מה מצא איש העסקים צביקה בארינבוים בבנק לפיתוח תעשייה, והאם הוא יצליח להרוויח ממנו כסף?

בארינבוים גבר על מועמדים גדולים וחזקים ממנו במכרז על הבנק לפיתוח תעשייה וגרם לכמה גבות להתרומם ■ אך מהי התוכנית של בארינבוים לגבי הבנק המתפרק?

אתי אפללו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

<<שבע שנים לאחר שקרס בגלל קשיי נזילות והולאם על ידי המדינה, תם מסע התלאות של הבנק לפיתוח תעשייה. לאחר אינספור הודעות, הצהרות וראיונות של שרים ושל פקידים ממשלתיים - שכבר הספיקו לראות מחליף שני ולפעמים גם שלישי בתפקיד - הצליחה המדינה בחודש שעבר להשלים את המכרז למכירת הבנק הבעייתי.

נוכח העתיד העסקי הלא מזהיר של הבנק, ההערכות בעשור האחרון היו שלא יהיו קופצים על הבנק, ואכן שני הגופים הבולטים שהתמודדו עליו היו בנק מזרחי טפחות, ובנק ירושלים. בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות גדולים לא השתתפו במכרז, וככל הידוע, מלבד חברת ביטוח גדולה אחת, אף גוף גדול לא גילה התעניינות של ממש בבנק.

למרות הסביבה התחרותית הנוחה הזאת, לא מזרחי טפחות ולא בנק ירושלים זכו במכרז. היה זה דווקא איש העסקים צביקה בארינבוים שלקח בסוף את הבנק.

המהלך של בארינבוים העלה סימני שאלה גדולים. לבארינבוים אין פעילות פיננסית שאליה הוא יכול לחבר את הבנק כדי ליצור סינרגיה, וכלל הידוע אין לו תוכניות להתחיל לפעול בתחום. בארינבוים לא היה המועמד הטבעי לרכישת הבנק, וזכייתו במכרז היתה בבחינת הפתעה - בייחוד כשמולו מתמודדים שני בנקים שיכולים לנצל את יכולתם במתן וגביית אשראי.

למרות זאת, בסיום המכרז התברר שדווקא הגוף הגדול מבין המתמודדים, מזרחי טפחות, הוא זה שהציע את ההצעה הנמוכה ביותר - ואחריו בנק ירושלים. בארינבוים, המתמודד הצנוע יותר, ניצב בראש עם 572 מיליון שקל.

אז מה בכל זאת מצא בארינבוים בבנק המתפרק שגרם לו להציע יותר מחצי מיליארד שקל עבורו? "צביקה בארינבוים עשה עסקה מצוינת. התיק של הבנק לפיתוח תעשייה הוא תיק מעניין עם הפרשות שמרניות, וגם הבנק שלנו התעניין בו בתחילת הדרך", אומר בכיר בענף הבנקאות"

האם בארינבוים קנה את הבנק במחיר גבוה מדי? תלוי את מי שואלים. המתחרים במכרז אומרים שכן, אבל ככל הידוע הוא היה מוכן לשלם עוד יותר, עד לרף עליון של כ-600 מיליון שקל. הנכס העיקרי של הבנק לפיתוח תעשייה הוא תיק ההלוואות שלו, אך יש לו עוד כמה נכסים: הון עצמי של 270 מיליון שקל, הפסדים צבורים לצורכי מס בגובה 550 מיליון שקל המעניקים מגן מס של 140 מיליון שקל ומערכת תפעול וגביית אשראי.

תיק ההלוואות של הבנק מורכב משני חלקים עיקריים: תיק הלוואות "משלם" בהיקף של 400 מיליון שקל - שבו הלווים משלמים את חובותיהם - ותיק הלוואות בהיקף של כמיליארד שקל המורכב מהלוואות שבוצעה בגינן הפרשה לחובות מסופקים, כלומר הלוואות שהלווים לא עמדו (ועדיין לא עומדים) בתשלומים עליהן.

"ישנם שם לווים מצוינים, לצד לווים קשים מאוד שבארינבוים יצטרך לעבוד קשה כדי לגבות מהם את הכסף", מספרים באחד הבנקים. ל-TheMakrer נודע כי תיק ההלוואות של הבנק כולל הלוואות בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים לקיבוצים כמו עין החורש, צרעה, כפר רופין וגליל ים, וכן הלוואות לרשויות מקומיות. חלק מההלוואות לקיבוצים ולרשויות המקומיות משולמות ואחרות אינן משולמות.

בתיק ההלוואות ישנה גם הלוואה בהיקף גדול של כ-80 מיליון שקל לחיפה כימיקלים, והלוואה בהיקף דומה לחברה של רן קרול העוסקת בתחום האנרגיה (ככל הנראה לחברה בשם השותפות לייצור אנרגיה). תחום האנרגיה הוא תחום נפוץ בבנק, שהלווה גם לנגה פז ולחברת אנרגיה נוספת מאזור הצפון כמה עשרות מיליוני שקלים.

מה מתכנן בארינבוים לבנק

בראיונות לתקשורת לאחר הרכישה טען בארינבוים כי אם מנטרלים את ההון העצמי של הבנק, הוא למעשה שילם 300 מיליון שקל תמורת תיק הלוואות של 400 מיליון שקל שהלווים שלו עומדים בתשלומים וקיבל אגב כך גם את יתר הנכסים, לרבות יתרת האשראי הבעייתי. באותה הזדמנות הוא אמר כי העסקה מצוינת גם אם הוא לא יעשה עם הבנק דבר.

תיק האשראי המשלם של הבנק מניב ריבית שנתית ממוצעת של 7%, כלומר הכנסה של כ-28 מיליון שקל בשנה. מסכום זה יש להפחית את עלויות המימון של העסקה. בכוונתו של בארינבוים להשיג מימון לעסקה בהיקף של 300-350 מיליון שקל בריבית של 5%-5.5%, כלומר הוצאה של כ-20 מיליון שקל בשנה.

בתנאים אלה, כדי שבארינבוים ירוויח מההשקעה שלו, על הבנק לעבור תהליך התייעלות משמעותי שצריך לכלול טיפול בהוצאות הבנק, ובייחוד בהוצאות השכר שלו - כולל בהוצאות השכר של היו"ר רענן כהן והמנכ"ל אורי גלילי שמרוויחים כמיליון שקל בשנה כל אחד. ככל הידוע, הפחתת הוצאת השכר של שני הבכירים תהיה אחת המשימות הראשונות על סדר יומו של בארינבוים. בארינבוים יצטרך גם להפעיל וות משפטי שיפעל לגביית ההלוואות.

הלוואות למכירה

למרות תוכניות ההתייעלות, ברור שבארינבוים לא קנה את הבנק כדי לנהלו לאורך זמן. סביר להניח שחלק גדול מנכסי הבנק ימצאו את דרכם לידיים אחרות, וכבר בזמן הקרוב. ככל הנראה הנכסים הראשונים שיעלו על המדף יהיו ארבע הלוואות גדולות שבתיק ההלוואות המשלמות. ארבע ההלוואות האלה, בהן ההלוואה לנגה פז, לחיפה כימיקלים ולחברת האנרגיה של רן קרול, הן בהיקף של 200 מיליון שקל, ואותן מקווה בארינבוים למכור הלאה (בפרמיה של 2%-3% על גובה ההלוואה). נכס המס גם הוא יעלה בקרוב על שולחן המשא ומתן.

בשורה התחתונה, על תיק ההלוואות המשלמות (שעליו שילם 300 מיליון שקל) מקווה בארינבוים לקבל 370 מיליון שקל (סכום המייצג יכולת לגבות 90% מהיקף ההלוואות בתיק). על יתרת התיק הבעייתי בהיקף של כמיליארד שקל מקווה בארינבוים לקבל 90 מיליון שקל, שכן הסטטיסטיקה מגלה שההחזר (ריקאוורי) על תיקים שהופרשו הוא 10%-20%, ואת ההפסדים לצורכי מס, שייתנו מקלט מס בהיקף של 140 מיליון שקל, הוא מקווה למכור ב-60-70 מיליון שקל.

בסך הכל, בניכוי ההון העצמי, בארינבוים מצפה להכניס כ-502 מיליון שקל - תשואה של יותר מ-70% על 300 מיליון השקלים ששילם בהפחתת ההון העצמי של הבנק. ייתכן שבארינבוים יוכל לנצל את הפלטפורמה של הבנק, הכוללת את עובדי הבנק ומערכות המחשוב, לאחר שתעבור תהליך התייעלות, כדי לפתח פעילות להענקת הלוואות גישור קצרות (מזנין).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker