החשבון המפצל שבנה וילות ברמת השרון

בקדייטינג: ממנורה ועד "החשבון המפצל"

איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים40

>> מי שקרא על הפרשה שנחשפה אתמול ב-TheMarker על חברת הביטוח מנורה מבטחים צריך לשאול את עצמו שאלה אחת: איפה הניידת? מדוע חוקרי משטרת ישראל לא פשטו אתמול בבוקר על משרדי ההנהלה של החברה, ברחוב אלנבי 115 בתל אביב?

על פי החשיפה של TheMarker, שעיקריה אושרו על ידי הנהלת החברה, עובדים, לקוחות וספקים של חברת הביטוח ביצעו לכאורה מעשי הונאה. כך זה עבד: כשהתברר לעובדים שפוליסות שלהם שהיו במסלול השקעה מסוים הפסידו כסף - הם ביקשו מהחברה לעבור למסלול אחר, אבל על פי תאריך רטרואקטיווי, שהגיע עד לשבועיים לאחור.

לדוגמה, אם לעובד היתה פוליסה במסלול מנייתי והמניות נפלו (היתה זו 2008 האיומה), הוא העביר את הפוליסה למסלול הסולידי - אבל בערכים של שבועיים קודם לכן.

זו גרסה ישראלית של בקדייטינג, נוהל שהיה מקובל בקרב מנהלים בחברות בוול סטריט, להעניק לעצמם אופציות בתאריכים שנקבעו רטרואקטיווית על מנת לזהות ימים שבהם מחיר המניה (ולכן התשלום של המנהל) היה נמוך במיוחד.

בדיוק כמו בבקדייטינג האמריקאי, המעשים של עובדי מנורה - אם אכן נעשו - שקולים למילוי טופס של טוטו ביום ראשון, כאשר תוצאות המשחקים כבר ידועות. על פי מקורות משפטיים עולה חשד כי מעשה כזה הוא לכאורה רישום כוזב במסמכי תאגיד ומעילה, וכי הכסף שהצטבר בפוליסות העובדים נלקח ממישהו אחר.

בחברה טוענים שלעמיתים לא נגרם נזק מכיוון שהכספים נלקחו מחשבון הנוסטרו של החברה, אך גם זה מעלה חשד למעילה. מנורה היא חברה ציבורית, ובעלי מניותיה נפגעו. שיטת ההונאה אולי צבועה במכחול של צווארון לבן, אבל אם הדברים יוכחו בבית משפט, מה שאנשי מנורה עשו אינו שונה מעובדים של יבואן מכשירי חשמל שייכנסו למחסן וייסעו הביתה עם טלוויזיית 50 אינץ' חדשה.

במנורה מיהרו אתמול לנסות למזער את היקפי ההונאה, אבל הפרשה מעלה שתי שאלות קריטיות לשוק ההון ישראלי.

הראשונה: איפה הרשויות? איפה האוצר? איפה הרשות לניירות ערך? איפה המשטרה? בפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר אישרו אתמול כי קיבלו דיווחים בעניין מחברת מנורה וש"הנושא בבדיקה". בפועל טרם נעשה דבר, עדיין בודקים שם "מה המשמעות" של הדברים, ובכל מקרה לא הועברה ליועץ המשפטי לממשלה כל תלונה או בקשה לחקור את המקרה. ומה עם הרשות?

ברשות לניירות ערך בכלל לא בטוחים שהעניין קשור אליהם. אתמול בבוקר אמרו מקורות ברשות כי לא התקבל במשרדיהם כל דיווח בעניין, הם קראו על הפרשה לראשונה ב-TheMarker וממילא הם לא בטוחים שהנושא קשור לחוקי ניירות ערך. "אם כמה עובדים עשו משהו לא כשר, ואין לכך השפעה מהותית על החברה, לא ברור אם הסיפור במגרש שלנו", אמר מקור ברשות. אלא שלאחר מכן דרשו מהחברה דיווח מפורט בעניין.

השאלה השנייה חשובה יותר: עד כמה נפוצות בשוק ההון הישראלי הונאות בשיטות של שיעורים, תאריכים, פיצולים ושאר תרגילי רישום, שכולם מיועדים בדרך זו או אחרת להעביר כסף מהקופה הכללית של הציבור אל כיסיהם של עובדים, מנהלים ומקורבים.

את ההיסטוריה אנו מכירים. במשך עשרות שנים נהגו מנהלים בשוק ההון הישראלי להתעשר משיטות אלה. עד לא מזמן השיטה המקובלת ביותר היתה זו של "החשבון המפצל". זה עבד כך: כל העסקות בבורסה של בית ההשקעות היו מתבצעות בחשבון אחד, ובסוף היום היו "מפצלים" את הקניות והמכירות לחשבונות השונים. עסקות שנראו טוב, למשל כאלה שכבר שיקפו רווח, פוצלו לחשבונות ותיקי השקעות של מקורבים. העסקות הטובות פחות "פוצלו" לתיקים של הציבור, כמו קרנות נאמנות וקופות גמל.

בכמה מקרים הדברים גם נחשפו בבית המשפט. בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 חברת הברוקרים מוריץ-טוכלר היתה מהגדולות בשוק. מנהלי החברה נהגו לבצע את ה"פיצול" של ההשקעות שלושה עד ארבעה ימים לאחר ביצוע העסקה, כאשר העסקות הטובות הופנו לתיקי מנהלים ועובדים שגרפו רווחים ללא סיכון על חשבון שאר לקוחות החברה. באותו מקרה הועמדו לדין והורשעו עובדים של החברה, וכמה עובדים ברחו מהארץ.

הפרקטיקה הזו היתה מקובלת בחלקים גדולים של השוק, וותיקי הבורסה יודעים לספר שחלק לא קטן מהווילות ברמת השרון נבנו על בסיס תרגילי ה"חשבון המפצל".

תרגילים אחרים באמצעות אותו "חשבון מפצל" שימשו לכאורה לשיפור תשואות של קרנות או קופות קטנות במונחים של היקפי הכספים שלהם, כדי שקופות וקרנות אלה יציגו תשואות יוצאות דופן לטובה וכך ישמשו כלי שיווק מרכזי עבור בית ההשקעות.

במקרה האחרון אולי לא נגנבו כספים לכיסם של מנהלים ועובדים, אך בוצעה מול הציבור הטעיה בזדון בהצגת הנתונים וביכולת יצירת הרווחים של הקרן או הקופה. על פי הערכות, אגף הפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר ידעו על כמה מקרים כאלה.

בארה"ב, לאחר שהעיתון "וול סטריט ג'ורנל" חשף את הבקדייטינג של אופציות המנהלים, מיהרו הרשויות לפתוח בחקירה ולאחר תקופה לא ארוכה הוגשו אישומים - ומנהלים נכנסו לכלא לתקופות ארוכות. ישראלי אחד, בעל השליטה בחברת קומברס, קובי אלכסנדר, מסתתר עד היום בנמיביה.

לאחר ש-TheMarker פתח חלון קטן אחד לנורמת תרגילי התיארוכים והשיעורכים, מעניין יהיה לראות אם רשויות החוק ייכנסו לעובי אחת מהפינות היותר אפלות של שוק ההון הישראלי, וינסו לחקור, לגלות, להעמיד לדין ואולי סוף סוף גם להרתיע את העבריינים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker