת שלי לממש כאן דברים בבית הנשיא היתה משמעותית".

איך הודעת לפרס שהתקבלת?

"בארוחת בוקר במלון בנסיעה שלנו לוואשינגטון - והוא חייך. זה לא פשוט, כי אני אוהב את העבודה ומאמין באיש ובצוות ואני רוצה לעשות הכי טוב למדינה. אחרי שהתקבלתי התייעצתי עם אנשים שמבינים בטכנולוגיה ואנשים שעבדו עם הנשיא. הבנתי שזו הזדמנות שאסור לפקשש. רק לפני שבוע הצגנו את זה לנשיא, והוא אישר ובירך. ברור שאני חוזר לכאן עם יותר ערך".

יש לך כבר רעיונות לפתרונות לאנושות?

"לא, ואין לי גם יומרה. אין לי יומרה לפתור את כל הצרות, אבל אם אהיה מסוגל להבין איך פותרים את בעיית הממשל במדינות שונות, אני מאמין שאפשר יהיה לעשות משהו. בבקשת הקבלה שלי הצגתי את החיים שלנו שנשלטים על ידי ארבע תחומים - ביטחון, כלכלה ופיננסים, קידמה מדעית והממשל. לשלושה מתוך הארבעה יש מכניזמים שמאפשר להם להגיב להתרחשויות. צבא, כלכלה מדע - בכל אלה אתה חייב להגיב. אבל בעולם הממשל אנחנו מתבססים על תפישות מלפני 150 שנה, ובשעה שהכלכלה בונה את עצמה מחדש אחרי המשבר והצבאות מסתגלים לאיומים החדשים והמדענים ממשיכים במסע - הממשלות נראות אותו דבר. אנחנו מתמודדים כאן מול אתגרים של המאה ה-21 עם אידיאולוגיות של המאה ה-19.

"הממשלה בכל העולם מתקשה לעמוד מול חדשנות, למשל, הקמת החווה הסולארית בנגב - זה חוצה את כל הרשויות. החדשנות כיום חוצה גבולות ורשויות - ואז אתה תקוע. זו לא תופעה ייחודית לישראל. אובמה מקים כוחות משימה ומפקיד בידיהם את כל המשימות החשובות. זה ניסיון ראשוני שלו להתמודד עם זה. יש כבר רעיונות מעניינים בעולם לפתרון הבעיה הזאת, אבל אנחנו רחוקים מזה. הכלכלה הצמיחה את המודל של קרנות הון סיכון - שצריכה לקבוע סדרי עדיפויות להשקעות שלה. ככה צריך להתנהל גם הממשל".

ראש לשועלים

הכל התחיל בשיחה של אדירי ופרס על קיפודים ושועלים. הפילוסוף ישעיהו ברלין חילק את ההוגים והיוצרים בעולם לשני סוגים: שועלים וקיפודים. קיפודים, לפי ברלין, הם אלה הרואים את העולם מבעד לעדשה חד-ממדית, ואילו שועלים מתבססים על מגוון רחב של התנסויות. הקיפוד מתחפר באדמה, ולכן הוא יודע המון על דבר אחד, ואילו השועל, שחי במעבה היער, צריך לדעת ולהכיר תחומים רבים.

כשבראיון הקבלה שלו אצל פרס דיבר יונתן על עצמו כשועל ולא כקיפוד, התברר לו שלא רק שפרס הוא שועל גדול, אלא שהוא דן בסוגיית השועלים והקיפודים עם ברלין עצמו בשיחה שבה השתתף גם הסופר וההיסטוריון אלכסנדר סולז'ניצין. "אמרתי לו שאני לא מתיימר להביא לצוות של הנשיא מומחיות של קיפוד, אבל שבעולם שבו אנחנו חיים אנחנו צריכים לשמוע יותר לשועלים".

אדירי למד על יתרון השועלות גם ממחקר מקיף שנערך באוניברסיטת סטנפורד על ידי פסיכולוג בשם פיליפ טטלוק, שביקש "לבדוק אם מומחים שווים משהו". טטלוק אסף במשך עשרים שנה 80 אלף תחזיות של 280 מומחים המתפרנסים מפרשנות וייעוץ בנושאים פוליטיים וכלכליים. בתחזיותיהם התבקשו המומחים להעריך את הסיכוי של שלושה תרחישים אפשריים: המצב הקיים יימשך (סטטוס קוו), המצב הקיים ישתנה לטובה והמצב הקיים ישתנה לרעה.

השוואה בין הסבירות שהמומחים ייחסו לתרחישים שונים לבין אחוז המקרים שבהם ההתפתחויות האלו אכן התרחשו בפועל הראתה שהמומחים שגו וששיעור הניבוי שלהם היה פחות מ-50%. כלומר, מומחים לא יודעים לנבא את העתיד בתחום מומחיותם, והם לא נותנים ללקחותיהם ערך מוסף מעבר לזה שהיו יכולים להשיג בהטלת מטבע.

טטלוק שאל את עצמו אם ניתן לדעת בכל זאת למי יש סיכוי טוב לנבא את העתיד ולמי לא. "התברר שהיו מומחים שהצליחו להגיע לשיעור ניבוי גבוה מ-50%. אלה היו מומחים מסוג שועלים, ולא קיפודים", אומר אדירי.

אז אתה שועל?

"כן. וברור לי שהיתרון של השועלים רק הולך וגדל. הקיפודים הם חשובים, שלא תבין אחרת, בלעדיהם לא יהיו שועלים, אבל הנחת העבודה שרק הם טובים - מתה. יש לי חברים שהתחילו לכתוב דוקטורט על היעילות של הגישה החד-צדדית במדיניות של ישראל, ואז בבת אחת הכל השתנה להם כי חטפו את גלעד שליט והתחילה המלחמה".

אבל איך זה מתקשר לעולם הכלכלה?

"המשבר הפיננסי קרה גם מכיוון שהיו יותר מדי קיפודים ופחות מדי שועלים. כי אנשים היו מומחים בתחומי נגזרים פיננסים ואיגרות חוב, אבל לא הכירו מספיק את התמונה כולה, ובעולם של היום, כשקצב השינוי כל כך דינמי, זו בעיה. פעם היה לוקח 100 שנה עד שהיו מגיעים לגילוי חשוב במדע ואילו כיום יש פריצת דרך כל רבעון. זה משנה את כל ההסתכלות שלך.

"בפרויקט של נאס"א, MIT וגוגל מסבירים את זה יפה: 40 שנה אחרי שהרדיו התחיל לשדר הוא הגיע ל-50 מיליון מאזינים; לטלוויזיה זה לקח 14 שנה, לאינטרנט - ארבע שנים, לפייסבוק - שנה וחצי. גם גוגל או יאהו זו מהפכה מסוג Disruptive Technology (חדשנות שמשנה שוק שלם). יש לי חבר שהרוויח 200 מיליון דולר על הדבר הזה".

יש לך חברים עם 200 מיליון דולר?

"כן. קוראים לו מארק גרסון, והוא מכר את חברת הייעוץ שהקים GLG (גרסון לרמן גרופ). הוא ושותפיו הבינו שכדי לתחזק אסטרטגיות השקעה רבות, דרושים לגופים פיננסיים מומחים זמינים. קרן גידור שמנהלת 100-200 אסטרטגיות גידור והשקעה צריכה לדעת על מפעל חלקי חילוף בברזיל, על סטארט-אפ בגרמניה ועל מכרה אורניום ברוסיה. מכיוון שאין היגיון להחזיק כל כך הרבה מומחים, היא נהפכה לסוכנות שידוך של יועצים.

"בארבע שנים הם צמחו לרשימה של 200 אלף מומחים. פתאום צצו מומחים שלא חשבו עליהם בכלל. פתאום התברר שמנתח פלסטי יותר חשוב לחלק מהלקוחות שלהם מחוקר באוניברסיטה. זו ההוכחה שעולם המומחיות השנתה דרמטית".

מלבד מומחים, קיפודים ושועלים, מה עוד היה בראיון הקבלה עם פרס?

"הוא איש נעים מאוד, ורוב השאלות היו אישיות. דיברנו על היסטוריה ופילוסופיה. השאלה המקצועית הראשונה היתה מה אני יכול להביא לצוות. אמרתי שאני חושב להביא גמישות מחשבתית בגלל המקומות שהסתובבתי בהם והאנשים שפגשתי. אמרו לי שבעצם אני איש המשימות המיוחדות של פרס. זה גם מה שרציתי לעשות. אמרתי לו שהמומחיות שלי היא בהבנת תהליכים".

כמו לעבוד עם ג'פרסון

איך הגיבו במשפחה על המינוי?

"כשהודיעו לי שהתקבלתי, התקשרתי לאבא שלי, שראה שאני נוסע בשבועות האחרונים לירושלים אבל לא ידע למה. בשביל אבא שלי, בן אדם שעלה לארץ מאיראן, פרס זו דמות מיתית. הוא ענה לי בטלפון, "אתה? יועץ של פרס? מה אתה יכול לייעץ לו?". עד היום הוא לא כל כך מבין במה אני יכול לעזור לנשיא".

והתנאים?

"מעולים. יש לי הכל ואני לא צריך הרבה".

איך זה לעבוד אתו?

"זו יראת כבוד בשבילי. קראתי את כל הספרים עליו. הוא אב מייסד. אמרתי לחברים האמריקאים שלי שזה כמו שהם יעבדו עם תומס ג'פרסון (הנשיא השלישי ומהאבות המייסדים של האומה האמריקאית). אבל אם הוא מרגיש שלא ניהלת תהליך עד הסוף, אתה מקבל ממנו ריקושט. בתור אח קטן יש לי סבלנות גדולה ואין לי שום בעיה להתחיל מלמטה. בצוות שלנו אין מלחמות על קרדיט ואגו".

אתה רק בן 27 וכבר מטפל בנושאים הכי חשובים במדינה. אתה לא קצת חוצפן?

"פרס אומר שהדבר הכי טוב שהיהודים נתנו לעולם הוא החוצפה. אני מקווה שזו חוצפה חיובית. הערכים שלי במקום הנכון, ולכן כל דבר שאני חצוף לגביו זה לכיוון הנכון. עובדה, כשהיתה לי אפשרות לעשות משהו רציני לטובת המדינה, הלכתי לשם".

איפה תרצה להיות בעוד עשר שנים?

"במקום משפיע. לישראל יכולת להשפיע בזירה הגלובלית, וזה מה שמושך אותי. אני לא יודע איפה בדיוק".

בעוד עשר שנים לא תוכל להיות רק יועץ. תצטרך להיות בחזית בעצמך.

"נכון, ואני מקדיש לזה חלק מהזמן. היתה לי זכות גדולה לעבוד מול אנשים שעומדים בחזית ואני מנסה ללמוד. הפנקס שלי מלא גם בהרבה תובנות לעצמי. יכול להיות שאצטרך לנהל ולהיבחר. מה שחשוב לי הוא התכלית".

בלי בגרות, אבל עם תואר שני

>> יהונתן אדירי, יועצו של הנשיא שמעון פרס, הוא בן לאב יליד איראן בעל מוסך של משאיות שעלה לארץ בשנות ה-50, ולאמא ילידת ישראל, שניהלה גן ילדים בבית. הוא הצעיר מבין ארבעה אחים: הבכור משפטן והשניים האחרים כלכלנים, שעבדו במריל לינץ' בניו יורק. אחד מהם היה שחקן כדורגל מקצועי ("להורים שלי היה אכפת רק שנהיה בני אדם"), ואחד עובד בג'יי.פי. מורגן בג'נווה.

הוא למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב, אבל לא השלים בגרות, לטענתו, כי החמיץ מרתון של לימודי מתמטיקה לפני הבגרות בשל נסיעה לוואשינגטון במסגרת משלחת של מרכז פרס.

ובכל זאת, לצבא התגייס אדירי עם תואר ראשון ביחסים בינלאומיים שהשלים במסגרת לימודיו בתיכון, ושירת ביחידת קישור לחיילות זרים. במקביל לשירות הצבאי למד תואר שני במדע המדינה ומשפטים באוניברסיטת תל אביב, ואת עבודת התזה שלו עשה בעקבות שירותו הצבאי בנושא "טרור ובקרה שיפוטית. "מצאתי שישראל זה המקום היחיד בו אויבים יכולים לעתור לבית משפט בזמן אמת", אומר אדירי.

המלגה שקיבל כללה עבודה במכון ראות במשך שנה. בסופו של דבר עבד בראות שלוש שנים - מתוכן שנה וחצי בניו יורק. כשהיה בארה"ב, קיבל הצעה מהמפקד שלו בצבא, אודי דקל, להשתתף בצוות המו"מ של תהליך אנאפוליס. לדבריו, "בסופו של דבר בגלל בעיות ביורוקרטיות זה לא יצא". לפני העבודה בבית הנשיא עבד באירופה. "התחלתי לעבוד באירופה במסגרת רשת של יועצים מומחים שמנהלים קמפיינים פוליטיים. זו היתה עבודה מרתקת, לעשות קבוצות מיקוד, לנתח סקרים ולהגיב לשינויים. קמפיין זה כמו מלחמה. כל הזמן מנסים לחתור תחתיך. אתה שואל את עצמך כל הזמן: ?אני רלוונטי?'"

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#