מה הסוד של סול זכאי? הסיפור מאחורי האיש שיושב על הר מזומנים ומחוזר ע"י בכירי הטייקונים בארץ - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה הסוד של סול זכאי? הסיפור מאחורי האיש שיושב על הר מזומנים ומחוזר ע"י בכירי הטייקונים בארץ

לפני 30 שנה ארז סול זכאי, חייל משוחרר, את המזוודות ונסע ללונדון ■ מאז הוא הספיק לעשות עסקים בבריטניה וברחבי העולם וליהפך למיליארדר ■ הדיווח שפורסם בשבוע שעבר ב"סאנדיי טיימס" הבריטי, על כך שזכאי עוזב את לונדון, עורר הדים רבים בבריטניה ■ מדוע החליט סול לחזור לישראל?

תגובות

המיליארד הישראלי-בריטי סול זכאי, היה ב-1980 צעיר בשנות ה-20 לחייו, שכמו רבים מבני גילו רצה לעשות את "המכה" בחו"ל, ובמקרה שלו - בלונדון. ניסיונו העסקי בבירת הממלכה המאוחדת כלל עד אז סחר בבגדים העשויים מפרוות ארנב ומכירת חולצות טי שייבא מהמזרח הרחוק בדוכנים בשוק פורטבלו וברחוב קרנבי. בחמש שנותיו בעיר צבר זכאי הון קטן, אך אל תחום הנדל"ן שבו עשה את הונו העצום הגיע לגמרי במקרה: הוא חיפש מקום אכסון לסחורה שייבא מהמזרח הרחוק וזכה במכירה פומבית במחסן, תמורת 40 אלף ליש"ט. כעבור זמן קצר פנה אליו איש עסקים מקומי שהמחסן הפריע לו לממש תוכניות עסקיות באזור, והציע לקנות ממנו את המחסן תמורת סכום כפול. זכאי ביקש עוד, והצליח לקבל לידיו 100 אלף ליש"ט. הוא הרוויח 60 אלף ליש"ט בשלושה שבועות בלבד. "זאת היתה הנקודה שבה הוא הבין שחבל לבזבז את הזמן על בגדים", אומר איש עסקים המכיר היטב את זכאי. "הוא החליט לעזוב את הכל, ולהתמקד באיתור הזדמנויות בנדל"ן".

זכאי מוכר היטב בסיטי של לונדון, יותר מאשר בזה של תל אביב. הדיווח שפורסם בשבוע שעבר ב"סאנדיי טיימס" הבריטי, על כך שזכאי עוזב את לונדון, עורר הדים רבים בבריטניה - הדים שנשמעו היטב גם בתל אביב. העיתון דיווח כי זכאי עזב לפני כמה חודשים את הסיטי של לונדון, והעתיק את מגוריו לישראל ולגיברלטר.

כמו רבים מעשירי לונדון, החליט זכאי להצביע ברגליים נגד מדיניות המס החדשה שהנהיגה ממשלת בריטניה, שלפיה הזרים המתגוררים במדינה ייאלצו לשלם מס של 50% על הכנסותיהם מחו"ל (ראו מסגרת). ואולם במקרה של זכאי ההחלטה נבעה גם משיקול אישי: לפני כמה שנים הוא התחתן בפעם השנייה עם אשה ישראלית. לזוג שני ילדים קטנים והם מעוניינים כי יתחנכו בישראל.

על פי רשימת עשירי בריטניה ל-2009 שפירסם "הסאנדיי טיימס", הונו של זכאי מוערך ב-1.5 מיליארד ליש"ט, שאותו צבר בחברה הפרטית שייסד, "טופלנד". היקף הנכסים שברשותה מוערך ב-4 מיליארד ליש"ט - הערכה זהירה בלבד בכל הנוגע לתחום הנדל"ן, שבו נכסים נרכשים באמצעות הלוואות מהבנק.

"נכון שהוא ממונף, אבל כנגד הכסף עומד הנכס עצמו ולא חובות שהוא לקח מאחרים", מסביר בנקאי ההשקעות הישראלי יהושע קלמן, המקורב לזכאי. "הוא מכר נכסים ועשה עסקות של מימון מחדש עוד לפני המשבר, ולכן כיום הוא נזיל מאוד, ממש יושב על הר של מזומנים. ממה שידוע לי, הטייקונים הכי בכירים בישראל מחזרים אחריו".

נזילותו של זכאי מעוררת ציפייה בשוק ההון התל אביבי, בתקווה שהוא ישקיע בישראל. עוד כשגר בלונדון התעניין זכאי בכמה עסקות, אך הן לא יצאו לפועל מעולם. "זה אדם שיודע לזהות הזדמנות עסקית ובהחלט לא יפספס אותה", אומר איש העסקים שמכיר את זכאי. "אני מעריך שהוא לא יעשה צעדים עסקים משמעותיים עכשיו, אבל עצם ההימצאות שלו כאן יוצרת מצב שבו הוא נחשף ליותר הזדמנויות עסקיות. אם הוא יראה משהו קורץ, הוא עשוי להיכנס כשותף".

תא"ל במיל' מוטי בסר, מנהל ארגון הבונדס בלונדון שסול זכאי הוא מתומכיו העיקריים, סבור כי זכאי ישתלב בעסקים בישראל. "ערכתי לא מעט שיחות אתו, ואני רואה את הסקרנות ואת הרעיונות היצירתיים שלו לגבי עסקים בישראל", אומר בסר. "האוריינטציה שלו היא השקעה כאן והוא נוקט צעדים קונקרטיים בנוגע לזה".

צמוד לאח אדי

זכאי, 56, נולד ברמת גן למשפחה ממעמד סוציו-אקונומי ממוצע. הוא למד בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה, וכשהשתחרר מחיל האוויר ב-1975 נסע ללונדון. לאחר שנתיים פתח קו של יבוא בגדים מהונג קונג ומקוריאה הדרומית, שאותם מכר בחנויות שפתח. במקביל למד כלכלה באוניברסיטה.

בסוף שנות ה-70 הגיע לעיר אחיו אדי, ודרכיהם לא נפרדו מאז: סול אמנם מוכר יותר, ונחשב התקשורתי בין השניים, אך את כל פעולותיהם העסקיות הם עושים ביחד, גם אם לא ברור כיצד בדיוק מתחלקים הרווחים ביניהם. אדי ימשיך לנהל את עסקי טופלנד מלונדון, בעוד שסול ישמש כיועץ בלבד בגיברלטר. לשניים אח נוסף, חזי, שמתגורר גם הוא בלונדון אך אינו מעורב בעסקיהם של אחיו.

מקורביו של זכאי מתארים אותו כאיש עסקים מבריק וחכם, שיודע לצפות עשרה מהלכים קדימה. "הוא איש עסקים נוקשה, שיודע היטב איך לנהל משא ומתן", אומר איש עסקים ישראלי המכיר אותו היטב. "כשהוא קולט הזדמנות עסקית חדשה, הוא יודע לחתוך במהירות. עד עכשיו זה השתלם לו".

מנגד, בקהילה הישראלית בלונדון יש הסבורים כי האמביציה של זכאי גרמה לו להתנער מישראלים שהיו אתו בקשר בתחילת דרכו. "סול, קודם כל, הוא אדם שמאוד-מאוד רצה להיות עשיר, ולא כל כך אכפת לו מה הוא עשה בדרך", אומר איש עסקים ישראלי המתגורר בלונדון שנים ארוכות.

עד היום נמנע זכאי מלתת ריאיונות לתקשורת הישראלית. הוא ממעט להתבטא גם בתקשורת הבריטית ומעולם לא העניק ריאיון רחב ומקיף. הוא שקט כמו דג סול, אומרים מקורביו בחיוך.

זכאי יודע ליהנות מהחיים הטובים: תחביבו העיקרי הוא שיט ביאכטה, והוא נוהג לשכור יאכטה ולהפליג לחופשות ביעדים שונים. ב-2008, לדוגמה, בילה ארבעה שבועות באי קוסמוי שבתאילנד. הוא מחלק את זמנו בין ישראל, גיברלטר, מונטה קרלו, ספרד ושווייץ.

ניצלו את ההיסטריה בשוק

בשנות ה-80, בראשית דרכם בעסקי הנדל"ן, עבדו האחים סול ואדי זכאי כסוחרי נדל"ן לכל דבר: הם לא בחלו בנכסים, ורכשו גם דירות וחנויות קטנות באזורים נידחים במזרח לונדון או מבנים מוזנחים שאיכלסו מועדוני סנוקר מפוקפקים. הם שיפצו את הנכסים האלה ומכרו אותם במחיר גבוה יותר. הם הרחיבו את המהלכים האלה בהדרגה למבנים שלמים.

הכסף הגדול הגיע בראשית שנות ה-90, לאחר ההתמוטטות הגדולה של שוק הנדל"ן. בחודש אחד, הידוע כ"ספטמבר השחור", צנח שוק הנדל"ן בבריטניה בחדות. המשבר גרם להתמוטטות של לא מעט חברות נדל"ן, והאחים זכאי ניצלו את ההזדמנות כדי לקנות מבנים ברמה גבוהה יותר ובמחירים נמוכים יחסית מחברות שקרסו.

"מחירי הנדל"ן ירדו מתחת למחירי המשכנתא", נזכרת ענת קורן, המתגוררת שנים ארוכות בלונדון ועורכת את המגזין "עלונדונט", המסקר את חיי הקהילה הישראלית בעיר. "זכאי עשה את מה שכל הישראלים האחרים שהתעשרו מנדל"ן עשו: ניצל את ההזדמנות לקנות נדל"ן במחירי מציאה. אז גם התחיל הטירוף של המשכנתאות ב-90% או ב-100% מערך הנכס. הבנקים רצו לעודד קניית נדל"ן, ולכן היה אפשר להתחיל עם מעט מאוד כסף".

לקראת סוף שנות ה-90 התבססו האחים זכאי בעולם הנדל"ן הבריטי וביצעו עסקות גם מחוץ ללונדון: במנצ'סטר, בבירמינגהם, בסקוטלנד ובדרום מערב בריטניה. ב-1998 הם כבר רכשו נכסים תמורת 115 מיליון דולר. שנות האלפיים סימנו את כניסתם לעשירייה הראשונה של עשירי הנדל"ן במדינה. גם במקרה זה, הדבר התרחש בזכות יכולתם לנצל משבר: בסתיו 2001 התעוררה היסטריה בכלכלה הבריטית לאחר הפיגוע במגדלי התאומים. האחים זכאי החליטו לנצל את הבלבול שאחז בשוק, ורכשו 78 חנויות של רשת הבגדים מארקס אנד ספנסר בשיטת lease back - רכישה של נכס מידי הבעלים והשכרה בחזרה לטווח ארוך. החנויות נרכשו תמורת כ-600 מיליון דולר, אך בזמן קצר הוכפל ערכן.

העסקה הגדולה הבאה היתה ב-2004: האחים זכאי רכשו מטסקו, רשת השיווק הגדולה בבריטניה, 35 מרכזי מכירות ושני מרכזי קניות תמורת 1.2 מיליארד דולר. הם גייסו את הכסף באמצעות מכירת אג"ח. עסקה זאת הקפיצה את טופלנד למעמד חברת הנדל"ן השישית בגודלה בבריטניה. כעבור שנה רכשו האחים שישה בתי מלון של רשת המלונות הבריטית טיסל באתרים מרכזיים בלונדון, כמו כיכר פיקדילי והייד פארק, תמורת 360 מיליון דולר.

זו היתה העת לממש רווחים: ב-2006 עשתה החברה מהלך של refinance (מיחזור חובות) על כמה מנכסיה, כולל חנויות מרקס אנד ספנסר. בזכות הערכה חדשה של שווי הנכסים בידיה, שעלה עם השנים, מיחזרה החברה את ההלוואה שקיבלה מהבנק והכניסה לקופתה את ההפרש בערך הנכס. כך זרמו לקופתה של טופלנד ב-2006 מאות מיליוני ליש"ט.

ב-2007 החליטו האחים זכאי למכור את האחזקות בטסקו. שלוש שנים לאחר שקנו את האחזקות, עלה ערך הנכסים מ-1.2 מיליארד דולר ל-1.9 מיליארד. באותם ימים התחיל המשבר העולמי, והצד השני - חברת פרל ביטוח - ניסה לצאת מהעסקה. בסופו של דבר, בעקבות פשרה בין הצדדים, קיבלו האחים זכאים 2 מיליארד דולר במזומן, דבר שהגביר מאוד את הנזילות שלהם.

"זכאי עשה את כל המהלכים האלה עוד לפני המשבר", אומר עסקים ישראלי המתגורר בלונדון. "באוגוסט 2007 הוא היה כבר איש שמח, אחרי שהבין שהשוק נמצא לפני קריסה. כיום הוא יושב על הגדר".

"הכתובת היתה על הקיר"

ב-2007 החליטו האחים לפזר את המזומנים במדינות מתפתחות בעולם השלישי כמו רוסיה, סין, ברזיל והודו (מדינות הבריק) שנחשבו אז למקומות המבטיחים ביותר, אך התבררו מאז כמסוכנים. הם קנו ומיד מכרו רשת מלונות סינית והצליחו לצאת מהעסקה ברווח. ברוסיה הם הקצו 150 מיליון דולר לטובת השקעות, אך משכו בחזרה את רוב הכסף. בברזיל, לעומת זאת, הם החליטו בסופו של דבר לא להשקיע בכלל. הודו היתה היחידה מבין המדינות המתפתחות שבה החליטו האחים להישאר, לאחר שהקימו קרן בסך 2 מיליארד דולר להשקעות נדל"ן במדינה.

פרט לבריטניה, עסקיהם של האחים זכאי משגשגים בספרד ובגרמניה. בגרמניה הם בעלים של רשת "עשה זאת בעצמך", שאותה רכשו תמורת 160 מיליון דולר. בספרד הם רכשו את רשת הסופרמרקטים הגדולה במדינה, אירוסקי, תמורת 360 מיליון יורו.

בדיעבד, ההצלחה של האחים זכאי נובעת גם מהעסקות שהם בחרו לא להיכנס אליהן. ב-2007 הם היו מעורבים במשא ומתן לרכישת הנכסים של החברה השווייצית ילמולי. ביולי 2007 רכשו דלק נדל"ן ויגאל אהובי 88 מנכסי החברה תמורת סכום שכבר אז נראה שערורייתי - 12.3 מיליארד שקל. בסופו של דבר הם יצאו מהעסקה ושילמו קנס. לפי הערכות, האחים זכאי הציעו לילמולי 20% פחות, ולא הסכימו להשוות את המחיר לזה שהציעו המתחרים.

עסקה נוספת שאליה לא נכנסו האחים היתה רכישת בניין GM בשדרה החמישית בניו יורק, ב-2008. את הבניין רכשו בסופו של דבר חברת בוסטון פרופרטיס, גולדמן סאקס וקרן ההשקעות מראס קפיטל מדובאי, תמורת 2.8 מיליארד דולר - אז סכום שיא לבניין בניו יורק, בשוק שערך הנכסים בו יורד והולך.

למרות ההצלחות האלה, פגע משבר הנדל"ן גם באחים זכאי. על פי דיווחים בתקשורת הבריטית, ב-2007-2008 הפסידו האחים זכאי כ-45 מיליון ליש"ט. ב-2007 הכחיש זכאי בריאיון לסוכנות רויטרס שהמשבר פגע בחברה שלו, וטען שהיא התכוננה אליו מבעוד מועד ומוכנה להשקעות חדשות.

"כשרואים היום את כל מסדר הנופלים, מבינים שסול זכאי פשוט לא שם", אומר יהושע קלמן. "הכתובת היתה על הקיר, הוא התעקש לראות אותה בעוד שאחרים התעלמו. כשדיברתי אתו הוא אמר לי שהוא לא מבין אילו עסקות נעשות בשוק. הוא הרגיש שמדובר בתהליך לא נורמלי".

למרות ההצלחה המרשימה, הקריירה של זכאי בלונדון לא היתה נטולת מהמורות אישיות. ב-2001 נקלע זכאי לסכסוך עם איש הנדל"ן הישראלי גיורא גלעדי. גלעדי היה בקשר חם עם האחים זכאי, ובמיוחד עם אדי, בשנות ה-90 כאשר הם ביססו את עסקיהם. הסכסוך ביניהם, המוכר היטב בקהילת אנשי העסקים הישראלים בלונדון, פרץ ב-2001 על רקע עסקת מרקס אנד ספנסר. בסביבת גלעדי טענו אז שהוא זה שתיווך בעסקה. בסביבת האחים זכאי דחו טענה זו ואמרו שהעסקה נולדה במפגש מקרי עם אנשי מרקס אנד ספנסר בכנס שאורגן על ידי טופלנד, שגם גלעדי נכח בו. ככל הידוע, האחים זכאי לא שילמו לגלעדי דמי תיווך, והקרע בין הצדדים נמשך עד היום.

סכסוך נוסף של חברת טופלנד היה עם משפחת חממה, בעלי חברת "חממה סחר" הנסחרת בבורסה של תל אביב. משפחת חממה היתה שותפה של טופלנד במיזם נדל"ן בלונדון, שהיה קטן יחסית לשווי העצום של הנכסים שבידי טופלנד. אחד מבני המשפחה, מוטי חממה, פועל בלונדון ומקורב לזכאי. בני המשפחה האחרים, שחיים בישראל, ביקשו לצאת מהעסקה והציעו שזכאי יקנה את חלקם. הסכסוך המשפטי בין הצדדים התנהל בלונדון, ובשלב מסוים גם בישראל. בסופו של דבר הגיעו הצדדים לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, וזכאי קנה את חלקם של בני משפחת חממה במיזם.

"הכל נגמר וכיום אנחנו חברים טובים", אומר מוטי חממה. כעת שותף במיזם זה רק עמוס שמיע, השותף הישראלי היחיד בעסקיהם המסועפים של האחים זכאי. שמיע וחממה הם גם שותפים בחברת ויתניה הבורסאית.

שמיע, בן דודו של זכאי, אינו איש העסקים הישראלי היחיד שאתו עמד זכאי בקשר במשך השנים. מלבד קשריו הטובים עם הישראלים החיים בלונדון, לזכאי יש קשרים מסועפים בקהילה העסקית בישראל. יש לו איש קשר קבוע בישראל - רו"ח אלכס הילמן, לשעבר נשיא לשכת רואי החשבון. הילמן הוא זה שבודק עבור זכאי אופציות עסקיות להשקעה בישראל.

קשרים מצוינים עם הצמרת העסקית הישראלית

בעשור האחרון העסיק זכאי איש יחסי ציבור שייצג אותו בישראל. כיום זהו שעיה סגל, שהיה יועצו של אריאל שרון. בעבר ייצג אותו צבי וילדר, שמספר כי לזכאי תמיד היה אכפת ממה שנכתב עליו בתקשורת הישראלית, למרות השנים הרבות שעשה בלונדון. "הוא תמיד התעניין במה שקורה בכלכלה הישראלית, ובמיוחד בתחום הנדל"ן", אומר וילדר. "התדמית שלו בישראל היתה חשובה לו, כנראה מפני שהוא ידע שיום אחד יחזור הנה".

ייתכן שיחסי הציבור הם אלה שהולידו ידיעות על מיזמים עסקיים שבהם מעורב זכאי מדי כמה חודשים. הפעם הראשונה שבה עלה שמו ברצינות בהקשר זה היה בתחילת שנות ה-2000, כאשר זכאי התעניין ברכישת גרעין השליטה בבנק דיסקונט - עסקה שבסופו של דבר לא יצאה אל הפועל. כעבור שנתיים הגביר זכאי את התעניינותו בשוק הנדל"ן המקומי. הוא ביקש לקנות מחברת אס.ג'י.אס מתחם משרדים של כ-20 אלף מ"ר ברמת החי"ל. לפי פרסומים, עסקה זאת היתה על סף מימוש אך לא יצאה אל הפועל.

בהמשך הדרך הוזכר שמו של זכאי גם בנוגע לרכישת חברת שיכון ובינוי, ובחודשים האחרונים עלה שמו בנוגע לרכישת חלקן של קרנות ההשקעה סרברוס-גבריאל בבנק לאומי. אף אחת מהיוזמות האלה לא יצאה אל הפועל, גם לא ההצעה שבזמנו נשמעה הרצינית ביותר - השותפות בין זכאי לשלמה נחמה.

ב-2006 מכר נחמה את חלקו באריסון אחזקות תמורת כ-150 מיליון דולר, והוא חיפש נתיבי השקעה. בפברואר 2007 הודיעו השניים על הקמת קרן שתשקיע בחו"ל. נחמה, אז יו"ר בנק הפועלים, ביקש להימנע מהשקעות בישראל כדי לא ליצור מראית עין של ניגוד עניינים עם תפקידו בבנק. אחת האפשרויות שהשניים בדקו היתה קניית שלד בורסאי שבתוכו ירכזו את השקעותיהם בישראל. יהושע קלמן, לשעבר סמנכ"ל שיכון ובינוי האיש שנחשב כאחראי להבאת תד אריסון לישראל, הוא זה שסייע ליצירת הקשר בין נחמה לזכאי.

שלמה נחמה לא פוסל את האפשרות של חידוש הקשר עם זכאי: "החלטנו שכדאי להמתין", הוא אומר. "בראייה לאחור, זאת היתה החלטה נכונה. חשבנו שיהיה משבר בשוק הנדל"ן, והופתענו לגלות עד כמה צדקנו. אני מניח שאם תהיה לנו הזדמנות מתאימה ונכונה, נשתף פעולה. האמירה שלפיה כל משבר הוא הזדמנות היא בהחלט נכונה, וסול מכיר את החומר הזה היטב. ברגע שדברים יהיו רלוונטיים, אני מניח שנראה אותו פועל".

גם מבלי להיכנס להשקעות בישראל, שמר זכאי על קשרים מצוינים עם הצמרת העסקית הישראלית. הוא מכיר היטב את כל הטייקונים הבולטים הפועלים בלונדון: יגאל אהובי, יצחק תשובה, משפחת חבס ואחרים. אהובי עבד אצל זכאי כרו"ח בשנות ה-90, בתחילת דרכו בלונדון. ב-1997 היה זכאי ממייסדי מועדון העסקים הישראלי בלונדון. אחד מידידיו במועדון הוא אמנון ליאון, מנכ"ל בחברות הספנות של האחים עופר.

זכאי שומר על קשרים מצוינים עם צמרת בנק דיסקונט, המגיעה לביקור בלונדון כמה פעמים בשנה. הוא חבר בגוף לא רשמי שנקרא "הוועדה המייעצת של סניף דיסקונט בלונדון". מדי כמה חודשים נכח זכאי בפגישות שבהן השתתפו בעל השליטה בבנק מתיו ברונפמן, יו"ר הבנק שלמה זהר והמנכ"ל גיורא עופר. "זה היה צוות חשיבה, פורום שביקש לגבש אסטרטגיה", אומר דני אלקנתי, מנהל הסניף הלונדוני של הבנק. זכאי אף היה חבר בצוות הייעוץ של ועדת אריאב לבדיקת שוק ההון הישראלי, שמסקנותיה לא יצאו אל הפועל.

דני אלקנתי מכיר היטב את זכאי, מימיו כמנכ"ל ארגון הבונדס ב-2002-2005. זכאי הוא אחד הפעילים המרכזיים בבונדס בלונדון, ותורם לא מעט גם לארגוני צדקה יהודיים בלונדון ולגופים ישראליים, שבהם האגודה למען החייל.

פעילות זאת פותחת לזכאי דלתות חדשות מעבר לעולם העסקים. בשנים האחרונות הוא מימן את ביקוריהם בלונדון של פוליטיקאים שהגיעו לעיר למסעות הסברה וגיוס כספים עבור הבונדס. בין השאר הוא מימן את ביקוריהם של חיים רמון, סילבן שלום ורוני בר-און.

בנוסף, האחים זכאי מעניקים חסות לאירועים של מועדון אנשי העסקים הישראלים בבריטניה. "לאורך השנים סול נתן הרבה חסויות לאירועים בהשתתפות אנשי ציבור בכירים מישראל", אומר אלקנתי. "אני מעריך שהוא מכיר היטב את הצמרת הכלכלית והפוליטית של ישראל".

זכאי לא לבד: ישראלים עוזבים את לונדון

המדיניות החדשה של ממשלת בריטניה, שהכריזה על ביטול המעמד של non domicile - אנשי עסקים זרים המתגוררים במדינה ופטורים מתשלום מס על הכנסות שייצרו בחו"ל - עוררה זעם רב בקהילה העסקית בלונדון. מנגד, המדיניות מתקבלת בברכה בקרב רבים מתושבי העיר שראו בשנים האחרונות כיצד אוליגרכים מעלים את שווי הנדל"ן בעירם למחירים בלתי מתקבלים על הדעת והופכים את לונדון לעיר לעשירים בלבד.

סול זכאי הוא אולי הישראלי העשיר ביותר שעזב את העיר בגלל מדיניות המס החדשה, אך נראה שלא מעט אנשי עסקים ישראלים יבחרו לנקוט בצעד דומה, גם בשל המשבר הכלכלי. הם מתנחמים בכך שבישראל לא תהיה להם בעיית מסים: לרגל חגיגות ה-60 למדינה אישרה הממשלה הטבת מס ייחודית ויוצאת דופן שלפיה תושבים חוזרים שהתגוררו בחו"ל יותר מחמש שנים לא יצטרכו לדווח על הכנסתם המיוצרת בחו"ל, לתקופה של עשור.

הטבה זו לא צדה רק את עיניו של זכאי. לדברי צילה שני, כתבת המגזין "עלונדונט" המסקר את חיי הקהילה הישראלית בלונדון, עשרות ישראלים העוסקים בתחום הפיננסים וההשקעות בוחנים את האופציה לחזור לישראל. "יש כאלה שמתביישים לחזור, אבל לא מעט מעדיפים לקבל משכורות פחותות בישראל מאשר לחיות עם חוסר הוודאות ששורר כיום בלונדון", אומרת שני. "הבדיחה בין הישראלים אומרת: מה ההבדל בין בית השקעות לפיצרייה? פיצרייה יכולה להאכיל משפחה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#