המדינה מפלה לרעה את הארגונים החברתיים

המגזר השלישי

ירון קידר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
ירון קידר

>> הכלכלה המערבית דוגלת בסיוע לקבוצות מוחלשות באמצעות "חכות" - כלים שיאפשרו להם לייצר הכנסה ולקדם עצמם, במקום "דגים" - תמיכות כספיות המספקות צורך זמני, שלא מייצרות הכנסה עתידית.

אך היגיון לחוד וחוק לחוד. לפי המצב החוקי הנוכחי, ארגון חברתי המבקש להקים חברה בת מסחרית שכל רווחיה ישמשו כמקור מימון נוסף לארגון, יהיה מחויב לשלם למדינה מעבר למס החברות, גם מס של 25% על הדיווידנד שתעביר החברה המסחרית לארגון. כך שבניגוד לכל יתר הכנסות הארגון שפקודת מס הכנסה פוטרת אותן ממס, הרי שהחוק ממסה הכנסות שיש היגיון לעודד את יצירתן.

מיסוי הדיווידנד צורם עוד יותר כשמשווים את המצב למגזר העסקי, שם חברה אינה משלמת מס על דיווידנד שקיבלה מחברה בת. מדובר במיסוי המפלה לרעה את הארגונים החברתיים מתוך תפישה ישנה של מגזר העמותות ככזה הנסמך על תרומות ומימון ציבורי בלבד. אין ספק שמדובר בתפישה מיושנת שמונעת את התפתחות הארגונים לעצמאות כלכלית.

ביטול המס על הדיווידנד של חברות בנות של הארגונים עשוי להביא לדינמיקה חדשה של התנהלות של הארגונים, שלא יעמדו חסרי אונים מול קיצוצים בתרומות ובתמיכות ויעניק להם תמריץ לייצר מקורות הכנסה שיאפשרו להם להגדיל את שירותיהם. המשך המצב הנוכחי פוגע באינטרס הכלכלי של הארגונים ושל המדינה, שכן הדבר מונע את הגדלת מקורות ההכנסה של הארגונים המספקים חלק משמעותי מהצרכים והשירותים שאינם מסופקים על ידי המדינה. ככל שהכנסת מגזר זה תפחת וככל שכוחו הכלכלי יקטן, הרי שנטל הטיפול, אספקת השירותים ו"חלוקת הדגים" ישוב בסופו של דבר למדינה.

הכותב הוא שותף במשרד בוגט-קידר המתמחה במגזר השלישי ולשעבר ראש רשות התאגידים

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker