רווחי 5 הבנקים ירדו בכל 2008 ב-98%; הבנקים גבו ביחד עמלות בהיקף של 12.3 מיליארד שקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רווחי 5 הבנקים ירדו בכל 2008 ב-98%; הבנקים גבו ביחד עמלות בהיקף של 12.3 מיליארד שקל

הבנקים הרוויחו 205 מ' ש' בכל 2008 וסיימו את הרבעון הרביעי של השנה עם הפסד משותף של 1.651 מיליארד שקל

תגובות

המשבר הפיננסי "פתח חשבון" בבנקים הישראלים ברבעון הרביעי של 2008: זוהי שנה הנחלקת באופן ברור לשני חלקים: 9 החודשים הראשונים לעומת 3 החודשים האחרונים.

כל הבנקים הגדולים בישראל, למעט בנק המזרחי-טפחות, הציגו הפסדים כבדים ברבעון הרביעי של 2008: אבל גם כך, חמשת הבנקים הפסידו ביחד 1.651 מיליארד שקל ברבעון הרביעי לעומת רווח משותף של 1.159 מיליארד שקל ברבעון המקביל וגבו עמלות בסכום משותף של 3.121 מיליארד שקל.

כדי להבין את עומק המשבר שפרץ בישראל ברבעון הרביעי, צריך להסתכל על הדברים בפרספקטיווה ארוכה יותר. רק רבעון אחד לפני כן הרוויחו חמשת הבנקים סכום כולל של 662 מיליון שקל וגבו ביחד עמלות בהיקף משותף של 3.162 מיליארד שקל. וב-3 הרבעונים הראשונים של 2008 רשמו 5 הבנקים רווח משותף של 1.856 מיליארד שקל.

שינוי המגמה ברבעון הרביעי היה מיידי וחד ועל כן הסתכלות על הנתונים השנתיים של הבנקים עשויה ליצור תמונת מצב ורודה מדי: חמשת הבנקים הרוויחו בכל 2008 סכום משותף של 205 מיליון שקל וגבו עמלות בהיקף כולל של 12.338 מיליארד שקל. ובכל זאת, בשנת 2007, שנחשבה לשנה מצויינת עבור הבנקים, הסתכם הרווח המשותף ב-8.953 מיליארד שקל והבנקים גבו במהלך השנה סכום משותף של 12 מיליארד שקל עבור עמלות.

בנק מתפרנס מ"המרווח הבנקאי": הבנק מקבל כסף (פקדונות) מהציבור ומשלם לו ריבית ומלווה את הכסף בריבית גבוהה יותר לעסקים ולמשקי בית. הרווח של הבנק מגיע לפיכך מפער הריביות. פער זה הוא ה"רווח מפעולות מימון" המשקף את הכנסות הבנק מעסקי מתן האשראי. הכנסות אלה של 5 הבנקים ירדו ברבעון הרביעי של 2008 ב-12.8% והסתכמו בכ-4 מיליארד שקל. בסיכום כל השנה, ירדו ההכנסות ב-21.7% ל-17.9 מיליארד שקל.

הריבית בישראל נקבעת בידי בנק ישראל אולם למרות שהבנק המרכזי מוריד את הריבית שוב ושוב, מתברר כי הבנקים אינם ממהרים לגבות ריבית נמוכה יותר על ההלוואות שהם מעניקים בנימוק שהסיכון בעסקי מתן האשראי גדל. נגיד בנק ישראל נזף בסוף 2008 בבנקים כשאמר כי "בנק ישראל מוריד את הריבית שוב ושוב אולם הבנקים אינם מגלגלים את ההורדה הזו לכיסי הצרכנים".

ב-2008 הכריז המפקח על הבנקים על רפורמה במבנה העמלות שגובים הבנקים - רפורמה שגררה ביקורת ציבורית לא מעטה. ולמרות הניסיונות להקל על הציבור, מתברר שכל הבנקים דיווחו על עלייה בהיקף העמלות שגבו.

כל הבנקים מציגים את שורת הרווח הנקי המוכרת אולם הפרמטר העיקרי למדידת פעילות הבנקים הוא דווקא "הרווח מפעולות רגילות" כלומר הרווח שמפיק הבנק מפעילות מתן אשראי בלבד וללא רווחים חד פעמיים או מימוש נכסים. הבנקים מכרו בשנתיים האחרונות את קופות הגמל וקרנות הנאמנות ברווחים נאים אולם רווחי ההון הללו כבר הולכים ונעלמים.

כל הבנקים הגדילו את היקף האשראי שהם מעניקים לציבור והוא צמח בשנת 2008 ב-10.4% בממוצע להיקף משותף של 701.4 מיליארד שקל. זהו קצב צמיחה גבוה מהריבוי הטבעי.


האינדיקטור למשבר בישראל: החובות המסופקים

בנק ישראל ומשרד האוצר כבר הצהירו פעמים רבות כי הבנקים בישראל יציבים וכי אין חשש לקריסת בנק. המספרים הרשמיים שמציגים הבנקים תומכים, לפחות לפי שעה, בטענה הזו. עם זאת, החשש הגדול הוא מפני מה שצופן העתיד.

אחד האינדיקטורים ליציבות הבנקים הוא ההפרשה לחובות מסופקים, כלומר לחובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות. הכנסתו של הבנק תלויה ביכולתו לגבות את ההלוואה שהעניק ואת הריבית אך בשל ההאטה הכלכלית, קיים סיכוי שלווים מסויימים לא יוכלו להשיב את הכסף. בפועל, חשוב להזכיר, הבנקים אינם מוציאים כסף מזומן אלא מדובר ברישום חשבונאי שהבנק הכיר בו כהפסד. אם ההפסד אכן יתממש (כלומר, ההלוואה לא תוחזר), אזי הבנק לא יידרש להכיר בכך שוב. אם החוב יוחזר בסופו של דבר (מצב נדיר למדי) הבנק ימחק את ההפרשה.

כל הבנקים דיווחו על עלייה משמעותית בהיקף ההפרשה לחובות המסופקים המהווה גם מדד לאיכות תיק האשראי. את החובות המסופקים מקובל למדוד כאחוז מתוך סך האשראי שמעניק הבנק לציבור. ההפרשה בכל 2008 אמנם ירדה הודות לרבעונים קודמים טובים יותר אולם ההפרשה ברבעון הרביעי בלבד כבר עלתה בצורה משמעותית - אות לכניסת המשבר לישראל ברבעון זה - ועומדת על 1.45% מסך תיק האשראי לעומת יחס של 0.31% ברבעון המקביל. ההפרשה הרבעונית בבנק לאומי עומדת על 2.04% בקצב שנתי. הפרשה שנתית של יותר מ-1.5% נחשבת לגבוהה. ובכל זאת, חשוב לציין כי הבנקים הפרישו מעט מאוד כסף עבור חובות מסופקים בשנת 2007, כך שההשוואה מתחילה מנקודת מוצא מצויינת שקשה לשפר.

אינדיקטור משמעותי נוסף הבודק את יציבות הבנקים הוא יחס הלימות ההון, כלומר היחס שמגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם. בפיקוח על הבנקים מחייבים את הבנקים לשמור על יחס הלימות של לפחות 9% (ופירוש הדבר כי על כל שקל שיש לבנק, הוא יכול להעניק הלוואות בהיקף של כ-11 שקלים) אולם המפקח על הבנקים מעוניין לראות את הבנקים מציגים יחס הלימות הון של 12% לפחות.

כמעט כל הבנקים (למעט בנק דיסקונט) מציגים יחס הלימות הון גבוה מ-11% כשהבנק הבינלאומי מציג את היחס הגבוה ביותר העומד על 12.3%. זהו אינדיקטור לכך שהבנקים אינם משתוללים ומעניקים אשראי באופן זהיר ויש מי שיאמר שמחנק האשראי מעיד על כך שמדובר באופן זהיר מדי.

ולבסוף, מציגים הבנקים את יחס הפיקדונות לאשראי. בנק יכול אמנם לגייס הון משוק ההון אולם הוא מחזיק ברשותו הון זמין יותר בדמות פיקדונות הציבור. זהו חלק מהכסף שאותו מלווה הבנק בריבית גבוהה יותר מהריבית שהוא משלם למפקידים.

כל הבנקים מציגים יחס פיקדונות אשראי גבוה מ-1 ופירוש הדבר כי כל הבנקים מחזיקים ביותר פיקדונות מאשר אשראי. בנק הפועלים מציג את היחס הגרוע ביותר (1.02 בלבד) ופירוש הדבר כי על כל שקל שמוקפד אצלו כחיסכון, הוא מעניק אשראי של 1.02 שקל. הבנק הבינלאומי מציג יחס של 1.31 ופירוש הדבר שעל כל שקל שהבנק מעניק כאשראי, הוא מחזיק בפקדונות בהיקף של 1.31 שקל.


תשואה שלילית על ההון

ולבסוף, מציגים הבנקים את התשואה שהצליחו להשיג על ההון שברשותם - אחד הפרמטרים לבחינת יעילות הבנקים: כלי העבודה העיקרי של הבנק הוא הון שאותו הוא מנהל כראות עיניו והשאלה היא עד כמה הוא יודע להגדיל את ההון הזה. הגדלת ההון מוכרת בשם "תשואה על ההון" והבנקים מציגים אותה מדי רבעון ומדי שנה.

מאחר שמרבית הבנקים הציגו הפסד ברבעון הרביעי של 2008, הם מציגים תשואה שלילית על ההון. בנק המזרחי-טפחות בולט בכך שהוא מציג ברבעון הרביעי רווח ולכן תשואה חיובית. במבט שנתי, מציגים הבנקים ירידה בתשואה על ההון לעומת השנה שעברה כאשר גם כאן בולט בנק המזרחי-טפחות - בנק שכשליש מפעילותו מבוסס על פעילות מסורתית בתחום המשכנתאות - בתשואה שהציג על ההון.

למרות השנה הקשה, נראה שגידול הזוחל בשכר עובדי הבנקים אינו נעצר. ועדי העובדים של הבנקים נחשבים לגופים חזקים והם עורכים הסכמי עבודה הכוללים מנגנון עדכון שכר אוטומטי מדי שנה. עובדי הבנקים נחשבים למגזר בו משולם שכר גבוה במיוחד.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#