מה שטוב לאזרח - טוב גם למדינה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה שטוב לאזרח - טוב גם למדינה

יישוב סכסוכים

>> יש לברך את היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על הוצאת ההנחיה בדבר "יישוב סכסוכים שהמדינה צד להם באמצעות בוררות", המבטלת את ההנחיה הדרקונית הקודמת שלפיה נאסר על המדינה ליישב סכסוכים שהיא צד להם בדרך של בוררות.

לפני שנתיים כתבתי כאן מאמר בכותרת "המוסר הכפול של המדינה" שבו נאמר, בין היתר: "אותה מדינה, המסרבת לפנות להליכי בוררות בסכסוכים שבהם היא מעורבת, מעודדת את האזרח הקטן לפנות להליך הבוררות בסכסוכים שבהם היא אינה צד, וזאת כדי להקל על העומס האדיר המוטל על מערכת בתי המשפט. ראוי לשאול, אם כן, מדוע מה שאינו טוב למדינה, ראוי וטוב לאזרח הקטן?".

במלים דומות משתמש היועץ המשפטי במבוא להנחיה החדשה, תוך שהוא מגיע למסקנה כי "פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט הוא תופעה ראויה שיש לעודדה". ההנחיה החדשה מפרטת את השיקולים והנסיבות שבהם תסכים המדינה לפנות להליך הבוררות, לעומת אותם מקרים שבהם תימנע המדינה מלעשות כן. מקריאת ההנחיה ניתן להתרשם כי המקרים השוללים, ככלל, את הליך הבוררות בעיני המדינה הם מצומצמים למדי, ועיקרם בסכסוכים שעניינם "הפעלת סמכות שלטונית על ידי המדינה", או "קיומה של שאלה משפטית עקרונית תקדימית".

מאידך גיסא, ההנחיה החדשה קובעת נסיבות ושיקולים נרחבים שבהם ראוי שהמדינה תיזקק להליכי הבוררות, ובהם: סכסוך אזרחי-עסקי, שיקולי יעילות וחשיבות בפתרון מהיר של הסכסוך. נראה כי בדרך של פרשנות ראויה ומרחיבה של ההנחיה החדשה, ניתן יהיה להעביר את מרבית התיקים שהמדינה היא צד להם (כ-15%-20% מכלל התיקים האזרחיים), להליכי הבוררות היעילים והמועילים.

בהנחיה החדשה מתווה היועץ המשפטי גם את ההיבטים השונים שיש לתת עליהם את הדעת בעת ניסוח הסכם הבוררות, ובהם: ניהול הבוררות בפני בורר יחיד, שהיא הדרך העדיפה; זהות הבורר, כישוריו וניסיונו; סדרי הדין והראיות שיחולו; חובתו של הבורר לנמק את החלטתו ולפסוק לפי הדין המהותי.

היועץ אינו נוקט עמדה באיזו דרך על המדינה לבחור אם תסכים להליכי ערעור על פסק בוררות: בדרך של ערעור "פנים בוררותי" או בדרך של פנייה לבית משפט בבקשת רשות ערעור. מכל מקום, נראה שהיועץ אינו קובע קטיגורית כי בכל מקרה יוכנס להסכם הבוררות סעיף בדבר קביעת ערעור, כתנאי בל יעבור להסכמת המדינה לפנות לבוררות, אלא כל מקרה יישקל לנסיבותיו המיוחדות. כאן המקום לציין כי פנייה לערכאת ערעור על פסק בוררות מותנית, בכל מקרה, גם בהסכמת הצד השני לסכסוך.

עמדת היועץ בהנחיה החדשה מוצדקת וראויה והשיקולים וההנחיות שקבע לביצועה נראים שקולים ומאוזנים. ואולם מבחנה של ההנחיה החדשה לא יהיה בעצם הוצאתה - כי אם בדרך יישומה בפועל.

הכותב הוא שופט בדימוס ונשיא המוסד לבוררות עסקית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#