הבעיות של אורכית מתחילות להדאיג את בעלי האג"ח

13 שנה לאחר שהגיעה לוול סטריט, החברה שנחשבה להבטחה גדולה אינה מפסיקה להפסיד ■ בקצב שריפת המזומנים הנוכחי עלולה אורכית להיקלע לבעיה בהחזרת החוב לבעלי האג"ח ■ התשואה המשוקללת על האג"ח מגיעה ל-30%

ניר צליק

>> בשבוע שעבר פירסמה יצרנית המתגים אורכית את דו"חות הרבעון השלישי, וחשפה שוב הפסדים כבדים. לא היתה בכך הפתעה מרעישה. בשלוש מתוך חמש השנים האחרונות רשמה החברה הפסדים, כשתזרים המזומנים השלילי שלה הסתכם ב-33 מיליון דולר ב-2008.

אלא ש-13 שנה אחרי שהחברה הגיעה לבורסה כהבטחה גדולה, ואחרי שנים ארוכות שבהן בעלי המניות סופגים אכזבות מהחברה, הבעיות של אורכית עלולות להגיע בתקופה הקרובה לגורמים חדשים המעורבים בחברה. מי שאמורים להיות מודאגים מתזרים המזומנים השלילי של החברה ומהפסדיה ההולכים ונצברים הם לאו דווקא מחזיקי המניות של החברה, אלא דווקא מחזיקי איגרות החוב שלה. בקצב שריפת המזומנים הנוכחי של החברה, אורכית - שנחשבה תקופה ארוכה לאחת החברות המובילות בתחומה - עלולה להיקלע לבעיה בבואה להשיב את חובה המסתכם בכ-80 מיליון שקל.

איגרות החוב של אורכית נסחרות כיום בתשואה לפדיון של כ-14%, אם מסתכלים על תאריך פדיון הקרן הסופי ב-2017. אלא שלמחזיקי האג"ח יש נקודת יציאה ב-2012 לפי התשקיף, ולפי תאריך זה התשואה היא כ-30%.

ב-2007, אחרי שהחברה הפיחה תקוות במשקיעיה עם החוזה הענק שחתמה כמה שנים קודם לכן עם KDDI היפנית, שהסב לה הכנסות של יותר מ-100 מיליון דולר - היא הנפיקה איגרות חוב בהיקף של 25 מיליון דולר בבורסה של תל אביב. בשוק נותרו כיום איגרות חוב בשווי של 21.5 מיליון דולר. רוכשי איגרות החוב האמינו אז שהפריצה נמצאת בדרך ושחוזה הענק עם KDDI הוא הסנונית שמבשרת על בוא האביב. ואולם בעקבות החוזה עם KDDI לא נחתמו חוזים נוספים באותם סדרי גודל, כשבמשך תקופה ארוכה ציפתה אורכית ללקוח השני.

במקביל, בתחילת 2009 החליטה החברה להפסיק את פיתוח המתגים הגדולים, שהם אלו שהביאו לחברה את החוזים המשמעותיים. אורכית שינתה אסטרטגיה והחלה להתמקד במרכזיות בינוניות, משום שעקב המשבר הכלכלי העולמי חברות הטלקום נרתעו מהוצאות גדולות. המשמעות היא שכעת, באסטרטגיה הנוכחית, גם אם החברה חותמת על חוזים, גודלם אינו מזכיר כהוא זה את גודל החוזה עם KDDI, והם מסתכמים במיליוני דולרים בודדים בלבד לכל חוזה.

עיון בתשקיף להנפקת איגרות החוב, מעלה תמונה לא מעודדת בעבור בעלי האג"ח. בעלי איגרות החוב אינם נהנים משיעבוד כלשהו שיבטיח את השבת כספם במועד תשלום הקרן, שיתבצע ב-2017 בתשלום אחד בלבד. אם כי בעלי החוב יכולים לדרוש תחנת יציאה למלוא הסכום כבר בעוד מעט יותר משנתיים, בתחילת 2012. בינתיים הם נהנים מהריבית בגובה של 6% הצמודה למדד המחירים לצרכן והמשולמת פעמיים בשנה.

אילו מניית החברה היתה נסחרת במחיר גבוה משמעותית, אולי לאורכית לא היתה סיבה לדאגה, כי איגרות החוב ניתנות להמרה למניות לפי מחיר של 52.3 שקל למניה. ואולם המרה כזו נראית דמיונית לנוכח מחירה של מניית החברה, שהוא 14 שקל בלבד. החברה אף ציינה כי אם מחיר המניה יהיה יותר מ-30 דולר, היא תוכל לכפות עליהם את ההמרה, תסריט שאף הוא לא יצא לפועל.

אם לא די בכך, נדמה שהאזהרות שפירסמה החברה בתשקיף עצמו לגבי הסכנה הטמונה בהשקעה בניירותיה התממשו אחת לאחת. החברה כתבה אז כי בהיסטוריה שלה קיימים הפסדים, וייתכן שהיא לא תישא רווחים בעתיד, וכן כי התשואות מ-2004 ועד 2006 היו תלויות במכירת קו מוצרים ללקוח אחד ביפן (KDDI). בנוסף, כתבה החברה כי להפסד הלקוח או להקטנת נפח פעילותו יהיו השפעה שלילית על עסקי החברה, כפי שאכן קרה. עוד כתבה החברה, כי יש לה היסטוריה של תנודות בתזרים המזומנים מפעילותה וייתכן כי לא יתייצב תזרים מזומנים חיובי מפעילות החברה.

הקופה עשויה להתרוקן

בקופת החברה יש מזומנים של כ-35 מיליון דולר וניירות ערך סחירים בשווי של 16.6 מיליון דולר. החוב, כאמור, מסתכם בכ-21 מיליון דולר. אורכית אמנם צימצמה משמעותית את קצב דימום המזומנים שלה, אבל בינואר-ספטמבר היא הפסידה 16 מיליון דולר. אם בעלי החוב ירצו לקבלו במועד היציאה ב-2012 את כספם, הם יותירו לכל הפחות לחברה קופה מדוללת, ובתסריט מסוים היא עלולה להיקלע לקושי להחזיר את החוב.

אורכית בראשות איציק תמיר לא היתה עיוורת למצבה. החברה הגישה תשקיף להנפקת זכויות, ובמקביל ביקשה להגדיל את הון המניות שלה מ-50 מיליון ל-100 מיליון. אלא שמחזיקי המניות בחברה, ששבעו מרורים מביצועי המניה, לא היו מוכנים לקבל את הדילול וסירבו להגדלת הון המניות, מה ששלח את מהלך גיוס הכספים בחברה להקפאה לעת עתה.

מתשקיף ההנפקה עולה כי בין המוסדיים שהשתתפו בהנפקה ניתן למצוא את כלל פיננסים, שרכשה איגרות חוב בהיקף 10 מיליון שקל, דש איפקס ספיר שותפות מוגבלת, שרכשה איגרות חוב בהיקף 5 מיליון שקל; מגדל קרנות נאמנות, שרכשה איגרות חוב בהיקף 2.5 מיליון שקל; הראל בית השקעות, שרכש איגרות חוב בהיקף 3 מיליון שקל; דש איפקס טופז שותפות מוגבלת, שרכשה 4 מיליון איגרות חוב; ואנליסט קופות גמל, שרכשה איגרות חוב בהיקף 3.3 מיליון שקל.

בין הקרנות המחזיקות כיום את באג"ח של החברה ניתן למנות את הלמן אלדובי אג"ח קונצרני, המחזיקה בכ-2.6 מיליון איגרות חוב; הלמן אלדובי הזדמנות ישראלי, המחזיקה ב-2.8 מיליון איגרות חוב; ופיא אג"ח חברות והמרה, המחזיקה ב-1.1 מיליון איגרות חוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker