התביעות המאיימות על הדירקטורים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התביעות המאיימות על הדירקטורים

ממשל תאגידי

תגובות

>> אירועי השנתיים האחרונות בארה"ב ובעולם כולו מעוררים שאלות מורכבות באשר ליכולתם של דירקטורים לטפל ביעילות בסוגיות של ניהול סיכונים. מכאן נגזרת גם שאלת האחריות המוטלת על דירקטורים בבואם לבצע את התפקידים המוטלים עליהם מכוח הדין.

היכן היו הדירקטורים כאשר החליטו מנכ"לים של בנקים להשקעות כמו סיטיגרופ, מריל לינץ' וליהמן ברדרס להשקיע באג"ח מגובות משכנתאות סאבפריים? האם על הדירקטורים להכיר על בוריים את המכשירים המורכבים האלה, או שעליהם להסתפק בקביעת מדיניות ובמעקב אחר ביצוע המדיניות? ועד כמה ניתן לצפות מדירקטור להעמיק בהבנת הסיכונים שלוקח התאגיד בהנהגת הנהלתו?

אכן, עדיין לא ברור כיצד ישפיעו האירועים האחרונים על פסיקת בתי המשפט. ואולם חרף עוצמתו חסרת התקדים של המשבר העולמי, על פניו נראה כי העקרונות המשפטיים היסודיים שאליהם הורגלנו בשנים שקדמו למשבר עתידים להישאר בתוקפם. כך עולה מפסיקת בית המשפט של מדינת דלאוור בעניין סיטיגרופ, שניתנה בפברואר. באותו מקרה דן בית המשפט בטענות התובעים (בעלי המניות של הבנק, שערך השקעתם ירד מ-25 דולר למניה ל-2 דולרים למניה), שלפיהן הפרו דירקטורים בסיטיגרופ את חובת הזהירות שלהם כלפי הבנק בכך שלא התריעו מבעוד מועד על החשיפה המופרזת של הבנק לשוק הסאבפריים. בבסיס התביעה עמדה הטענה כי דירקטורים אלה בחרו להתעלם מסימני האזהרה שקדמו למשבר והתוו מדיניות התרה אחר רווחים קצרי טווח על חשבון מצב התאגיד בטווח הארוך. בכך, לטענת התובעים, כשלו הדירקטורים בתפקידם לפקח על מדיניות ניהול הסיכונים של הבנק.

בית המשפט דחה את התביעה, כאשר החלטתו מתבססת על "שיקול הדעת העסקי" (Business Judgment Rule). בבסיס כלל זה עומדת ההנחה שלפיה דירקטורים המנהלים הליך אמיתי של בדיקה, דרישה והפעלת שיקול דעת סביר לפני קבלת ההחלטה, לא יחובו כלפי החברה בשל תוצאותיה, אף אם שיקול הדעת שהפעילו התברר בדיעבד כמוטעה. עוד קבע בית המשפט כי לא ניתן להטיל אחריות אישית על דירקטורים רק משום שכשלו בתום לב בחיזוי העתיד בהערכה סבירה, גם אם שגויה, של סיכון עסקי לגיטימי.

השאלה היא אם תישאר הלכה זו בתוקפה לנוכח גל התביעות הצפוי בארה"ב נגד גופים אחרים שקרסו, ואם תאומץ גם בישראל, וזאת לאור הפסיקה הקיימת כאן בנושא אחריות דירקטורים. הפסיקה בישראל נוקטת גישה מחמירה לגבי חובות הזהירות המוטלות על דירקטורים, קל וחומר לגבי דירקטורים המכהנים במוסדות פיננסיים המנהלים כספים עבור אחרים. בהקשר זה יהיה על בתי המשפט לבחון את קו הגבול העדין שבין כלל ה-Business Judgment Rule הקלאסי לבין פעולה ברשלנות המזכה את התובעים בפיצויים, וזאת לאור ההכרה הגוברת והולכת בחשיבות עקרונות הממשל התאגידי, והאחריות המוגברת המוטלת כיום על דירקטורים מכוח הוראות הרגולטורים השונים בשוק ההון.

הכותבת היא שותפה בכירה במשרד עוה"ד קנטור אלחנני טל ותשתתף במושב דיני בנקאות בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שיחל ב-30 במאי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#