קומבינות למקורבים בשוק הביטוח

האם התשואות מהביטוח כוללות הפסדים ממבוטחים אחרים?

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים33
סמי פרץ

>> לפני הרבה שנים קיבלתי הצעה מפתה. מנהל של אחת מקרנות הפנסיה הציע לי להצטרף לקרן בניהולו, שהבטיחה תנאים טובים המבוססים על סבסוד ממשלתי. האיש ידע כמובן מהו עיסוקי, ולכן בחר להציע לי את ההטבה. היה זה זמן קצר לאחר שרפורמה שצימצמה את ההטבות הממשלתיות בקרנות הפנסיה נכנסה לתוקף, והוא הציע לי בעצם את התנאים הקודמים.

כאשר שאלתי איך הוא יכול לצרף אותי לקרן בתנאים שכבר אינם בתוקף, הוא השיב בביטחון רב שזה בסדר, כי חלף רק חודש מאז שהתנאים שונו, והוא יכול להציג את בקשת ההצטרפות שלי כאילו נמסרה חודש קודם לכן. הצעתו המפתה נדחתה מן הסתם, אבל סיפקה לי שיעור חשוב על ניהול כספים בישראל. שיעור על הגמישות שבניהול הכספים, הקומבינות, התרגילים, והדאגה למקורבים. שיעור שאת מחירו משלמים כל מי שאינם נמנים על המקורבים למנהלי התעשייה הפיננסית.

חשיפת פרשת הבקדייטינג ב-TheMarker אתמול, על ידי הכתבת אתי אפללו, הפתיעה רבים - אבל ותיקי שוק ההון הישראלי כבר ראו בשני העשורים האחרונים כמה וכמה תרגילים מלוכלכים על חשבון המשקיעים.

במקרה של מנורה, מתברר שעובדי החברה נהנו משירות מיוחד שאינו פתוח לציבור הרחב. הם ניהלו פוליסות השקעה בחברה ונהגו להעביר את כספם ממסלול למסלול בדיעבד, בהתאם לביצועים. כאשר גילו שההשקעות שלהם ספגו הפסד, ביקשו להעביר בדיעבד את כספם למסלול שלא ספג הפסד, או שהניב רווח.

זהו כמובן טיפול אסור ולא חוקי בניהול הכספים, ומבקר הפנים של מנורה שחשף את המקרה הביא אותו לידיעת הנהלת החברה, הדירקטוריון והמפקח על הביטוח. בסופו של הבירור הודחו כמה עובדים שהיו מעורבים בפרשה, וכספי העובדים הועברו לניהול של סוכנות חיצונית כדי למנוע את הישנות המקרה. מנכ"ל מנורה, ארי קלמן, אמר לנו כי המבוטחים של החברה לא נפגעו בעקבות המקרה הזה, וכי הנזק, המסתכם לדבריו ב"פחות ממיליון שקל", נגרם לכספי הנוסטרו של החברה.

איפה היה המפקח על הביטוח?

הטיפול של מנורה במקרה היה יכול להרגיע אותנו אלמלא העובדה שהוא לא זכה לתשומת הלב הראויה מצד המפקח על הביטוח. מקרה כזה חושף בעיות קשות בניהול ההשקעות של הציבור. הוא מלמד שבניהול הכסף שלנו קיימות פרצות רבות, שמאפשרות לעובדי חברות הביטוח ובתי ההשקעות לבצע בקלות שינויים בתיקי ההשקעות; להעביר הפסדים מקבוצת מבוטחים אחת לקבוצה אחרת; לבצע פעולות רטרואקטיוויות; לדאוג ללקוחות מסוימים ולדפוק לקוחות אחרים; ובקיצור, לעשות כל מה שהם רוצים עם הכסף שלנו - מבלי שנדע מה קורה שם.

החוסכים הרי לא נהנים משקיפות כלשהי בניהול הכסף שלהם. הם רק מקבלים אחת לכמה חודשים דיווח בדואר על מצב החסכונות שלהם, שגם אותו לא תמיד קל להבין. הדיווח הזה כולל בעיקר שורה תחתונה: כמה כסף יש לך, כמה הרווחת או הפסדת השנה. אבל אין בו שום רמז לכל מה שעבר על הכסף שלנו במהלך התקופה. מדובר באלפי או עשרות אלפי פעולות שנעשו בתיק ההשקעות שלנו בכל רבעון, והיכולת של מנהלי השקעות או סתם עובדים מן המניין לווסת, לסווג, לפצל או לתקן מספרים קדימה ואחורה היא גדולה.

כמובן שראשי החברה יטענו אחר כך שמדובר בעובד אחד או שניים שסרחו, בפרצה קטנטנה שנסגרה, ובכלל - איש לא נפגע. קשה לנו לתת בכך אמון של ממש. פרצה קוראת לגנב, וגנב, כשקוראים לו, בא. עד שהפיקוח על הביטוח לא ידאג לסגור את הפרצות האלה, החוסכים לא יכולים לישון בשקט בלילה. שלל התרגילים שמאפשרים לגלגל הפסדים מלקוחות מקורבים ללקוחות סתם גדול מדי, מזמין מדי וקל מדי לביצוע.

במהלך השנים הסבו מוצרי החיסכון וביטוחי החיים בחברות הביטוח למבוטחים עוגמת נפש והפסדים לא קטנים, בסדרה של פרמטרים: בשלב המכירה, כשדחפו להם מוצרים יקרים ולא מתאימים שהתאימו יותר לסוכן הביטוח; בשלב הפדיון המוקדם, כשהם נקנסו על שבירת החיסכון; במהלך חיי הפוליסה, כשהחברות גבו דמי ניהול מופקעים; וגם בשלבים של מימוש זכויות הביטוח, כשהחברות התנערו מחבותן. האמון בין חברות הביטוח למבוטחים שלהן אינו גבוה, והדבר מייצר דינמיקה של רמאויות והונאות, גם מצד מבוטחים כלפי חברות הביטוח.

כדי שהמבוטחים והחוסכים יחושו בטוחים, נדרשת בדיקה ממצה של הפיקוח על הביטוח בנוגע לכל ההיבטים המשפטיים והחוקיים של הפרשה. אבל לא פחות חשוב מכך, נדרשת בדיקה מקיפה של ההיבטים הטכניים שמאפשרים לעובדים ולמנהלים בחברה נגישות כה קלה למניפולציות בחסכונות הציבור.

נ.ב.

המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, יסיים בשבועות הקרובים את תפקידו כממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר. הקדנציה שלו היתה הדרמטית ביותר בהשוואה לקודמיו בתפקיד. במהלכה התרחשו תמורות אדירות בשוק הביטוח והחיסכון, שהחלו בהעברת נכסי קרנות הנאמנות וקופות הגמל מהבנקים לחברות הביטוח ובתי ההשקעות, והסתיימו במשבר הפיננסי הגלובלי החמור שחשף כמה מהכשלים בשוק ההון הישראלי.

ענתבי נחשב מפקח פעיל ודינמי מאוד. אבל למרות הכמות האדירה של ההוראות והחוזרים ששלח לחברות הביטוח, הוא משאיר אחריו שוק הון וביטוח שזקוקים לטלטלה רגולטורית אגרסיווית. כמה מהכשלים בשוק נחשפו במהלך המשבר הגלובלי, בעיקר אלה הנוגעים לאופן שבו מנוהלים כספי החוסכים לטווח ארוך בישראל. התחום הזה דורש חריש עמוק של הסדרה, פיקוח ואכיפה, וגם שוק הביטוח עצמו זקוק ליד מנערת שתציב אותו בסטנדרטים גבוהים בהרבה של שקיפות, שכלול המחשוב וניהול השקעות.

המפקח הבא יהיה חייב להציב את היעדים האלה בראש סדר העדיפויות שלו. יציבות הענף תלויה יותר מכל באמון שרוחשים כלפיו לקוחותיו, וערעור של האמון הזה הוא איום יציבותי של ממש.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker