מקורב לבדיקה במנורה: "לא מן הנמנע שהפרשה תסתיים בכתבי אישום"

גם רשות ני"ע בודקת היבטים שונים בפרשת מנורה מבטחים: ככל הנראה את רישום ההלוואות שניתנו

אתי אפללו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים76
אתי אפללו

>> רשות ניירות ערך החלה לבדוק היבטים שונים בפרשות של מנורה מבטחים - כך נודע ל-TheMarker. מנורה מבטחים, שכחברת ביטוח נמצאת תחת פיקוחו של המפקח על הביטוח ידין ענתבי, היא גם חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה. ככזו יש לרשות ניירות ערך סמכות לבדוק היבטים בפרשה הקשורים לאינטרסים של בעלי המניות והמשקיעים בחברה.

מבקרת הפנים בדקה

"בתוכנית העבודה של ביקורת הפנים במנורה מבטחים יש נושאים שעולים בתדירות של פעם בשלוש שנים. נושא ההלוואות נבדק ב-2003, והוא עלה שוב בביקורת של 2006. כמה חיתוכים של הלוואות במחשב הציפו את הנושא" - כך מסבירה רונית בירן, לשעבר מבקרת הפנים במנורה, את הזמן שנדרש לחברה כדי לחשוף את פרשת ההלוואות.

בירן החלה את תפקידה במנורה מבטחים בתחילת 2004 ועזבה אותו בסוף שנת 2006. כיום היא מכהנת כמבקרת הפנים של חברת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון.

בסוף אוקטובר 2006 הודיעה מנורה מבטחים בדיווח לבורסה כי בירן התפטרה מתפקידה. בדיווח ציינה מנורה כי ההתפטרות אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המשקיעים, וכי סיום כהונתה של בירן יהיה בסוף דצמבר 2006.

"התחלתי את הביקורת בעניין ההלוואות בסביבות יולי 2006", מספרת בירן. "כשהתחלתי את תפקידי ב-2004 הייתי לבד בביקורת בחברה. לאחר שנה הוסיפו לי עוד עובד, ולאחר עוד שנה עוד עובד, ואחר כך עוד אחד. זה לא טריוויאלי לעשות כך ביקורת פנים". בירן הוסיפה כי אף עובד לא דיווח על האירועים שהתרחשו, והנושא רק בביקורת שבוצעה לפי תוכנית העבודה השנתית.

בירן ציינה כי ערכה טיוטת דו"ח ביקורת בנוגע לפרשה, והעבירה את הטיוטה ואת כל החומר בעניין - ובכללו תכתובות מייל שונות - במהלך החפיפה שערכה עם מבקר הפנים שנכנס לתפקידו. עם זאת בירן מבקשת להבהיר כי אין קשר בין הפרשה לבין התפטרותה, אשר נעשתה מסיבות שונות.

במקביל לפתיחת הבדיקה על ידי משרד רו"ח ברלב פנתה תנועת אומ"ץ - אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי - ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד חברת הביטוח מנורה מבטחים והעומדים בראשה בנוגע לפרשת הבקדייטינג של פוליסות עובדים.

"הפעולות מהוות עבירות חמורות לכאורה, על הוראות חוק עונשין, החוק נגד הלבנת הון וחוק רשות ניירות ערך", כתבו אנשי אומ"ץ ליועץ המשפטי. אתמול נודע כי היועץ המשפטי לממשלה העביר לבדיקת פרקליטות המדינה את בקשתה של התנועה, וציין כי הפנייה "הועברה לטיפול לשכת פרקליט המדינה, לכל טיפול שיימצא לנכון. למען הסר ספק, אין באמור משום חיווי דעה או נקיטת עמדת באשר לפנייה".

מנורה: נהגנו בשקיפות

ממנורה מבטחים נמסר בתגובה: "החברה נוהגת בשקיפות יתרה מול רשות ניירות ערך והממונה על שוק ההון. ככל שאנו יודעים, הרגולטורים השונים רואים את שיתוף הפעולה בעין יפה. מדובר בנושאים שעמדו על הפרק לפני שנתיים ושהחברה התייחסה אליהם ביוזמתה. הדברים אותרו, באו על תיקונם ודווחו, תוך כדי העברתם גם לוועדת הביקורת והדירקטוריון. החברה מאמינה כי לאחר שהדברים ייבדקו ויקבלו ביטוי מסודר, יתגלה התפקוד הנמרץ של החברה לאיתור ותיקון תקלות. מנורה מבטחים מקדמת בברכה כל בדיקה מהירה ויעילה ואינטרס החברה הוא שהדברים ילובנו, ויתגלה שהם אינם כצעקתה ואף רחוקים מכך. החברה שמחה שהמפקח על הביטוח נכנס לעובי הקורה כדי להיווכח, כפי שהוצג בפניו על ידי החברה, ביעילות תפקודה למגר במהירות תקלות שהתגלו".

הפרשות שהתגלו במנורה מבטחים

>> במנורה מבטחים התרחשו בעשור האחרון פרשת בקדייטינג ופרשת הלוואות לא חוקיות - כך נחשף ב-TheMarker. שבועיים לאחר מכן, הפרשה ממשיכה להסעיר את עולם הביטוח. "זה לא טוב לאף אחד, וחבל שזה קרה. התדמית של הענף נפגעה. לכל מקום שאנחנו הולכים אליו, או שהסוכנים שלנו הולכים אליו, אומרים לנו: 'אה, אתם, נו אתם אלה שעושים קומבינות'", סיפר בכיר בענף הביטוח ל-TheMarker.

על פי החשד, בפרשת הבקדייטינג שהתרחשה בתחילת 2008, עובדים במנורה מבטחים שהעבירו את חסכונותיהם האישיים לפוליסות מסוג טופ-פייננס, שינו את מסלולי ההשקעה בפוליסות אלה בדיעבד, כדי להימנע מהפסדים בעקבות ירידות בשווקים. פרק הזמן הממוצע אותו ביקשו העובדים להחזיר לאחור הוא כשבועיים.

בתגובה לחשיפת הפרשה ציינה מנורה מבטחים שמי שנשא בהפסד הוא תיק ההשקעות העצמי של החברה (הנוסטרו), וכי לא מדובר בהפסד משמעותי. ככל הידוע בפרשה היו מעורבים כ-20 עובדים, מתוכם פוטרו שלושה. בכיר במנורה סיים את עבודתו בחברה עקב הפרשה.

בנוסף, ידוע לפחות על סוכן אחד ולקוח אחד שהעבירו גם הם את חסכונותיהם רטרואקטיבית בין מסלולי ההשקעה. כל המעורבים נדרשו להחזיר כספים למנורה מבטחים לאחר שביקורת הפנים בחברה גילתה את הפעולות.

על פי החשד, בפרשת ההלוואות - שהתרחשה בין 2004 ל-2007 - נתנה מנורה מבטחים ככל הנראה הלוואות שלא בהתאם להוראות הדין. ההלוואות ניתנו באמצעות סוכנים - העיקרי הוא מיקי גרובר ולכאורה גם עזרא גבאי.

על פי ההוראות, חברת ביטוח יכולה לתת למבוטח הלוואה בשיעור של 50%-80% מהיקף הכספים שצבר בחיסכון שלו, בהתאם לסוג הפוליסה, כאשר כספי החיסכון משמשים ערובה להחזר ההלוואה.

בפרשת מנורה מבטחים, הפוליסות שימשו לכאורה כיסוי פיקטיבי להלוואה. כלומר, הסוכן הציע ללקוח הלוואה בהיקף מסוים, כאשר בסמוך למועד מתן ההלוואה הוא היה פותח לו פוליסת ביטוח חיים. במועד מתן ההלוואה לא היה כסף צבור בפוליסה, כך שההלוואה לא עמדה בכללי הדין.

מנורה מבטחים דיווחה שנתנה באופן זה הלוואות בהיקף של 133 מיליון שקל, מתוכם העריכה כי לא תוכל לגבות בחזרה 62 מיליון שקל. מתכתובת מיילים בין סוכנים שונים ובכירים בחברה בפרשה זו, עולה לכאורה שעובדים בכירים במנורה מבטחים, ובהם המשנה למנכ"ל ירון דוויק והמנכ"ל ארי קלמן, היו מעורבים בפרשה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker