"נהפכנו למנהיגים של אלפי אנשים" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נהפכנו למנהיגים של אלפי אנשים"

לאחר פרשיית תרומות הדם שנזרקו לפח, הקימה עורכת הדין הצעירה מטה מאבק למען יוצאי אתיופיה, מאז היא משמשת כתובת לבני העדה

תגובות

<<ב-1997 היתה עו"ד פנינה טמנו-שטה נערה בת 16 שיצאה לבלות עם חבריה: "יצאנו ממועדון וראיתי שני נערים בני 15 יוצאי אתיופיה חוטפים מכות מעשרה שוטרים, ובעודם שוכבים המשיכו וגררו אותם על הרצפה וניפנפו מולנו בנשקם", היא מתארת. טמנו-שטה, שלא ויתרה, ניגשה לשוטרים ודרשה לקבל את שמותיהם, אך אלה התעלמו ממנה.

"באותו יום הבנתי שאם היינו צברים זה לא היה קורה". מאותו רגע התחדדה השקפת עולמה והיא החלה לפעול לסיוע לקהילה האתיופית ולקידומה. מזה שנים מהווה טמנו-שטה, 27, מעין נציגה של הקהילה. אף שהיא מסתייגת מההגדרה, בפועל, כשמחפשים דוברת רהוטה ואינטליגנטית שמכירה היטב את השטח - היא הכתובת. היא מוכרת לכמה ממקבלי ההחלטות כמייסדת "מטה המאבק נגד אפליה למען יוצאי אתיופיה", שהוקם ללא תכנון מוקדם ערב אחד בחדרה, וגם ככתבת משפט באזור המרכז של ערוץ 1. היא נולדה באתיופיה ועלתה ב-1984 במבצע משה. היא זוכרת רק במעורפל את הצעדה לסודן, אך בברור את השהייה במחנה הפליטים ואת הנסיעה הליילית במשאיות למטוס. "אמי היתה במשאית אחרת שנתקעה. אבי ניסה לברר היכן היא, אך דחפו אותו למטוס וטסנו אבא וחמישה אחים בלעדיה. רק לאחר תשעה חודשים היא הופיעה בביתנו".

למרות המצב הכלכלי הרעוע, היא השתלבה בחברה, התבלטה ולא חשה באפליה. עם סיום שירותה הצבאי נרשמה ללימודי משפטים ובמקביל החלה לעבוד עם ילדים מהעדה האתיופית - נוער בסיכון ומחוננים כאחד ("הממסד לא פועל לשילוב בני הקהילה בבתי הספר, וזו הבעיה העיקרית").

נקודת המפנה היתה ביום הולדתה ה-24. באותו יום התפרסמה ידיעה בעיתון לפיה מנות דם של יוצאי אתיופיה נזרקות מחשש לאיידס. הידיעה הרתיחה אותה, ועם ידידה גדי יברקן החליטה לפעול. "התקשרנו כל הערב לאנשי הקהילה והבהרנו שהצעירים לא מוכנים לשבת בשקט. אירגנו הפגנה גדולה ופתאום הבנו שאנחנו המנהיגים של אלפי אנשים שהגיעו למקום. חבל רק שלא הגיעו מספיק צברים. אנשים לא מבינים שגזענות זו בעיה של ישראל כמדינה - ולא רק של אתיופים".

כך נולד "מטה המאבק נגד אפליה למען יוצאי אתיופיה". "כל הפעילות נבעה מצורך קיומי. לא הרגשתי שאני עושה בשביל מישהו אלא בשבילי, כשלנגד עיני עומדת אותה ילדה קטנה שנפרדה מאמה".

את ימי המאבק האינטנסיוויים העבירה טמנו-שטה במקביל להתמחות במשרד עורכי דין גדול, שם היתה האתיופית הראשונה שהתקבלה למקום, והמעמד היה מחייב: "אלה היו ימים מתישים של עבודה ונסיעות לוועדות ולמשרדים ממשלתיים במסגרת המטה. בהפגנות התחבאתי מאחורי שלטים כדי שלא ידעו למה לא הגעתי למשרד באותו יום. היה לי חשוב להוכיח את עצמי במשרד, אך מנגד לא יכולתי לנטוש את מטה המאבק".

כיום משמשת טמנו-שטה כתבת משפט בערוץ 1. "אורי לוי הוא שראה שם משהו", מתארת טמנו-שטה את כניסתה הבלתי מתוכננת לתקשורת. "לאחר שנה שהגשתי עמו תוכנית אקטואליה והבנתי את ערך המדיום, ראיתי בזה אתגר והלכתי על זה תוך התעקשות לתפקיד שבו לא אהיה על תקן האתיופית, אלא רק על תקן פנינה. הייתי רוצה לראות את הדור הבא של יוצאי אתיופיה כישראלים מעורים בכל תחום ותחום, עם נראות ופרזנטציה בשטח".

***שם: פנינה טמנו-שטה גיל: 27מגורים: פתח תקוה מצב משפחתי: נשואה עיסוק: כתבת משפט באזור המרכז של ערוץ 1להוריד את הכובע: פעילה בקהילה האתיופית והקימה את "מטה המאבק נגד אפליה, למען יוצאי אתיופיה" לאחר פרשיית תרומות הדם

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#